תני לי מעט ממך-פרק 1:
נקודת מבט ליר-
אז התעוררתי לעוד בוקר לדבר הזה שקוראים לו בית ספר.
קמתי, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, הדלקתי דוד למים חמים והלכתי לחדר של בר.
״יאללה בר קום נו״ אמרתי וקפצתי לו על המיטה.
״ליר באלוהים יש לך בדיוק 3 שניות לעוף מפה״ הוא אמר בקול ישנוני וניסה לדחוף אותי מהמיטה ללא הצלחה.״אה כן?! אין בעיה אתה לא קם? אני גם נשארת… זוז ותעשה לי קצת מקום״ אמרתי ונשכבתי ליידו הוא המשיך לישון כאילו כלום אפילו לא היה אכפת לו, משכתי לו את השמיכה, התכסתי בה ושכבתי לצד.
״ססעמק ליררררר!!!! חתיכת מפגרת מה את עושה במיטה שלי ? למה לא הערת אותי? ועזבי את זה למה את בעצמך לא מתארגנת??״ בר אמר לאחר שהסתכל בשעון הקיר שבחדר שלו.
״וואו וואו, בוקר טוב גם לך אדון בר מימון, אז אני מבינה שאתה לא זוכר שניסיתי להעיר אותך ? ואז עוד אני המפגרת מבינינו?״ אמרתי בכעס ויצאתי מהחדר בעצבים. ככה הוא מדבר אליי על הבוקר ? שונאת אותו ושונאת את כל הערסים עם הדיבור הזה!
הלכתי למקלחת להתארגן יצאתי שמתי קרם של ויקטוריה וחולצה לבנה חלקה לא של בצפר. מה אני אגיד לכם אני אלרגית לחולצות בית ספר.
טייץ שחור של אנס ונעליי ואנס אדומות.
חם בחוץ אז עשיתי קוקו גבוה עם בננה בפוני, לקחתי את התיק, את משקפי השמש שמתי עלי וירדתי למטה. בר כבר היה מוכן. לקחתי שקית שוקו ויצאנו מהבית.
שלחתי לבתאל הודעה ׳יא מכוערת 5 דק ואת למטה׳
בר כרגיל עצר בקיוסק לקנות סיגריות.. אני כבר התקדמתי לבתאל גם ככה אין לי כוח אליו.
״בוקר טוב לאחותי הפצצה״ בתאל אמרה בחיוך והתקדמה לכיווני. ״בוקר טוב??ממש. הפצצה הזאת עוד שנייה תתפוצץ על מישהו״ אמרתי בעצבים והתקדמתי במהירות.
״וואלה? אני לעומתך מאושרת יום חמישי שזה אומר סוף שבוע, יוצאים היום, יום שישי לא לומדים ואז שבת…מנוחה! מה רע לך מה?״ בת אל אמרה בהתלהבות וניסתה להלהיב גם אותי.
״מה לא רע לי? מבחן בפיזיקה על הבוקר?! ותאמיני או לא אבל אני כן כן אני! לא התכוננתי. אבל לפחות מסיימים ב12״ אמרתי בטון גבוה ניסיתי לחשוב על הצד החיובי.
״וואוי אחותי סמכי עליי, הכל יעבור מהר את אפילו לא תרגישי! ואמן שאלה יהיו הצרות שלנו״ היא אמרה ונכנסנו לבניין של הכיתה שלנו
נקודת מבט בר-
ליר יצאה מהחדר בעצבים בטח הלכה להתארגן. שכבתי עוד איזה 5 דקות, קמתי והתארגנתי גם. שמתי חולצה קצרה אפורה של טומי ג'ינס ארוך של מאניה ונעלי בובה של בנים כחולות של אדידס שמתי כיפה סרוגה שחורה ירדתי וחיכיתי לליר במרפסת, היא ירדה ולא דברה איתי, לקחה שוקו, יצאנו והיא נעלה את הבית. התקדמנו בדרך ועצרתי בקיוסק לקנות סיגריות, היא אפילו לא חיכתה לי, היא התקדמה ואני כמו טמבל לא נסעתי באופנוע חשבתי אני אלך איתה בדרך ואבקש סליחה כי אני יודע כמה היא חשובה לי וכמה חשוב לה שאני אדבר אליה יפה… אבל לא, היא הלכה!
הייתי בדרך לבית ספר פתאום התקשרו אליי 'תני לי מעט ממך…' הוצאתי את האייפון מהכיס ועניתי, זה היה אביאל.
״אהה אח שלי היקר, מה הולך?״ שאלתי אותו.
״כפרה עלייך איפה אתה?״ אביאל שאל אותי.
״וואלה אני בדרך לחרא הזה שקוראים לו בית ספר״ אמרתי.
״אח שלי גם אני, אבל שמע דקה היום אני אצלך בתל אביב נצא היום ?״ הוא אמר וצחק.
״וואלה כן אחי מתאים לי" אמרתי בהתלהבות, מת על זה שהוא בא אליי ואנחנו יוצאים ביחד.
״טוב שמע עוד משהו, אני מבין אתה לא על האופנוע. מתי משחררים אותך היום? אני אביא קסדה אאסוף אותך.״ אביאל שאל אותי.
״כפרה על הראש שלך, ב12 אני משתחרר.״ עניתי לו וצחקתי.
״טוב אחי אני אבוא לקחת אותך״ הוא החזיר לי.
״טוב אח שלי נדבר.. אה ותארגן דברים ותשאר אצלי כבר עד מוצש״ אמרתי לו וניתקתי. הכנסתי את האייפון לכיס, נכנסתי בשער וישר הלכתי למחששה ואת מי ראיתי בדרך?! את נטלי! פיייי יאלה זאתי באה לי טוב!
״נטלי כפרה וואלה התגעגעתי״ אמרתי והושבתי אותה עלי.
נטלי השרמוטה של הבית ספר !!!!
״גם אני התגעגעתי ברוש״ היא אמרה, התקרבה אל פניי והתחילה לנשק אותי. חשבתי ילך טוב כמו תמיד עד שליר באה.
״נטלי מתוקה אני צריכה לדבר עם אח שלי״ ליר אמרה ועשתה פרצוף כועס.
״אז תחכי מה את לא רואה שאנחנו עסוקים?״ נטלי החזירה לה וחזרה לנשק אותי.
״נטלי היא אמרה לך היא צריכה לדבר איתי, לא הבנת?״ אמרתי התעצבנתי עליה, וואלק מי ידבר ככה אל אחותי?
״בסדר רק אל תתעצבן נסיך שלי אני מחכה לך״ היא אמרה בחיוך והתיישבה על ספסל בסוף המחששה. חחחחח פוסטמה זאת הלכה לצד ועוד היא מחכה לי
״מה ליר, לא בדיוק הבנתי מה נראה לך שאת עושה מחוץ לשיעור? ועוד במחששה??״ שאלתי וטון אבהי נשמע בקולי.
ליר:״היה לי מבחן בפיזיקה ודווקא הלך לי יותר טוב ממה שציפיתי, הגשתי והמורה שחרר אותי להפסקה, אז בר תעשה טובה אל תהרוס לי את המצב רוח… ואתה יודע שאני מתה עלייך מאוד מאוד״
איזה פיצול!הנה היא מתחנפת!!! אבל וואלה בגלל זה אני מת עליה.
״לעניין ליר לעניין, מה את צריכה?״ שאלתי בקול חושד, אני כבר מכיר אותה יותר מידי טוב.
״טוב אז שמע היום יש מועדון שחברות שלי הולכות ו..״ היא לא הספיקה לסיים את המשפט וקטעתי אותה.
״לא ליר״ אמרתי בקול החלטי. אין מצב שהיא הולכת.
״נו אבל מה הבעיה שלך יואו נמאס לי כבר!! אני בטוחה שגם אתה תצא לשם ואני מבטיחה לך שכל דבר קטן אני רצה אלייך״ היא אמרה וכמעט התחננה. וואי יודעת לעשות מצפון זאת.
בר:״בסדר יא מכוערת וחסר לך שאת עושה שטויות״ אמרתי וחייכתי והיא קפצה עליי לחיבוק, נתתי לה נשיקה בראש. היא הלכה לכיוון החצר הקידמית כולה מחייכת בהתלהבות כמו לא יודע מה, וואלק איך אני שמח שהיא שמחה. אבל אני מפחד שיקרה לה משהו, יקרה לה משהו הכי קטן ואני מת.
נקודת מבט ליר-
איך עבר היום מהר לא הרגשתי, בתאל באמת צדקה!
התקדמנו אני ובתאל לכיוון השער וחיכיתי לבר שיחזור איתנו פתאום משום מקום בא אופנוע בדיוק כמה שניות אחרי שיצאתי מהשער של בית הספר, ירד לי הלב כמעט דרס אותי הטמבל!!!!! הוא הרים את הקסדה מעל לראשו ובחן אותי
״עיניים שלי לא חבל אם הייתי דורס יפה כמוך?״ הוא אמר וחייך אליי..
תגובות (8)
טוב….. סיפור ערסים בקיצור.
תקשיבי, יש לך פוטנציאל לכתיבה מאוד טובה, וסיפורי ערסים (בלי להעליב) מרגישים רדודים ושטחיים עם מילים של סלנג.
אני ממליצה לך לכתוב סיפור אהבה נורמאלי, לא סיפור עם סלנגים כי זה הז'אנר.
הוצאת לי את המילים מהפה, כל הקללות הורסות את הסיפור וזה מוריד מהערך של היפור
נדיר נדיר נדיר!!! את כותבת מדהים ואין מה להתרגש מכאלה שאומרים אחרת, יש כאלה שפשוט לא אוהבים ערסים ובגלל זה גם לא אוהבים סיפורי ערסים.
שכל אחד יכתוב מה שהוא אוהב וזהו.
קודם כל, משהו שאת צריכה לדעת, זה שאת כותבת לעצמך…
יכול להיות שיהיו כמה בנות שיגידו לך שזה לא טוב, אבל את בעצמך.
נכון, אתם נותנים לה ביקורת בונה, מה טוב ומה לא… אבל תזכרו שהיא מתחילה, היא עוד תשתפר.
הסיפור מעניין, ויש לך כתיבה טובה בתור כותבת מתחילה.
מאוד אהבתי :)
ולשם של הסיפור… לא כותבים מעט… כותבים מאט :)
תמשיכיייי :)
רגע… זה או שאני טועה בשם או שאת… לאעדת אם זה מעט או מאט…
חחח אז תמשייכיייי
חחח את טעית.. רושמים מעט
תראי, יש לך פה פוטנציאל לסיפור טוב.
אני כבר קראתי 2 סיפורים על אותו נושא.. האח הערס ששומר על אחותו.
אני יגיד לך שהרעיון הכללי לא מקורי.. אבל אני עדין מעוניינת לקרוא ולראות אם הוא שונה ממה שאני קראתי.
בקשר לקללות ולערסים, יש פה כאלה שמעדיפים שפה גבוה וכ"ו ככה שיש כאלה שלא רגילים לראות קללות וסלנג וכל זה.
זה בסדר גמור אם זה סגנון הכתיבה שלך, אבל שאת מכניסה את זה אל תעמיסי יותר מידי.. פה ושם תכניסי ואז נעים לקרוא את זה
תמשיכי!
מושלםםםםם