תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -33-

מנקודת מבטו של מתן:
ישבתי בחדר מסביבי 300 עיתונים הייתי חייב למצוא עוד עבודה …
אמא שלי בבית חולים..היא חלשה לצערי.. אני חייב לממן לה את הטיפולים..
אני ומיכאלה …מחזיקים אני לא יודע מה אני יעשה בלעדיה … היא המלאך שלי ..
היא ישנה כאן שבוע ,בבית שבוע… היא הולכת אחרי הבצפר לאמא שלי כל יום…
אבל לפעמים היא צריכה את הבריחה הזאת…אז היא ישנה בבית…לברוח מהטרוף…
היא לומדת אני עובד…ככה זה הסידור שלנו וככה זה יישאר..

הסתכלתי במודעות של דרושים .:
"דרושים סלקטורים לעבודה במועדון הגלינה .מעל גיל 18 עם רישיון לנשק."
לא יכול…גם בגלל הגיל וגם בגלל שפציעה כל שהיא לא יכולה לבוא בחשבון…

המשכתי לחפש …אני עובד בבר אבל זה לא מספיק … אני מרוויח…ודיי טוב …אבל בשביל לעבור את כל הכימותרפיה.. צריך יותר…הרבה יותר.
לא מצאתי כלום…
ואז נזכרתי..
ליפני שדור נהרג יצאנו למועדון…ו…
חיפשתי בטיל את המספר בטלפון…

יאסס על העולם!!!
"הלו?."
"אלירן?!"
"מדבר…מי זה?."
"זה מתן…"
"מתןןן! אח שלי! מה איתך?.."
"אני..צריך טובה…"
"דבר אליי.."
"אני צריך עבודה…אתה זוכר את העבודה שדיברת איתי ועם דור אליה..?"
"ברור אחשלי העסק פורח ,אנחנו מרווחים בוכטות !!"
"אז…אני צריך מקום…אני צריך כסף…"
"עבודה אה?… תבוא מחר למועדון של "ברוסלוב" בשעה 22:00"
"תודה גבר…"
"אהה..מתן, דירבאלק! זה לא יוצא ממך …
העברות של החומרים האלה..זה מיליונים …אתה חייב לשמור על שקט.."
"אל תדאג… סמוך עליי.."
"מקווה שלא תאכזב אותי..סלאמת.."
"בי אחי.."

לא הייתם עושים את אותו הדבר בשביל אמא?!
בשביל לראות אותה חייה לצדכם עוד כמה שנים טובות.
אז אני כן אני מוכן להקריב הכול בשבילה..גם אם זה אומר למצוא עבודה…כזאת.

סגרתי את הטלפון ושמעתי טריקת דלת ירדתי במדרגות..
"מלאך שלי …"
ירדתי וחיבקתי אותה….
"מה קורה מתני?."
"אני בסדר…את?"
"כואב לי הראש…אני לא אכלתי…אני יעשה פסטה אלפרדו…אכלת?"
"לא,לא הספקתי…"
"אז תשב תרגע..אני יכין ביינתים."

שמעתי אותה מוציאה את המחבת והמצרכים..
ארגנתי את השולחן בחוץ עם מפה ונרות…שיהיה לנו קצת רומנטי…הרבה זמן לא היינו ככה..עם כל הבלגן…זה גדול עלינו ,אני יודע אבל אנחנו מסתדרים יחסית…
היא שונה…היא פחות שמחה ,היא פחות ילדה…היא פחות שלי… אני מרגיש שמשהו יושב עלייה…אני לא יודע מה…אני מאד מקווה שאנחנו נחזור לעצמנו. ובקרוב!

"אחחח!!! אוףףף!"
שמעתי בום ורצתי לבפנים.
"מה קרה?!את בסדר?!"

ראיתי אותה עומדת מתחת לכיור עם מים ודם נוטף לה מהיד..
רצתי למעלה והבאתי את הערכה של העזרה ראשונה.
"אני בסדר…זה רק חתך.."
"תני לי לחבוש לך את זה ..זה יזדהם.."
"מתן..אני בסדר..באמת.."
"נו בואי זה לא נראה טוב.."
משכתי אותה אליי
חבשתי לה את הפצע וקשרתי את התחבושת בסוף ונישקתי לה את היד…היא חייכה חיוך קטן והמשיכה…

התיישבנו בחוץ..
והתחלנו לאכול …
"טעים?"
"מדהים …תיראי איזה מזל יש לי האישה שלי גם יפה וגם אופה!"
"חחח חנפן!"
"הלו הלו איך קראת לי?!"
" ח-נ-פ-ן!"
היא לקחה את הפסטה שהייתה לה על המזלג וזרקה לי אותה בפנים…
"אני מאד מציע לך להתחיל לרוץ כי בשנייה שאת בידיים שלי חראם עלייך!!!"
היא התחילה להתגלגל מצחוק ולרוץ….
היא רצה מהר לחדר שלי סגרה את הדלת ונשענה עלייה….
"אני בשנייה פותח את זה !"
"כן?!בוא נראה אותך !!"
כמובן שאחרי שנייה הדלת נפתחה…

"אוי!!"
היא התחילה ללכת אחורה משכתי אותה אליי והרמתי אותה שהרגליים שלה מסביב למותניים שלי .
היא נישקה אותי נשיקה קצרה.

"אני צריך אותך…"
"אני פה…"
"אני צריך להרגיש אותך …אני צריך את המגע שלך שוב…"
"מתן..לא..אני לא רוצה היום.."
"בבקשה…מלאך שלי…בבקשה.."
"די מתן..לא ..אני לא רוצה!" היא צעקה.

הורדתי אותה ממני…הרגשתי שאנחנו לא כמו פעם,שהיא לא אוהבת אותי יותר…
הרגשתי שאני מועקה בשבילה שהיא איתי מרחמים..הייתי עצבני והייתי חייב לעוף משם…ירדתי למטה…לקחתי את המפתח ויצאתי.

מנקודת מבטה של מיכאלה:
אני יודעת…שאני מאכזבת אותו אני אוהבת אותו מאד…אני לא חושבת לרגע..שאני לא אוהבת אותו..אבל אני לא יכולה..אני משקרת לו כבר יותר מחודשיים…
אני עובדת…אני לומדת עד מאוחר..אחרכך אני הולכת לאמא שלו…
בשבוע שאני בבית אני עובדת…והרבה… אני יודעת…שהוא ישמע על זה הוא ירתח…הוא יכעס מאד!
אבל אני מכניסה לו את הכסף על השם של המועדון שהוא עובד … ככה זה לא נראה לו חשוד.. ואני ימשיך…הכל אני יעשה כדי שהיא תבריא..הוא איבד הרבה…אני לא ייתן לו לאבד גם אותה.

לקחתי פיג'מה שחורה קצרה ממשי ונכנסתי למקלחת….
זה המקום היחידי שאני יכולה לחשוב בו בלי שיפריעו לי …בלי לדאוג מכלום…
זה המקום היחידי שיש לי בו שקט…וקצת בריחה מהמציאות.

יצאתי מהמקלחת והסתרקתי …
ירדתי למטה…
על השולחן היה פתק….
"יצאתי לנשום אוויר אני יחזור מאוחר אל תחכי לי."
הרגשתי מרוקנת…הרגשתי שאני גורמת לו לכאב מיותר…כאב שהוא לא צריך על הראש שלו עכשיו..
לקחתי כדור לכאב ראש..והתיישבתי בספה…
הרגשתי רע נפשית ,ופיזית…הראש שלי התפוצץ מכאב…ועדיין הרגשתי שאני חייבת לראות את מתן..
שיבוא הביתה… שלא יעשה לי שטויות..

שלחתי לו הודעות..
"מתן…תחזור..בבקשה..אני דואגת לך … אני מצטערת.."
"מתן זה לא מצחיק תחזור.."
"רק…תתקשר תגיד שאתה בסדר…"
התקשרתי 200 פעם… השארתי מיליון הודעות…השעון לא זז…
השעה הייתה 23:00(11 בלילה)
נרדמתי ליד הטלפון מחכה לשיחה ממנו…

שמעתי את הדלת נטרקת…קמתי במהירות …
הסתכלתי עליו…הוא היה ניראה שבור…
קמתי אליו…
וחיבקתי אותו….
"מטומטם אחד אתה יודע כמה דאגתי?!"
הוא הזיז אותי ממנו
"די…אני לא יכול יותר..את לא אוהבת אותי?! תגידי לי את האמת עכשיו מיכאלה,
בלי משחקים למה אין לי ראש לזה!"
"כן! "
"אז למה את ככה?!"
"דיי מתן!אני בסדר…זה תקופה…די!"
"לא ,לא די!"
"כן די!! ואיפה היית ?!"
"יצאתי לנשום אוויר."
"איפה היית?! מתן ,היית עם מישהי?!"
"תגיד לי מה את שרוטה!? תשני ומהררר את השאלות שלך למה הפיוזים מתחילים לעלות לי !"
"שתיתי?!"
"לא!!!"
"עישנת?!"
"חבילת סגריות!!"
"אל תשחק איתי מתן !משהו אחר!?"
"לאא!הייתי אצל אמא שלי! "
" סראבקקקק חלאס רדי ממני!,את שונה!את לא עצמך!! אני לא מבין אותך כבר ! את לא אוהבת אותי תזרקי אותי!!
מה שיעשה לך טוב
אבל אל תבואי אליי ותתחמקי מלהיות איתי ,מלגעת בי ואז תחקרי אותי כמו בשב"כ!

הרגשתי שהוא לוקח את הסכין שהוא תקע לי בלב ומסובב אותה…שוב ושוב…התפוצצתי ..לא יכולתי לשמור!
"אני לא אוהבת אותך!!??! אני לא אוהבת אותך!?!! חתיכת מניאק,עלוב אפס!!!
אני לומדת כל היום ,הולכת לאמא שלך, מביאה לה אוכל מבשלת לנו, מנקה פה ,עוברת מהבית שלי לבית שלך ,מנסה לדאוג ששתי המשפחות שיש לי עכשיו יבינו את המצב, עובדת כללל הזמןןן!!!!!
מאיפה אתה חושב שהכסף הזה בא ?!מהברמן ?! אני מכניסה לך כל חודש עוד כסף לחשבון!!"
ואתה מעיז להגיד שאני לא אוהבת אותך!?!?

הוא עמד…הוא היה ניראה רותח …
עשיתי טעות לא חשבתי זרקתי עליו את המילים ..לא חשבתי..סיפרתי לו על העבודה שלי…

"את עובדת?!"
"מ..ת.."
"אל! אל תנסי למצוא משהו חדש להגיד את עובדת?!
אנחנו סיכמנו מיכאלה!! אנחנו סיכמנו שאני עובד ואת לומדת אני יכולתי להסתדר לבד!!"
"חלאס כבר עם האגו הזה של אני עובד ואת לומדת כי אני הגבר !
אתה צריך את הכסף הזה!!! "
"אני ישיג אותו בעצמי!!!"
"וואלה!?כי עד עכשיו לא הולך לך משהו בלעדיי ה 5000 שקל שלי…כל חודש!"

"5000שקל?! מיכאלה…במה את עובדת?!"
"בעבודה!"
הוא התקרב אליי…יישבתי על הספה הוא התקופף וישב על השולחן מולי…
"מיכאלה…אני לא הבנאדם הנכון להתעסק איתו…
עובר עליי יותר ממה שאני יכול להכיל ואין לי יותר כוח להתעסק גם בזה…
אני יגלה בכל מקרה…
אבל עדיף שתגידי לי עכשיו כי אחר-כך שאני יגלה מה זה..
אם אני לא יאהב את זה התגובה שלי תיהיה גרועה יותר..

"די..מתן זה לא חשוב.."
"זה מאד חשוב…כי יש לי הרגשה שזה לא הולך לכיוון טוב.."
"אני לא יכולה…"
"את יכולה ואת תגידי!!"הוא צרח עליי…הוא רתח עליי,הוא לא שלט בעצמו.

"דיי,דיי מתן אל תכעס!…בבקשה רק אל תכעס!"
"אז תגידי לי כבר מה זה!!"
שתקתי…

"מה את שותקת?! דברי כבר!!"
"אני רוקדת!"

הרגל שלו נעצרה מלזוז בעצבים והוא הסתכל עליי במבט הכי כועס ומאוכזב שראיתי אותו…
"את מה!?"
"אני רוק…"
"כןכן שמעתי רוקדת איפה?!"
"מתן…זה…"
"איפהה!! "

"במועדון…"

הוא קם…. הוא רתח כל הגוף שלו היה קשה…
"אינעללל!! את מתפטרת את מתקשרת אליו ואת מתפטרת!!"
קמתי ועמדתי מולו..

"אני לא יכולה!"
הוא תפס אותי בידיים.
"אין דבר כזה לא יכולה!"
"יש…כי אני לא מתפטרת!!"
"את בריאה!?את בסדר בראש שלך!?את ילדה!!! את לא חשפנית!! את מבינה בכלל איך את הורגת אותי מבפנים!!אני לא יכול לחשוב בכלל על זה שאנשים מסתכלים עלייך !ועוד רוקדת להם בלי בגדים ..והם זורקים עליך כסף!!! את מתפטרת!!!"
"אני לא יכולה!!!"
"למה את עושה לי את זה!?"

"למה אני משאירה את אמא שלך בחיים?!!??! כי אני לא יכולה לחשוב שתאבד עוד מישהו אני לא מסוגלת לראות אותך שבור לחתיכות ,לא מתפקד!!אני צריכה אותך!!! אנחנו צריכים אותה חייה!!!אני לא ייתן לה לוותר ואני לא ייתן לך להרים ידיים זה מה שיש ואני לא יתפטר כי אנחנו צריכים את הכסף הזה!"

הוא שתק והתיישב על הספה הרגל שלו טסה מעצבים והוא קבר את הראש ביידים שלו…
התיישבתי ליידו…
ליטפתי אותו…

"אני עושה את זה לטובתך.."
"בבקשה מיכאלה …בבקשה…תתפטרי..אני מבטיח לך אני ימצא עוד 30 עבודות רק אל תעבדי בעבודה כזאת…אני מסודר אני הצלחתי למצוא עבודה עם כסף טוב חוץ מברמן …בבקשה…תתפטרי.
אם את באמת אוהבת אותי ואת מבינה שאני לא יכול לחשוב על זה אפילו…תתפטרי!"

חשבתי עוד קצת…לקחתי נשימה עמוקה…
"אני יתפטר…"
הוא נפל אל תוך החיבוק שלי…הרגשתי שירד לי בלוק מהלב…

"אני הולך להתקלח…"
הוא עלה למעלה…
שמעתי את הדלת של המקלחת נסגרת ועליתי אחריו…
נכנסתי לחדר…ושמעתי אותו מתפרק..
הבטחתי לעצמי שאם יש משהו שאני לא ייתן לו לעשות זה להישבר….
ולשמור הכול..אני בכיתי הרבה…אבל הוא שמר…הוא חזק בשביל שתינו…בשביל אמא שלו ובשבילי…לא חשבתי עליו מספיק…
נכנסתי למקלחת הוא היה עם הגב מסובב לדלת והוא נשען עם היד על הקיר וראשו היה מונח על ידו..

מנקודת מבטו של מתן:
אני לא יכולתי להקשיב למילים האלה יותר…הייתי חייב לשטוף מעליי את היום המסריח הזה..
פתחתי את המים ונשברתי…בכיתי כמו כוסית…
לא ידעתי איך לאכול את זה שהיא קרעה את עצמה בחודשיים האחרונים עברה על כל המצפון הפנימי שלה…עבדה בעבודה הכי זבל שיש בשביל לגרום לי לאושר…ואני כמו זין…הולך וחושב שהיא לא אוהבת אותי,צועק עליה,מזלזל בה…
התקלחתי ..

הרגשתי אותה…מחבקת אותי…
הסתובבתי אליה…
הסתכלתי עלייה…הכי יפה בעולם!!

"אהוב שלי…אני מצטערת על הכול.."
"אני יודע..אני גם…אני התנהגתי חרא…ולא מגיע לך…את היית מלאך אוצר שלי…את עבדת לאושר של שנינו ואני הוצאתי את התסכול שלי עלייך…"
"לא..לא..זה אנחנו ..זה רק תקופה אנחנו נעבור את זה ביחד…"
חיבקתי אותה ונישקתי אותה….
כמה אני אוהב את הילדה הזאת!

יצאנו עם מגבות .
הושבתי אותה עליי…וליטפתי אותה…
"בגלל זה לא רצית?..להיות איתי.."
"אני רציתי באמת …אבל הרגשתי מלוכלכת,הרגשתי מועקה…ידעתי שלא הייתי בסדר…אבל ידעתי שזה הדבר שיעזור ..אז המשכתי…אבל לא יכולתי שאתה מראה לי אהבה…הכול פתוח בינינו ואני שומרת את הסוד הזה…
"העיקר שאנחנו בסדר עכשו…"
"כן…"
נישקתי אותה נשיקה אוהבת…

הרגשתי אשם..אני יודע שהיא נתנה את הכול אז גם אני חייב .
..היא לא תדע…את העבודה..
אני יעשה את זה ואני יצא מזה…אחרי שאני יסיג את הכסף….אבל בינתיים אני ישמור על זה בשקט…

—-(אייל גולן)- בוחר מחדש—-
כל ערב חוזר רק אלייך
וכל הקשיים של היום
נמחקים מול עינייך
עינייך המחכות רק לי
איך זה נותן לי ת׳כח

מול כל העולם לעמוד
כי בסוף רק אלייך
אלייך מובילה דרכי

יכולתי
להיות במקום בו חושך הוא מלך
הייתי דועך כמו חלום אם לא את לידי
את, אני חוזר ואומר
לך בכל יום שעובר בך
מתאהב מחדש אוסף אותך לאט
מחזר ואומר לך בכל יום שעובר בך
אני בוחר מחדש
כל בוקר שולח אלייך
תפילה שתרים את ליבך
תמיס דמעותייך
עלייך

אשמור לעד
כי מה אני בלעדייך
רק צל מרחף בלי כיוון
הושיטי ידייך ידייך
חבקי מעט