תנו לגדול בשקט ~פרק 40 ~!

הסתכלתי על טובה ,ובאמת באמת לא האמנתי לה ,לא זה לא יכול לקרות . זה .. למה ?!
"את בטוחה ?" שאלתי בקול רועד
"כן" היא אמרה והמשיכה לנקות את המחבת
"למי מכרתם ?" שאלתי בתקווה
"אנחנו לא יודעים" היא אמרה "תרמנו את זה"
חזרתי לסלון ,ונחתתי על הספה בבת אחת . עכשיו אני לא אדע אם זה היה אמיתי או לא ,אני לא אדע אם אביעד
באמת השאיר לי משהו
"נו מצאת משהו ?" שאלה רומי
"לא" עניתי בייאוש
"לא נורא" היא אמרה והתקרבה אליי
נפרדנו לשלום מטובה ,ויצאנו מהבית ,אני מייאושת ,ותומר ורומי ,מבולבלים .

החלטנו ללכת לגינה שלנו 'המקום' שלנו ,זה כמו הבית השני שלי ,כל כך הרבה דברים קרו לי כאן .
נכנסנו לתוך הגינה ,כבר היה די חשוך והיא הייתה ריקה .
רומי ותומר התיישבו על הספסלים ,ואני הלכתי אל אחת הנדנדות ,והתיישבתי עליה.
התחלתי להתנדנד ששערי מתועפף ברוח .
תומר ורומי והסתכלו עליי .
ככה ההיינו במשך חצי שעה ,היה שקט ,ולאט לאט ניהיה קריר .
תומר סימן לי לבוא ,והתקדמנו אל עבר הבית שלי ,בדרך עברנו דרך שובל החנויות הרבות.
אני עבדתי בפיצרייה שליד הגינה ,אבל מאז שאביעד נפטר ,דוד שלו לא פותח אותה .
"בואו נלך לראות אם גבי בפיצה" אמרתי לפתע
"למה שהוא יהיה שם ?" שאלה רומי והופתעה
"לפעמים הוא בא לשם " אמרתי נזכרת בפעם ההיא שראיתי אותו בחנות הסגורה .כנראה חיפש שם משהו
תומר רק הרים את כתפיו ,והתקדמנו אל עבר החנות ,עדיין לא היה ברור אם היא פתוחה או סגורה ,למרות שהייתי
כמעט בטוחה שראיתי צללי זזים שם
התקדמנו לאט לאט ,והחנות נראתה עכשיו ברור יותר ,היא הייתה סגורה .
התאכזבתי קצת ..
"היא סגורה" אמרתי ונימת אכזב עלתה בקולי
"ברור שהיא סגורה" אמרה רומי וגילגלה את עינייה
"לא ..זה לא.." גמגם תומר והתקרב אל הדלת ..
"מה אתה עושה תומר ?" שאלתי בהפתעה
תומר אחז בידית ,והדלת נפתחה לאט לאט .
אז גבי כן כאן ?
"תומר מה אתה עושה ?!" שאלתי עכשיו יותר תקיפה
הוא נכנס פנימה מתעלם ממני,אני ורומי אחריו .
נכנסו לחנות ,היא הייתה חשוכה ,ריח של אובך היה באוויר ,הרבה זמן אנשים לא נכנסו לכאן.
רגלינו חרקו על ריצפת הפרקט ,גיששנו בחשכה אחרי מתג האור ,
עד שלפתע נשמע קול עצבני "ידיים למעלה !!!!"
ואז בבת אחת נדלק האור ,ושני אנשים עם מסיכות שחורות ,עמדו מולינו עם אקדח .