תסתכלי לי בעיניים תראי מה עשית ללב של גבר -23-

כעבור שעה..

הרופא יצא אליינו
__________________________
מנקודת מבטה של ספיר:
פתחתי את עייני,הסתכלתי מסביבי…החדר היה שקט,הייתי לבד.
אור חמים ונעים מבחוץ האיר את החדר ,החדר היה לבן,שכבתי על המיטה.
הסתכלתי על הבטן שלי…הרגשתי אותה ,הרגשתי מרוקנת …
מצד אחד הרגשתי רע,הרגשתי שהרגתי משהו בי,שלא הייתי צריכה להרוג…אולי עשיתי טעות ?..
אבל מצד שני ,ידעתי שאני מתחילה חיים חדשים בוגרים ,אחראים יותר…טובים יותר.
הדלת נפתחה..
אושר נכנס לחדר..
הוא התקרב אליי לאט לאט..
התיישב לידי,סובבתי את ראשי לכיוונו והוא ליטף לי את הפנים..
"איך את?."
"משוחררת…אתה?."
"מה אני ?.."
"איך אתה?."
"אני ..מה אני ?..אני אוהב אותך."
חייכתי אליו והוא נישק אותי..
"יפה שלי את צריכה לנוח בבית ,שבוע…"
"כן ..אני יודעת.."
"בגלל שסגרתי שלושה שבועות בבסיס..יש לי שבועיים חופש..ואז אני חוזר.."
"לכמה זמן?.."
שאלתי בחשש,לא רציתי לשמוע שהוא שם הרבה זמן ..זה לא זמן שאני רוצה להיות בו לבד..
"שלושה שבועות.."
"שוב?…"
"כן..אין מה לעשות אהבה שלי ככה זה צבא.."
"כן…"
"אבל בגלל שאת לא תלכי לבצפר שבוע,את תישני אצלי,אני יטפל בך,יהיה לנו בית רק בשביל שנינו.."
"איך זה קרה ??.."
"מה הבית הריק ??.חח"
"חח כן…"
"אמא ואבא נוסעים מהעבודה לחופש בניורק,בר אצל החברה שלו ישן אצלה…ומיכאלה בטיול שנתי…"
"ואיי…הטיול השנתי..אני לא מאמינה שאני מפסידה אותו.."
"לא נורא חיימשלי יהיו לך עוד טיולים בחיים שלך אני ואת נטייל לכל מקום שרק תירצי!"
איזה מדהים הוא,אני כלכך אוהבת אותו,התקרבתי ונישקתי אותו ואז נשמעה דפיקה בדלת..
"פתוח.."
מיכאלה פתחה חריץ קטן והכניסה את ראשה…
היא רצה אליי וחיבקה אותי ,מתן הלך אחריה ונתת לי נשיקה בלחי…
הם ישבו אצלי בחדר עוד שעתיים,דיברנו צחקנו,העברנו קטעים וזיכרונות…הרופא אמר לי שאני יכולה ללכת הביתה..
אושר הסיע אותי לבית שלו ,מתן ומיכאלה נסעו לאכול ,אני ואושר נכנסו הביתה..
כאב לי,גם הלב על אובדן של ילד ולא סתם ילד הילד שלי… אבל גם הבטן….
הלכתי למעלה להתקלח…
חיממתי את המים באמבטיה הגדולה ,והמפוארת,ונכנסתי מתחת למים החמים….
המקלחת היה המקום היחידי שיכולתי להתפרק בו ואף אחד לא יישמע,אף אחד לא ייחשוד…
התיישבתי מתחת למים החמים,רגלי היו מקופלות לביטני וראשי הונח על ידי.. נשברתי,הייתי חייבת להוציא הכול החוצה….
מתן דפק על הדלת ..
"אהבה שלי את בסדר שם?.."
"כ…כן…אני בסדר.."
"את בוכה ?!!"
"לא לא מה פתאום!"
"אני נכנס.."
לא עניתי…
אושר נכנס עם עיינים עצומות
"אני מבטיח שאני לא ייסתכל.."
"זה בסדר,אני עם סבון והכול…חוץ מזה זה לא פעם ראשונה שאתה רואה אותי ככה.."
הוא פתח את עיניו…
"קטנה שלי,אל תבכי…"
"אתה יכול ליהות איתי ?.."
"מה להיכנס?."
הנהנתי בראשי לחיוב..
הוא הוריד את בגדיו…
עצמתי את עיני עד שהוא נכנס ,והקצף כיסה אותו…
"את יכולה לפתוח.."
פתחתי את עייני ,כאבה לי הבטן כלכך,הראש לא עזב אותי,המחשבות הטריפו אותי…
הסתכלתי על אושר והוא הסתכל עליי…הוא לקח את ידי ,ומשך אותי אליו..
גבי נשען על בטנו…
הדמעות החלו זורמות,בלי הפסקה…
אושר לא אמר מילה,הוא הבין שאני צריכה את זה…
הוא שתק ,סגר את ידיו סביב בטני ונישק אותי בצוואר…
אחרי 10 דקות בערך של בכי ,והתפרקות הסתובבתי אליו…
העיינים שלו היו אדומות…
הוא גם בכה,בכה בשקט…
גם לו זה קשה בדיוק כמו לי…הכאב הנפשי הוא שווה אצל שנינו…
התקרבתי ונישקתי אותו הנשיקה הייתה סוערת,אוהבת…שנינו היינו חייבים לפרוק
לפרוק את הכל…הדרך הכי טובה לפרוק כאב,זה באהבה…
התנתקנו ונשטפנו מהסבון כל אחד בתורו ,יצאנו מהמקלחת עם מגבות עלינו..לחדר .
אף אחד לא היה בבית..
נשענתי על השולחן והסתכלתי עליו ,הוא היה כלכך מושלם,הוא הלב שלי…אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדיו..הוא היה שקט,לא דיבר הרבה…הוא הוציא מצעים חדשים .והתחיל לסדר את המיטה.
התקרבתי אליו..
"אתה כועס?.."
הוא הסתכל לי בעיינים והפסיק לסדר לרגע את המיטה..
"לא…על מה יש לי לכעוס?."
"על ההחלטה שקיבלתי.."
"קיבלנו…ההחלטה שקיבלנו,שנינו הסכמנו שזה הדבר הכי נכון לעשות..אני לא כועס,לא יכעס על דבר כזה בחיים,כן אני בשוק קצת,כן זה כואב לי קצת…אבל אנחנו פה ביחד.."
הנהנתי בראשי….
הוא המשיך לסדר את המיטה,ואני שקעתי במחשבות,בעודי משפילה את ראשי על הריצפה..
הוא קלט אותי..נאנח ובא אליי.
הוא חיבק אותי,הרים את ראשי ונישק אותי..
נסחפנו לנשיקה אוהבת,התחלתי ללכת אחורה עד שנשכבנו על המיטה…
הנשיקה הייתה אגרסיבית ,חזקה…היינו שנינו עם המגבות עלינו…
ראשי,נדפק בקיר,ואושר הצמיד אותי לקיר והמשכנו בנשיקה..התחלתי לגעת בו בכתפיים,בבטן בפנים בצוואר…בגב.
הוא נגע לי בפנים בצוואר..
הוא התחיל לפשוט ממני את המגבת ואז נעצר…וקם

הוא התחיל להסתובב בחדר,כמו עכבר מורעל..הוא שם את ידו על ראשו…
"אנחנו עושים את זה שוב…נסחפים..אני לא יכול לתת לזה לקרות שוב…"
השפלתי את מבטי,ידעתי שהוא צודק…אבל הייתי צריכה אותו,להרגיש אותו …
"אז זהו בגלל מה שקרה לא תיגע בי יותר?!"
"את לא מבינה שאני לא מסוגל עוד פעם?!"
"מה אתה לא מסוגל ?!"
"אני לא מסוגל לגרום לך לסבל הזה שוב,מחדש…עברו 10 שעות מאז שהפלנו,אנחנו לא יכולים לטעות עוד פעם..אני לא יכול להעביר אותך עוד פעם את הגיהינום שגרמתי לך מקודם,מבחינה נפשית ופיזית !"
"אתה לא מבין אה?!"
"לא זה את שלא מבינה!..,קטנה שלי אני אוהב אותך,זאת הסיבה היחידה שאני לא רוצה שיקרה לך שוב מה שקרה…גרמתי לך לסבול יותר מידי…אני לא יכול עוד פעם..אני לא יכול.."
"אבל אני צריכה אותך,אני צריכה להרגיש אותך.."
הוא הסתכל לי עמוק בתוך העיניים .
"אני לא יכול.!אני לא יכול.."
"אתה יכול הנה תראה"

… משכתי אותו אליי..בהתחלה הוא נרתע,התחלתי לנשק אותו,הוא נסחף נפלנו על המיטה..
הוא הרים אותי על ידיו ורגליי ננעלו סביב גבו.
הוא השעין אותי על הדלת ונישק אותי ..לאט לאט הוא עבר לנשק אותי בצוואר..
"אני אוהב אותך "
"גם אני אוהבת אותך"
אמרנו תוך כדי נשיקה סוערת..
הוא נעצר הסתכל עליי ,היה לו מבט כועס.. הוא הוריד אותי מידיו..

"בשביל מה עשית את זה ?!"
"את מה ?!"
"חלאס ספיר נו!!מה את חושבת שאני לא רוצה את זה ?!אני לא מסוגל כי אני מפחד שיקרה לך משהו זה לטובתך!!"
"זה לא מה שהתכוונתי…"
"אני לא מבין אותך!!עברת הפלה היום,זה מה שאת רוצה לעשות!!? את לא מבינה שאני לא רוצה לפגוע בך..שאני מת מפחד שזה יקרה שוב?!"

באתי לגעת בו והוא דחף אותי ממנו…חזק ,חזק מידי…
גבי נדפק בדלת,וקרסתי על הריצפה…
הוא קלט מה הוא עשה..
"פאק!..אני לא התכוונתי,את בסדר?!..אני מצטער..אני מצטער,כואב לך ,קרה לך משהו?"
שתקתי…המבט שלי הפך למבט ריק,בהייתי בקיר..
לא הרגשתי כלום,הרגשתי רייקנות ופחד,הפחד אכל אותי מבפנים…הפחד לאבד אותו..
"תגידי משהו ספיר…מה את שותקת?"
סובבתי את מבטי אליו…
"אני מפחדת.."
ממבט כועס הפנים של אושר נהפכו למבט של לא מבין…
"ממה את מפחדת חיימשלי?.."
"שתעזוב אותי…שלא תרצה להיות איתי.."
הוא הושיב אותי עליו..
"את הלב שלי,את כל החיים שלי,איך אני לא ארצה ליהות איתך…?"
"יש מספיק מדהימות בחוץ ,שאין להן בעיה למשוך אותך אליהן…עכשיו אחרי מה שקרה,אתה נרתע ממני..אתה לא רוצה לגעת בי..אז אני מפחדת שאתה תלך לאחרות .."
"תפסיקי לחשוב ככה..יש לי אותך וזה הכול בשבילי!!!
אני לא צריך יותר מזה!!! את האישה של החיים שלי..אני לא יעזוב אותך בחיים אני לא יבגוד בך!! תפסיקי לחשוב תמחשבות האלה"
הוא ליטף את פניי..נישקתי אותו ונכנסתי למקלחת ,להחליף בגדים…יצאתי והוא כבר היה במיטה…
המחשבות רצו לשנינו בראש…
נשכבתי עליו..עם כל גופי והוא חיבק אותי ..
יש לי אותך וזה הכל בשבילי
את מנשימה את ליבי
את שומרת עלי שפוי ומרגיש את חיי

יש לי אותך וזה הכל בשבילי
את מקבלת אותי כמו שאני
את כל השמחה בליבי

את אשתי רציתי רק שתדעי
לא אלך בלעדייך אף פעם
אחצה בשבילך את הים
בקיצור את הכל בחיי, את אשתי

יש לי אותך וזה הכל בשבילי
אני לא צריך שום דבר
רק שלא תעזבי כי אז אתנתק מעצמי
(דודו אהרון,את אשתי)

נרדמנו ככה…
שמעתי את מיכאלה,נכנסת הביתה…
יצאתי בשקט מהחדר…היא נעמדה שראתה אותי.
היא חיבקה אותי ….
"רוצה לעזור לי לארוז לטיול מחר ואז נרד למטה,ניראה "שרק" ונאכל בייגלה עם שוקולד?!"
"כמו שהיינו קטנות ?.."
"כמו שהיינו קטנות .."
ארזנו לה מזוודה מושלמת עם בגדים מהממים טיצים של אדידאס ,חולצות ,כובע,3 זוגות נעלים …
בגדים חמים ללילה,לבנים,בגד ים,שמפו מרכך, ממתקים,מטען,בושם,איפור,בגד יפה לערב.
שמנו את המברשת שיניים , ומשחה בתיק רחצה והכנסנו הכל למזוודה …
ירדנו למטה..
מיכאלה הביאה חבילה שלמה של בייגלה,וחבילה ענקית של שוקולד השחר!!
היא הפעילה את הסרט ,יישבנו שתינו והחזקנו ידיים,אכלנו צחקנו התלהבנו …
ממש כמו פעם ,כמו אז כן עכשיו…

תסתכלו ברציתי להוסיף אוהבת המון!!