תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -8-

רק תגיד לי איך אני אוסף את עצמי עכשו?! איך אני ממשיך הלאה !?
איך …
_______________________________________________________
מנקודת מבטה של ליאת אמא של מתן :
אני שומעת את הבשורה ליבי נשבר לשנים .
המשפט חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב "דור נהרג..דור נהרג…"
אני בוכה כאילו איבדתי את בני שלי .
ראשי ישר רץ במהירות לעבר מתן אני מתקשרת אליו ,שוב ושוב ושוב ושוב ..תא קולי
אני יושבת מחכה לו על הספה …לא יודעת איך להגיב ומה להגיד .
הוא נכנס הביתה ,הגוף של מתן נכנס הביתה, הנשמה לא נמצאת בתוכו ,הוא שבור,מרוקן,לא מעכל ..
מה אני בתור אמא אמורה להגיד לבן שלה …שלא מספיק עבר מוות של אבא עכשו איבד גם את החבר הכי טוב שלו .. איך אני יכולה לחזק אותו חוץ מלהגיד לו "אני כאן בשבילך"..
ו"הכול יהיה בסדר "ו"הזמן יעשה את שלו.."
איך אני בתור אמא יכולה להשכיח מהילד שלי את הכאב הכלכך נוראי הזה בפעם השניה ?..
שאני בעצמי עוד לא יודעת איך להמשיך הלאה אחרי מות בעלי ..
אני קמה אליו …
הוא מרחיק אותי עולה למעלה …
שקט בכל הבית ואז … אני שומעת אותו צועק ,מתפרק,נשבר !
אני שומעת דברים נזרקים,מתנפצים,נשברים…בידיוק כמו החיים שלנו ממש ברגע זה .
אני עולה למעלה ושומעת אותו מדבר ..
מדבר לדור ,אני מתיישבת מאחוריי הדלת הסגורה ומקשיבה ..
אני שומעת כל מילה ומילה הסבל שלו הוא בילתי נסבל ..אני מתרוממת ופותחת את הדלת .
הוא יושב על הריצפה ,מפורק ..
"תיצאי מפה !! אני רוצה ליהות לבד !! תיצאי !! "
הוא צורח צועק זועק …מכאב .אבל לא בוכה ..
אני יודעת שאני צריכה לעשות דבר אחד אני מתקרבת אליו
"די אמא די !!! לא !!!"
"מתן זה לא יעזור …"
"אמא די!! בבקשה תיצאי אל תיגעי בי אל תתקרבי אליי פשוט תלכי !!"
אני לא מסוגלת ללכת ולעזוב אותו לבד ,אני מתקרבת עד שאני מגיעה אליו.
ומחבקת אותו .
אנחנו נופלים על הריצפה .
הוא לא בוכה לא מזיל דמעה .
"מתני זה בסדר לבכות ולשחרר.."
"אני לא יכול !! "
"למה ?.."אני שואלת חסרת הבנה מוחלטת ,הרי הוא איבד חבר שהיה לו כמו אח …
"כי אם אני יבכה עכשו אני מפחד שאני לא יוכל להפסיק לבכות !!"
עברנו עוד שעה של חיבוקים בלי דיבורים רק חיבוקים .
מנקודת מבטו של מתן :
____________________________
התרוממתי מחיבוקה של אמא …
"אני אלך לבית שלו …"
"אתה רוצה שאבוא איתך !?"
"לא צריך …"
לקחתי את עצמי מנותק מכל העולם רק אני והמחשבות ונכנסתי לאוטו ..
ברקע התנגן השיר ( wake me up (avicii
So wake me up when it's all over
When I'm wiser and I'm older
All this time I was finding myself
And I didn't know I was lost
אז תעירו אותי שהכול נגמר
שאני חכם יותר שאני מבוגר יותר
כל הזמן הזה רק מצאתי את עצמי
ואני לא ידעתי שהייתי אבוד …

הגעתי לבית …
על הדלת היה שלט וגם לאורך כל הרחובות
"ביום ד 23/10/2013 תתקים הלווייתו של הצעיר דור אלפסי בבית העלמין שבבת ים ההלויה תיערך בשעה 2 בצהרים ומשעה 5 תתחיל השבעה בביתו ברחוב האצל 50 מתגעגעים וכואבים "
עדיין לא עיכלתי את זה לא עיכלתי שבעוד שעתיים אני הולך לקבור את החבר הכי טוב שלי …
נכנסתי לבית כולם בכו כל החברים היו שם …אנשים מהבצפר והמשפחה …
נכנסתי וחיבקתי את אושרת היא ישבה ובכתה ..בכתה כלכך ..
היא החזיקה בתמונה שלה עם דור ..
התישבתי לידה .
היא חיבקה אותי חזק חזק ..
"אני פה בשבילך אושרת …"
"אני יודעת מתני .. תודה "
"אני כלכך מצטער אושרת אני כלכך מצטער .."
"על מה אתה מצטער מתני .."
"על זה שלא שמרתי עליו …שהייתי צריך .."
היא התחילה לבכות חזק ממש חזק וכולם בכו איתה ..
לא נתתי לעצמי זמן או אפשרות להישבר ..
עלינו לבית העלמין .
הוא נקבר בחלקה שנקראת "המלאכים"
היו בהלוויה יותר מ 1000 איש כל העיר באה ,אמא של דור התפרקה וצעקה
"דור שלי !!! לא תן לי לראות אותו פעם אחרונה !! פעם אחרונה ליפני שאני לא ירא אותו יותר !!תחזיר לי את הילד שלי !!!!!!!!"
בסוף ההלויה כולם החלו ללכת לכיוון המכוניות בשביל לשבת שבעה ..בבית של דור
עמדתי ליד ערמת החול שמתחתיה לא קבור אחר מאשר החבר הכי טוב שלי …
התיישבתי ונישברתי לא הייתי מסוגל יותר …דור בבקשה תחזור !
בבקשה אני מתחנן אלייך !!
אני תמיד הייתי כזה חבר רע ,השפלתי אותך לפעמים וירדתי עליך ,לא הראתי לך כמה אתה באמת חשוב לי וכמה עזרת לי בחיים האלה ,איך שעזרת לי לעמוד שכל הריצפה מתחת לרגלי נבלעה ,דור אני מתגעגע אליך יותר מכל דבר אחר … אני לא יודע לאיפה אני ממשיך מפה …ואיך אבל אני מצטער על כל הזמן הזה שלא הערכתי אותך מספיק ..
אני לא מאמין לזה שדווקא שאני אומר לך כמה אני מעריך אותך אני צריך באותו הזמן גם להיפרד ממך ..להיפרד מכל הזיכרונות שלנו כי הם לא יחזרו יותר … להיפרד מהעבר ומהעתיד שחשבתי שנעבור ביחד …
אני צריך להיפרד ממך ועכשו זה כואב יותר מהכול כואב לי בלב כי זה לא פרידה לשעה זה פרידה לתמיד
אני מבטיח שמה שלא הצלחנו להגשים ביחד אני יגשים בשבילך אתה עוד תיראה ,אתה תתגאה בי ,אני יעשה את זה בשבילך !…
ככה אני יושב ומדבר לערמת החול ערמת החול המלאה בכאב וגעגוע …שמונחת מלפני
רציתי לחפור בור ולהוציא אותו משם ,לחבק אותו ,להגיד לו תודה ,להגיד לו שלום … אבל לא הספקתי .
קמתי הסתכלתי פעם אחרונה על החול ,רציתי להישאר שם לא רציתי להשאיר אותו לבד בחושך ,בלילה …
אבל אין על מה להגן ,ואין על מי לשמור, או על מה לפחד, הוא גוף קר וחסר תוכן הנשמה שלו של האח שלי הזה ..כבר לא בגוף יותר היא עלתה לשמים והיא לא תרד יותר ..
נכנסתי לאוטו ונסעתי לכיוון הבית של דור …
אבל הפעם לא נסעתי לבית שלו כדי לאסוף אותו ליפני נסיעה לאילת,ליפני מסיבה ,ליפני בילוי עם חברים הפעם נסעתי לבית של דור בשביל לשבת שבעה… על הבנאדם שהיה הכי קרוב אליי ,שידע עלי הכול ,שידע לזהות מתי אני עצבני ,מאושר ,ומתי אני נשבר אבל הבנאדם הזה כבר לא כאן וככה גם אני ..אני נכנס לבית שעד ליפני יום היה הבית של דור והבית השני שלי .בית בלי דור זה כמו לב בלי דופק …זה כמו גוף בלי נשמה …התיישבתי ליד אושרת היא החזיקה אותי חזק והתחלתי לבכות …