תנו לגדול בשקט ~פרק 21 ~

"אעעעעעעעעעעעעאאאאאאאאאאאעעעעע" התחלתי לצרוח בהסטריה
"מה קרה ??" שאל תומר בדאגה מהאמבטיה
"יש פה ג'וווווווווק "!!!!!!!!! צרחחחתי ,ועליתי על כיסא קרוב ,רק לייתר בטחון
"תגידי לי את נורמאלית ?! " הוא אומר ומתגלגל מצחוק . "חשבתי שראית כבר גופה או משהו"
הוא מצחקק
"נו תהרווווג אותו כבבר !!" צרחתי בבהסטריה
"הוא צוחק ונכנס לחדר "אני לא רואה פה שום ג'וק" הוא אמר בבטחון
"תסתכל טוב ,הוא ענק !!" צרחתי מהכיסא
תומר בחן את החדר ,וכנראה שראה אותו "לזה את קוראת ענק ?!" הוא אמר ולא מפסיק לצחוק
"נו תהרוג אותו !!"' צרחתי ,יותר חזק
"לא . לא שמעת אף פעם על צער בעלי חיים ?" אמר תומר ברצינות
"נו מה אתה נורמאלי ?! זה לא חיה ,זה ג'וק !!"
"ברור שזה חיה !! " אמר תומר והסתכל עליי "את היית רוצה להימעך ע"י נעל ?!"
"פשוט תהרוג אותו !!" הדגשתי את שתי המילים האחרונות

"מה קורה פה ??" שאלה רומי "שומעים אתכם עד למטה ."
"יש פה ג'וק !!"
"מה איפההההההה ?!!?!?!?!? " צרחה רומי ועלתה גם על הכיסא
תומר לא הפסיק להתגלגל מצחוק
"תומר ,אני מזהירה אותך ,תהרוג אותו !! אמרתי לו בקול מאיים

הוא נכנס לחדר ,ויצא עם משהו חום על היד ,מחזיק אותו מהמחושים הארוכים .
"לזה את קוראת ג'וק !?" שאל תומר וקירב את הגו'ק אל פניי
"איכס תומר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי קח אותו מפה
הוא לקח ,ושיחרר אותו מהחלון "הוא ניצל עכשיו ממוות ." אמר לעצמו תומר וצחקק

רק אחרי שהייתי בטוחה שהאורח הלא צפווי הלך ,ירדתי מהכיסא ,כשרומי אחריי מהססת
"הוא הלך ?" היא שאלה
"כן " אמרתי בבטחון ,וסגרתי את החלון
"יופי" היא אמרה ונשמה לרווחה
בשביל מה בכלל באתי לחדר ? חשבתי לעצמי ? אהה המסרק .חיפשתי אחריו ,ולא מצאתי אותו
"מישהו ראה את המסרק שלי ??" צרחתי מרחבי הביית
"כן" ענתה לי עדי "הוא פה " היא אמרה והצביעה על האמבטיה
ממש יופי, חשבתי לעצמי . כל הפחד לחינם .

*******
בסוף היום ,ישבתי במיטה ,השעה הייתה כבר מאוחרת ,חשבתי על כל היום שעבר עלי
הוא היה יום מדהים ,זה פשוט לא יאמן איך ההרגשה שלי השתפרה ברגע ,רק בגלל החברים האלה ,
היום שחשבתי שיהיה היום הנורא בחיי ,היה הטוב בחיי .
איך שהתקרבתי לתומר היום ,זה עשה לי טוב .טוב מאוד אפילו .
נשכבתי והסתכלי על התקרה ,
מרגישה איך לאט לאט העפעפים שלי הולכים ונעשים כבדים ,
ואיך לאט לאט אני שוקעת בחלומות .

****
"מורווש בוקר " צעקה לי אמא מהסלון
פיהקתי ,מסתכלת על השעון ,השעה הייתה 7:00
נזכרתי באיזה חלום הייתי ,בזמן האחרון החלומות שלי ממש מוזרים . אם לא מפחידים
קמתי בחוסר רצון ,בהחלט הייתי מעדיפה להמשיך ולחלום .
התלבשתי לבית ספר ,ויצאתי מהבית ,מנופפת לאמא לשלום
רומי כבר חיכתה לי למטה
"בוקר" היא אמרה בעייפות
"היי" אמרתי לה וחייכתי "גם את עייפה ?"
"איך אפשר שלא ?" היא אמרה ופיהקה " הלכתי לישון מאוחר אתמול ,אחרי המסיבה שלך"
"כן ,גם אני ,אבל היה שווה את זה ,תודה על הכול "
היא הנהנה ואמרה "מגיע לך ,הכול"
שאר ההליכה ,עברה בשתיקה ,אולי כי שתינו היינו גמורות מעייפות
הגענו לשער בית הספר ,בירכתי את השומר בברכת בוקר טוב ,ונכנסתי לכיתה .
הנחתי את התיק על השולחן ,ורצתי לחבק את כולם ,הרבה זמן לא הייתי פה .
כולם קיבלו אותי בחיוכים .
השיעור התחיל ,ואני הסתכלי בעצב אל עבר המקום הריק של אביעד
אומרת לעצמי ,כי גם היום, הוא לא יגיע .
***
הגעתי הבייתה וזרקתי את התיק בפתח החדר ,וירדתי למטה ,לברר אם יש משהו אכיל במקרר.
פתחתי את המקרר ,מגששת אחר משהו אכיל ,לבסוף מצאתי פתיתים .
הוצאתי וחיממתי במיקרו
התיישבתי לאכול ,עדיין אף אחד לא הגיע הבייתה . הבית היה ריק . בדיוק מה שאני צריכה עכשיו .
קצת שקט ,למחשבות .
סיימתי לאכול ,ופיניתי את הצלחת מהשולחן ,כמו ילדה טובה .
התיישבתי על הכורסא ,וחיפשתי אחר משהו מעניין בטלוזיה .
הדלת נפתחה ,ויוגב נכנס הבייתה .
"היי " הוא אמר לי וחייך
"הי יוגי " אמרתי לו בחביבות . בזמן האחרון הוא ממש נחמד אליי
הוא התיישב ליידי "מה יש לאכול ?"
"פתיתים " עניתי קצרות . עדיין בוהה בטלוזיה ,אפילו שלא היה משהו מעניין.
הוא קם וחימם את האוכל
"תגיד ,איפה החצי השני שלך ?" אמרתי והתכוונתי לעדינה .
"אה .." הוא אמר וגימגם קלות . "בדיוק על זה רציתי לדבר איתך ."
"מה העיניין ?" שאלתי וכיביתי את הטלוזיה
"מורי ,אני ועדינה נפרדנו " הוא אמר והסתכל על הריצפה .