תנו לגדול בשקט ~פרק 26~

"מה זאת אומרת ?" אמרתי מבטאת כל מילה בהדגשה
"שבי" היא פקדה עלי
התחילו לרוץ לי סרטים בראש מה יכול להיות שאביעד לא מת ?!
התיישבתי "הוא לא מת ?" שאלתי בקול רועד
"לא,לא מור אל תכנסי לסרטים" היא אמרה והתיישבה ליידי
"תראי דיברתי עם אמא של אביעד היום ,היא ביקשה שאני אודיע לך ש. שהוא לא נפגע בכלל מתאונת דרכים."
"מה ?" כמעט צרחתי
"חכי מור.." שמעתי את רומי אומרת
אבל אז ראיתי את כל החדר מסתובב ולאט לאט אבדתי כל תחושה בגוף
הרגשתי איך לאט לאט אני הולכת ונעשת כבבידה ואיך לאט לאט אני נופלת וטובעת לתוך אי וודאות מוחלטת של מה שקורה בסביבתי -התעלפתי.
כאב חד וכואב הגיע לראשי .
ראיתי מערבולות שחורות ,לא הבנתי איפה אני ,התעוררתי כבר ? למה חשוך כאן ?
שכבתי על הריצפה וראיתי
קווים צבעוניים הולכים ומתקרבים אליי ואז ראיתי דמות מתהלכת בחשיכה
הוא התקרב אליי
"מור" הוא פקד עלי
הייתי מטושטשת ולא הבנתי איפה אני
"מה קורה איתך ?" הוא שאל
"מה זה מי זה ? איפה אני ?" שאלתי ושפשפתי את עיניי התרוממתי לאט לאט מהרציפה ונעמדתי ליד הדמות המטושטשת.
השיער ההזה והריח… היה לי כל כך מוכר.רגע זה לא יכול להיות..
"אביעד ?!" שאלתי מופתעת
"כן זה אני מור " הוא אמר ונתן לי חיבוק
"מה ?!!!!!!! אייך !? למה ?! "
הוא רק נתן לי נשיקה בלחי
"איפה היית כל הזמן הזה ?! לאן נעלמת !?!?!?!" שאלתי והרגשתי איך עורי מצמטמרר עם כל מילה.
כל הסבל הזה … והצער..היה לחינם ?!
"אני הייתי ממש איתך" הוא אמר והסתכל עלי " כל הזמן ראיתי אותך" הוא לקח לי את היד והצמיד אותה לחזה שלו
"אני לא מבינה כלום" אמרתי "מה הולך פה ?"
"אל תבלבלי את עצמך יותר מידי,רק תזכרי את זה שאני תמיד איתך לעולם לא אעזוב אותך" הוא אמר וחייך
"גם בפעם הקודמת אמרת את זה "
"ועמדתי בהבטחתי" הוא אמר
"אני לא ראיתי אותך"
"אבל אני ראיתי אותך"
"אז אתה באמת חיי ?" הרגשתי ומששתי אותו
"אני אוהב אותך מור" אמר קול והרגשתי משהו רטוב נופל עלי . ואז הכול התחיל להטשטש
אביעד הלך ונעלם . והכאב ראש הלך וגבר
שוב ראיתי קווים צבעוניים .מה הולך פה ?!
משהו רטוב הולך עליי .מה זה ?
הזזי את היד ..היי היא זזה !! חזרה לי התחושה ביד !
לאט לאט התחלתי להזיז עוד ועוד חלקים בגוף ,הערתי אותו בחזרה לחיים
ולבסוף פתחתי את העינים
בהתחלה הכול היה לבן ומטושטש וראיתי כתם חום עליי .
"תומר ?!" אמרתי בפליאה
"מור !!!" הוא צרח מאושר "את חייה !!" הוא אמר וחיבק אותי חזק ,חזק מאוד
"מה ? ברור שאני חייה " עניתי לו
לפתע רופא ואחות נכנסו לחדר. הרגשתי כאב חד בראש
ואז הבנתי ..אני בבית חולים ,כל מה שהיה עם אביעד היה חלום ,ותומר בוכה לידיי .