תנו לגדול בשקט ~ פרק 50~

"יש לך שם יפה" אמרתי לו וחייכתי
"תודה גם לך" הוא אמר וחייך ,גומה הוצגה לראווה על לחייו
"יאלה בואי לשחק !' הוא אמר וצחק
קמתי ממיטת החולים ,ורצתי לשחק עם תומר .
___
נזכרתי בהכול . נזכרתי מאיפה אני מכירה את תומר ,לאט לאט חדרו למוחי עוד ועוד חלקיקי מידע
תומר ..היה איתי בתאונה ,הוא היה באוטו שהיה לפנינו ,הוא היה איתי בבית חולים .איך יכולתי לשכוח את זה ?
פקחתי את עיניי ,ולא הבנתי איפה אני ,הייתי בחדר סגור . רומי ותומר מעולפים לידיי ,והייתי שוב ,,קשורה.
מה קורה פה ? זה עדיין לא נגמר .?
לאט לאט נזכרתי במה שקרה לפני שהאיש נתן לי מכה בראש .
בהתנהגות המוזרה של תומר ,ושל רומי ,והמכתב של אביעד .
לא..זה לא יכול להיות
ניסיתי להזיז את הידיים שלי ,אבל הם היו קשורות .הייתי חסר אונים.
החדר היה ריק . למעט כיסא שעמד בצד החדר . החדר היה חשוך ואפל . חוץ מאת תומר ורומי ,לא הצלחתי לראות כלום.
הדלת נפתחה .
"הו אני רואה שכבר הספקת להתעורר " הוא אמר בלעג
"איפה אנחנו ?מי אתה ?מה עשית להם ?!" שאלתי בתקופנות
"כמה שאלות בבת אחת ." הוא אמר וצחחק
"אני ג'וני. נעים להכיר אותך." הוא אמר וצחקק
"מה עשית להם ? מה אתה רוצה ?"שאלתי בעצבנות
"הופה תרגיעי ,אני יכול להיות גם מאוד לא נחמד ." הוא אמר ברצינות
נאנחתי
"בואי נגיד ,שהחברים הקטנים שלך לא ממש בהכרה כרגע." הוא אמר בקול שטני
הוא ניגש לתומר ופתח לו את העיין .היא הייתה למעלה . הוא היפנט אותם .בגלל זה הם היו כל כך מוזרים אליי
"מה אתה רוצה ממני ?"
"תגידי לי מה את יודעת על רוברט." הוא אמר .
מה יש להם מאבא שלי ??
"אני לא יודעת כלום." שיקרתי
"אל תשקרי" הוא ענה כאילו קרא את מחשבותיי
"אני אתן לך זמן לחשוב על זה ." הוא אמר ויצא מהחדר .
חיכיתי שהפסיעות שלו במסדרון ייפסקו ,ורק אז דיברתי
"תומר !! רומי !!! בבקשה תתעוררו" התחננתי ,אבל הם לא שמעו
"תומר" אמרתי "תומר בבקשה "
אבל תומר לא זז ,הוא היה שקע בתרדמת עמוקה .ואני לא יכולתי לעשות כלום . הייתי קשורה .
הוא לא שמע אותי ,וגם רומי לא .
"רומי זה יוגב" אמרתי בציניות .
אבל רומי לא זזה .כאילו לא אכפת לה ממה שקורה בחוץ
הייתי עייפה ,לא אכלתי ולא שתיתי כבר יומיים . מעניין אם אמא שלי דואגת לי
מעניין אם מחפשים אותנו ,בטח דואגים לנו .
ג'וני נכנס לחדר ,הוא הסתכל עליי ."הבאתי לך לאכול" הוא אמר וזרק אליי בגועל צלחת עם אורז
"תתעורו" הוא אמר לרומי ותומר
הם התעוררו מיד והסתכלו עליי בגועל .
"תאכלו" הוא פקד עליהם ,והם התחילו לאכול
ג'וני חייך ,ויצא מהחדר
"מה קורה לכם !?" שאלתי .אבל הם לא הסתכלו עליי
"תומר ?" שאלתי "רומי ?"
הם לא התייחסו אליי
"נו מה יש לכם ?!!?"
הם רק אכלו את האורז המגעיל שהיה מונח בצלחת ולא התייחסו אליי
אני חייבת לעשות משהו.
הצלחתי להתקרב לתומר ,התקרבתי עוד קצת ,עד שממש הרגשתי את הנשימות שלו ,
היידיים שלי היו קשורות מאחוריי ,התקרבתי עוד קצת .האפיים שלנו נגעו אחד בשני
הוא הסתכל עליי ,נישקתי אותו .
התנתקתי ממנו ,והסתכלי עליו ,העיניים שלו נראו כאילו הוא התעורר מחלום רע .
העיניים שלו חזרו לעצמם
"מור ?" הוא שאל אחרי שתיקה ארוכה
"תומר !!" אמרתי "חזרת לעצמך"
"מה קרה לי ?" הוא שאל מבולבל
"הפינטו אותך"עניתי
"איפה אנחנו ?" הוא שאל
"במקום נורא" עניתי "אנחנו חייבים לברוח"
תומר הנהנן
"אתה יכול לשחרר אותי ?" שאלתי
הוא צחק והתיר את הקשרים ,הרגשתי את הידיים שלי שוב .
תומר לקח את רומי ,וברחנו מהחלון .
יצאנו אל החופש.