תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -12-

אני מסתכלת על ידו של מתן וליבי מחסיר פעימה .
_________________________________________
מנקודת מבטו של מתן :
אני מסתכל על אושרת בוהה בידי במבט מרותק..
"זה..זה של דור .."
"מתן..מאיפה..מי הביא לך את זה ..איך .. איך הוצאת את זה משם ?"
"אושרת..אני..דור אמר לי איפה זה .. "
"מתן באמת .. דור לא יכל להגיד לך איפה זה ."
"על מה את מדברת ?"
"הוא לא יכל להביא לך את זה …מהסיבה הפשוטה .."
"איזה סיבה .?"
"מתן באמת,זה לא מצחיק אותי ,אני רוצה שתגיד לי איך הוצאת את זה משם ?"
"מאיפה ?!אושרת אני לא מבין ..מצאתי את זה אתמול מתחת למיטה של דור ,הוא הוביל אותי לשם .."
"מתן זה לא הגיוני,זה פשוט לא יכול ליהות !!!"
"אבל למה את יכולה להסביר לי למה !?"
"מהסיבה הפשוטה שברגע שקברנו את דור ביקשתי שיקברו את הצמיד איתו ..דאגתי שהצמיד יקבר עם דור …לא החזירו לי אותו וסמו את הצמיד על דור ליפני …"
"אני ..אני נשבע לך ..אני לא יודע איך זה היגיע לחדר …"
"זה בסדר מתן… לא יהיה לדור כבר מה לעשות איתו …רק תשמור עליו .."
"אני מבטיח לך !אני מבטיח .."
_________________________________-
מנקודת מבטה של אושרת :
כן בהתחלה הייתי בשוק ,הרי קברנו את דור עם הצמיד ,אבל אולי משהו מלמעלה ,אולי דור דאג לכח שמתן יקבל את הצמיד .
אכלתי את ארוחת הבוקר ועליתי להתארגן לעוד יום שאין בי שום רצון להתארגן אליו .
לבשתי טייץ שחור וחולצה שחור ומעל התעטפתי בסואצרט של דור שכתוב עליו בזהב את שמו "דור"
היה לסואצרט את הריח שלו,הריח שכלכך אהבתי …
ירדתי למטה ואנשים החלו להתאסף שוב …
___________________________________–
כך עבר לו שבוע שלם של שבעה …הגענו ליום השביעי והאחרון של העליה לקבר וחשיפת המצווה :
מנקודת מבטה של מיכאלה:
ששת הימים שעברו,היו נוראיים שמישהו מת ,מישהו קרוב מרגישים חלל ..ולמרות שלא הכרתי את דור כלכך..אני מרגישה בחסרונו ,אבל יותר אני מרגישה בחסרונו של מתן ..
מאז שדור נפטר מתן לא מחייך,ולא צוחק,הוא לא אוכל כמעט,הוא מחסל כופסאות של סיגריות ב 10 דקות ,הוא בוכה …המון ,שותק כמעט כל היום ..רק מחזיק את ידה של אושרת ואת ידי שלי ,שקוע במחשבות וזיכרונות. תאמת אני לא יכולה להגיד שאני מבינה אותו כי אני לא … אני לא יודעת וגם לא רוצה לדעת איך מרגישים שדבר כזה קורה …
אני פשוט פה בשבילו נותנת לו את הזמן שלו ,להישבר ,להתפרק,לבכות,ולחזור לעצמו לאט לאט …
זה היה היום הראשון שישנתי בבית מאז המקרה .. ישנתי אצל אושרת ועזרתי לה אבל הלילה אחיה נשאר שם אז מתן אמר לי שאני יכולה לחזור הביתה ,בהתחלה רציתי להישאר איתו אבל הוא התעקש שאני ייחזור למשפחה שלי … ישן בבית ויחזור בבוקר ..הוא אומר לי שהוא רואה שזה משפיע עליי יותר מידי ושאני צריכה לקחת הפסקה ולנשום קצת אוויר…אבל זאת המציאות הנתונה..מהמציאות אי אפשר לברוח,צריך להישאר ולהתמודד איתה למרות שהיא קשה וכואבת …זה מה שיש ועם זה ננצח..
קמתי בבוקר צחצחתי שיינים ושטפתי פנים ..הלכתי באטיות למיטה ופתחתי את האייפון :
5 הודעות מאת מתן :
"חייימשלי אני בא לאסוף אותך עוד חצי שעה ..אוהב אותך המון היית חסרה לי בלילה מקווה שישנת טוב ."

התארגנתי בג'ינס חולצה שחורה, וסואצרט שחור ,נעלתי מגף חצי בצבע שחור ,הברשתי את שיערי השפרצתי בושם לקחתי את האייפון ומפתח וירדתי למטה ..
בשולחן יישבו אושר ובר .
מנקודת מבטו של אושר :
"בוקר טוב נסיכה שלנו .."
"בוקר טוב ."היא ענתה בלי חיוך .
היא שבורה רואים את זה עליה ,היא ככה כבר שישה ימים…
אני יודע שאני צריך לעודד אותה אני לא יודע איך ..
שמעתי שיש לה חבר ליפני יומיים ,לא מת על הרעיון הזה בכלל..אני מקווה מאד שהוא ישמור עליה כי אם לא הוא הסתבך חזק,אני מתאפק אסור לי לריב איתה על זה,לא עכשו ,לא בתקופה הזאת,לא שהיא ככה…
אני ישמור עליה בשקט..מהצד ..זה לא הזמן להתחיל להעיר לה על זה ….
קמתי מהשולחן אוכל וחיבקתי אותה..
היא התחילה לבכות על חולצתי..
"קטנה שלי…הכול בסדר..תבכי זה טוב לשחרר.."
"אני לא יכולה יותר..אני לא יכולה לראות אותו ככה .."
"מיכאלה את תיראי הזמן יעבור וזה יעשה את המצב קל יותר.."
"הוא כלכך שבור…הוא כלכך עצוב ואני לא יודעת מה לעשות בשביל לעשות לו את המצב קל יותר …"
"יהיה בסדר את תיראי .."
_____________________
מנקודת מבטה של מיכאלה:
התנחמתי בזרעותיו של אושר ..הוא חיבק אותי ונתן לי נשיקה על הלכי ..
קיבלתי הודעה
מאת מתן:"פרח שלי בואי אני בחוץ,אנחנו הולכים לאסוף את אושרת מהבית של אח שלה ברמת גן"
יצאתי החוצה ונכנסתי לאוטו .
"בוקר טוב מלאך שלי ."
הוא היה ניראה שפוך העיינים שלו היו נפוכות ,הזיפים הקצרצרים שלו הופיעו על פניו מיום ליום והוא היה ניראה עייף..
"בוקר טוב חתיך שלי."
נישקתי אותו ,נשיקה אוהבת וחמה …
הוא התניעה והתחלנו בנסיעה ..
"לא ישנת בלילה אה ?.."
"לא תאמת שלא הצלחתי …הייתי עסוק במחשבות .."
"אנחנו נעבור את זה חיימשלי אתה תראה .."
"כן..לאט לאט ..קשה לי אבל אני יהיה בסדר ,הכי חשוב לי שאושרת תיהיה בסדר עכשו.."
איזה בנאדם מדהים הוא …תמיד דואג לרגשות של כולם ורק אחרכך חושב על עצמו …גם ברגעים כאלה ,הוא היה אצל אושרת 24/7…דאג,חיבק,תמך אין הרבה אנשים כאלה …
אספנו את אושרת ..הנסיעה הייתה שקטה …
לא דיברנו כמעט עד שהחנינו את האוטו.
הלכנו שלושתנו לקבר כל המשפחה הייתה כבר שם …
על המצווה של דור היה כתוב "דור אלפסי 1996-2013
בן ,נכד,וחבר אהוב .
נזכור אותך לעולם, אוהבים ונאהב תמיד באש ובמים ,על האדמה, ובשמיים ,בעולם הזה ובעולם הבא ."
מנקודת מבטו של מתן :
__________________________
ושוב אנחנו כאן…באותו המקום שנפרדתי מהבנאדם שהיה הכי יקר לי בעולם,חוץ מאמא שלי ואחי …
"אז מה דור..אנחנו שוב נפגשים …רק חבל שאנחנו נפגשים במקום הזה ..ולא פנים מול פנים .."
אני אומר בליבי …העלייה לקבר הייתה עצובה ..
אושרת בכתה בכתה מאד,החזקתי אותה קרוב אליי…
ולידה עמד אחיה ,מאור..
חיבקנו אותה שנינו ..ראיתי את מיכאלה עומדת בצד לא מדברת שותקת,מיבבת בשקט ..
כאב לי ,כאב לי בלב לראות אותה ככה … אני אוהב אותה ..אני אוהב אותה מאד עד היום עוד לא אמרתי לה את זה ,לא מצאתי את הזמן המתאים להגיד,לא מצאתי את הזמן המתאים להרגיש …או לדעת שזה מה שאני מרגיש ..
נשארתי ליד אושרת ,היא הייתה צריכה אותי קרוב …לא התכוונתי לעזוב אותה ..
בסוף העליה לקבר אושרת הלכה והתחבקה עם בני המשפחה והחברים שהיו שם ואמרה לכולם תודה שעשו מאמץ והגיעו ..
הסתכלתי מסביבי ולא ראיתי את מיכאלה החלטתי ללכת ולחפש אותה ..
הלכתי והלכתי עד שראיתי גבעה קטנה ירוקה שעליה היה מונח ספסל בודד …היא ישבה שם ,ראיתי שהיא בוכה ,שמעתי אותה…הלכתי לכיוונה מהר ..
לא אמרתי מילה ,התקרבתי וחיבקתי אותה …
ידיה התעטפו סביבי וראשה הונח על צווארי ,הרגשתי אותה ,את הנשימות המתייפחות שלה,את הדמעות החמימות שכלכך רציתי להעלים,את הלב הדופק על 180 …
"אני … אני מצטערת .."
"על מה חיימשלי …זה בסדר לבכות .."
"אני במקום להיות שם בשבילך ולנחם אותך אתה צריך לנחם אותי … "
"אוייי אהבה שלי …תסתכלי עליי.."
היא הרימה את מבטה והסתכלה בעייני ,העיינים האפורות שלה היו אדומות ומבריקות מבכי ..
"את ניחמת אותי כל השבוע הקשה הזה…את היית פה החזקת לי את היד ,הקשבת לי ,חיבקת אותי …את היית מי שהשאירה אותי שפוי בשבוע הזה ..אני באמת לא יכול להסביר לך מה הייתי עושה בלעדיך הייתי קופץ מצוק,מסיים עם החיים האלה ..אחת ולתמיד .."
"אל תגיד את זה …אפילו לא בצחוק !"
"אבל זה נכון …בזכותך אני שפוי ..את הצלת אותי ,עכשו אני יודע שלמרות שאיבדתי חלק ענק ממני וחלק ענק מהחיים שלי ,הרווחתי חלק בלב שלי …חלק שלא היה קיים ."
היא חייכה אליי .. ונישקתי אותה .
הלכנו יד ביד אל עבר המכונית …
"תישני אצלי היום ??"
"כן …רק תוריד אותי בבית ניקח בגדים, נלך לאושרת ,ומשם נלך לישון אצלך .."
"אוקי .."
נכנסו לאוטו הורדתי אותה בבית וחיכיתי לה בחוץ ..
כעבור 20 דקות היא יצאה עם תיק ..
"חיימשלי את יודעת שזה רק ללילה אחד ?"
",אני יודעת אבל אני אולי ירצה להישאר לעוד לילה אז שהתיק ישאר אצלך .."
חייכתי אליה ונסענו לכיוון הבית של אושרת ..
____________________________________________________________________
השעה :23:30
מנקודת מבטה של אושרת :
___________________________________
כולם הלכו הביתה ,הבית נהיה שקט שוב מתן ומיכאלה היו היחידים שנשארו .הם ניקו וסידרו את הבית ..
הם כאלה מקסימים הם עזרו לי כלכך ..
מתן התקרב אליי..
"אושרתי חיימשלי את רוצה לישון אצלנו היום ??.."
"לא תודה מתנוש …אני ישן אצל אחי ברמת גן .."
"את רוצה שאני יקפיץ אותך ??"
"לא לא מה פתאום אני יתפוס מונית "
"שום מונית ושום נעלים אני לוקח אותך ! "
"לא צריך מתן .. באמת ,עשית דיי והותר !"
"אושרת הוויכוח הזה חסר טעם אני לוקח אותך לאחייך .."
"אבל אני לא רוצה שתנהג בלילה לבד כבר מאוחר !"
"אני לא ינהג לבד מיכאלה תבוא איתנו .."
"אתה בטוח שזו לא טרחה גדולה מידי ..?"
"שום דבר .. את מוכנה עם תיק ??"
"כן אני יעלה להביא אותו .."
נעלתי את הבית ונסענו לכיוון הבית של אחי …
היו קצת פקקים אבל הגענו אחרי חצי שעה לביתו של אחי
חיבקתי את מיכאלה ,ומתן הודתי להם ונכנסתי לביתו של מאור .
___________________________________________________
מנקודת מבטו של מתן :
הורדנו את אושרת אצל אחיה והתחלנו בנסיעה חזרה …
לא יכלתי יותר ליהיות בבית סגור ..המחנק הזה עושה לי רע ..הוא גורם לי לחשוב יותר מידי ,יותר מידיד מחשבות ,יותר מידי זיכרונות שאת כולם אני מנסה בכל הכוח להדחיק כדי לא להישבר … אני כמו קומקום בוער …המים רותחים כבר שישה ימים אני לא רוצה להתפרץ …
"קטנה שלי .."היא הסתכלה עליי במבט הממיס שלה המבט שבו התאהבתי בשניה שמבטינו נפגשו אצלה בבית ..
"כן?"
"אני רוצה לעשות עצירה קטנה בדרך ..אני צריך קצת לנשום אוויר זה בסדר מבחינתך ?"
"בטח אהוב שלי …כל מה שיעשה לך טוב .."
אני ממשיך בנסיעה ועוצר ליד צוק …צוק מול היום רק האור החזק של הספינות ואור פנסיי המכונית מעירים לי את הדרך ..ואת הים ,אני עוצר קרוב לסוף הצוק ופותח למיכאלה את הדלת ..
"יפה שלי הגענו .."
היא יוצאת בזהירות ומסתכלת על הנוף ..
"זה ..זה מושלם .."
אני לוקח את ידה אנחנו מתיישבים על הגג של המכונית … ומשקיפים על הים .
מיכאלה יושבת מלפני ואני מאחוריה מחזיק אותה קרוב אלי ..כלכך קרוב ,מפחד שהדבר הזה הדבר הכלכך מדהים שיש בנינו עכשו יעלם …
אני מסתכל עליה ,כלכך יפה,כלכך שלווה…
אני לוקח נשמיה עמוקה ….
"מיכאלה .."
היא מסתובבת אליי ,אני מניח את ידי על פניה מלטף את שפתיה התשוקתיות והמדהימות
ולוחש לה …את המשפט שהוצאתי בפעם הראשונה בחיי .
"אני אוהב אותך "
היא מסתכלת עליי ומחייכת חיוך רגוע ,עייניה נצצו כמו כוכב .
"גם אני אוהבת אותך ".
הלב שלי טס לשמים עושה רנדומאלים באוויר !!!
אני מנשק אותה ומקרב אותה אליי !היא שלי היא סוף סוף שלי !!!