תנו לגדול בשקט ~פרק 4~

הודתי לרומי והלכתי הביתה בדרך ,ראיתי את תומר ,הוא דיבר עם מישהו ונתן לו סכום כסף.
הלכתי לראות מקרוב ,ולא האמנתי למה שששמעתי.

__________________________
התקרבתי כדי לשמוע ,שמעתי מילים כמו "תדאג שלא ייראו"
ואז נפלתי .
אוווח מי שם פה בימבה !? ירד לי קצת דם מהברך ,ניסיתי להתקרב עוד אבל לצערי תומר והחבר המסתורי שלו הלכו ,כנראה בגלל הרעש שעשיתי .
המשכתי ללכת הבייתה ,מסוקרנת מתמיד ,לא ידעתי מה לעשות .
הגעתי הבייתה וםתחתי את הפלאפון ,שוב הודעה מחסוי :
"יש לך נחוש מי אני ?"

התעלמתי מההודעה ,זה בטח גיא שעובד עלי .
נכנסתי לסלון וראיתי את יוגב עם החברה שלו.
שוב פעם הם !?
כל הזמן הם ביחד.כמו דבק .
למרות שהחברה שלו ,עדינה ,מאוד חמודה .
דיברתי איתה פעם או פעמיים ,היא לומדת איתי בבית ספר ,שכבה מעלי .
"הי מור" עדינה קידמה אותי בחביבות .
"הוו היי עדינה ,מה קורה ?" שאלתי .
"הכול מצויין" היא אמרה ,"באלך להצטרף אלינו ?"
"חח לא תודה,אל תפריעו לעצמכם !"-עניתי לה ונמלטתי למטבח.
עדינה ,כשמה הייתה מאוד עדינה ,בעלת שיער שחור ועיניים חומות, רזה וגבוהה.לדעתי היא ממש מתאימה ליוגב ..

במטבח היה ריח של משהו רקוב ,זאת בטח מאיה, אף פעם היא לא שוטפת את הקערות שלה .
פתחתי את המקרר ,לא היה כלום .כאילו, היה שם שיני שום,חסה,חצי עגבנייה בצלוחית וחמוצים.
וויתרתי ועליתי למעלה .השעה הייתה כבר דיי מאוחרת , ניסיתי להרדם ,אחרי הלילה שעבר אני חייבת לישון כמה שעות טובות.
*******************
התעוררתי למחרת ,אחרי שינה נדודת חלומות ,התלבבשתי וכרגיל יצאתי לביצפר .
נפגשתי עם רומי ,פגשנו ילדה מהכיתה טלי בדרך ,טלי היא גבוהה עם עיניים ירוקות, ממש דוגמנית .
התקדמנו יחד לביצפר , בדרך קשקשנו על מורות ומורים .

יישר אחרי הבית ספר יצאתי עם רומי לכיוון הפיצה ,נפגשנו עם הבוס -גבי . הוא באמת נחמד .
התקבלתי לעבודה ,והוא נתן לי סינר ללבוש ,שכולו היה בריח של פיצה .
"בתור התחלה " אמר לי גבי "קודם כל תנקי שולחנות ,ואז שתיהיי מספיק וותיקה ,תוכלי לעבוד בקופה".
הוא הדגיש את *הקופה* כאילו זה חלומו של כל נער .
"אוקיי " -אמרתי בחביבות וחיוך נמרח עלי פניי .
התחלתי בנקיון ,רומי בקופה ,היינו רק שתיינו והיה לחץ .
היה לכלוך בכל מקום ,פיצה דבוקה לשולחנות ,תבלינים ,שתייה ..
אכן ,עבודה קשה.
מלא אנשים עמדו בתור,ורומי המסכנה בקושי הספיקה לשרת אותם.
באמצע התור נדחף נער ,וישר זיהייתי אותו .
זה היה תומר , היה לו מבט מופתע ,שראה אותי עם הסינר .
"הצטרפת לליגה?"-שאל וצחק.
"משהו כזה.אם יהיה לי מזל אולי יתגשם חלומי ואזכה לעבוד בקופה לאחר שנים של קירצוף שולחנות.."-עניתי בציניות.
הוא הלך למטבח ,מצחקק.ואז גם הוא לבש סינר.
הוא אמר לגבי משהו ,וניגש גם הוא ,לנקות שולחנות .
לא מספיק ותיק אה ? חשבתי לעצמי ,והתחלתי לחייך .
"מה את צוחקת?? " שאל אותי תומר .
"לא,סתם" -הרגשתי סתומה .
" למקרה שעוד לא אמרתי ,מזל טוב על העבודה החדשה. ,שתדעי,גבי לא מקבל כל אחד" .הוא אמר בנימה רצינית .
"אה וואלה ? " -אמרתי .
משהו דביק ובלתי מזוהה היה על השולחן ולא הצלחתי להוריד אותו .אני בהחלט לא רוצה לדעת מה זה.
התחלתי לדבר עם תומר ,הוא דווקא ממש חמוד ,
ולאט לאט הוא התקרב יותר ויותר לשולחן שלי .
" אז מה ,יש לך תוכניות אחרי העבודה ?" שאל אותי תומר .
הייתי מופתעת ,"אממ ,,לא נראה לי ,למה ?"-עניתי.
"סתם ,אני פנוי ,את פנוייה .מתאים לך סיבוב בגינה היום ?" -הוא שאל והסתכל עלי בעיניו הגדולות והכחולות .
הסתכלתי על רומי ,היא הייתה עסוקה בלעזור לילדה לבחור בין פיצה עם זייתים לבין פיצה עם תירס.
"מתאים " ,אמרתי, ודווקא שמחתי שהזמין אותי .
בסוף יום העבודה החזרתי את סינר למקומו ,נפרדתי מגבי ,ואמרתי לרומי שלא תחכה לי ושאני אדבר איתה .
יצאנו מהפיצריה וצעדנו לנו ברחוב המואר בקושי בכמה פנסי רחוב.ההליכה הייתה שקטה ,הגענו לספסל והתישבנו ,היה קר וחשוך .
דיברנו על הבית ספר ,על המשפחה ,מסתבר שלו יש רק אבא .דיי אירוני .
ואז הוא שאל:
"את באמת לא זוכרת אותי מור? "
"לא ,מאיפה אני אמורה לזכור אותך ?היינו יחד בגן או משהו ?" -שאלתי ברצינות .
הוא לא הגיב ,רק הסתכל עלי עם העיניים שלו,הממוזגרות ריסים ארוכות וגבות כהות ,העיניים שאני כל פעם מחדש טובעת בהם .
אפילו בחושך הם נצצו .
שתיקה.
"טוב ,בואי, אני אלווה אותך הביתה" אמר לפתע .
"אממ..אוקיי…"-עניתי במבוכה.
הירח היה גדול ועגול.הלילה היה חשוך וקר,והיתה אווירה מתוחה באוויר.התחלתי לרעוד מקור.
"קר לך?" שאל תומר
'כן,ק..צת.." עניתי בשקשוק שיניים .הקור של ירושלים קשה.טוב,כנראה רק בשבילי,כי אני הייתי לבושה בגופייה ובמכנסיים קצרים.לעומר היה מעיל.
הוא הוריד אותו,ושם אותו עלי.תחושת חמימות הציפה אותי ,למעיל היה ריח ממש טוב .הרגשתי מוגנת וחמימה ,לא רציתי להגיע הביתה .רק רציתי להישאר איתו .