תנו לגדול בשקט ~פרק 13~

לא הבנתי מה תומר עושה פה .
למה תמיד אני רואה אותו במקומות שאני הכי לא מצפה לראות אותו ?
"כן?" הוא אמר פעם נוספת
בדיוק באותו הרגע אביעד הגיע
"מור למה את לא למעלה?" הוא שאל ועיקם את הפרצוף
"הלכתי לאיבוד" עניתי לו
"בואי נחזיר אותך" הוא אמר ולקח לי את היד
התחלנו ללכת ,ואני רואה מאחור ,את תומר מבולבל

"הוא גדול ,הוא גדול הוא גדול..!!" התחילה הקבוצה הכחולה לזמר לאביעד שהבקיע 3 גולים ברצף ,והביא לניצחון בקבוצה.
הם הניפו אותו באוויר ורצו יחד איתו
הוא לקח אותי והרים אותי ,"זה הכול בזכותה !!" הוא אמר והצביע עליי

חייכתי ,ונתתי חיבוק ענק לאביעד ,ראיתי שתומר מסתכל ,כנראה שגם אביעד ראה ,כי פתאום מצאתי את עצמי ליד תומר
"היה אחלה משחק " אמר אביעד והושיט יד לתומר
"כן ,אתה אחלה ." אמר תומר "מסתבר שמור שלך באמת מביאה מזל" הוא אמר והסתכל עליי
"מה אתם מכירים ?" שאל אביעד
"כן" עניתי ,אנחנו עובדים יחד
"וואלה .?אצל גבי ?"
"כן" .אמרתי והסתכלי על הריצפה
"תומר הוא אחד הטובים ,ידעת את זה ?" אמר אביעד
"לא " אמרתי "לא ידעתי שהוא שחקן בכלל " אמרתי
תומר הסתכל עליי ,ושאל את אביעד אם מותר לו לגנוב אותי לשנייה . הוא נענה בחיוב .
"מה אתה עושה פה?" שאלתי את תומר והסתכלתי עליו ,מופתעת
"אני שחקן מגיל 0 " הוא אמר .
"וואלה"
'תקשיבי מור ,אני חושב שאנחנו צריכים לפתוח דף חדש ." הוא אמר והביט עלי בעניים גדולות ,רציניות ,נראה שכואב לו .
"זה מה שאני מנסה לעשות בערך אממ … שבוע !? " אמרתי בכעס
"אני מצטער" הוא אמר "באמת באמת "
"בסדר ,סלחתי " אמרתי והסתכלתי איך כולם מריעים לאביעד במגרש
נראה שתומר היה מתוח ,פתאום באה דמות והתקרבה אליינו ,זאת הייתה שירה .
"היי " היא אמרה לתומר ולא הסתכלה עלי .
התכוונתי ללכת ,אבל מישהו נגע בי
"אנחנו צריכות לדבר " זאת הייתה שירה
"אין על מה " עניתי מתחמקת
"יש " היא ענתה ,היא רמזה לתומר ללכת .
נשארנו שתינו .
"אני רוצה שתדעי ,שמאותו היום בגן ,אין אומלל ממנו ,אני מצטערת על מה שעשיתי "
אמרה שירה והסתכלה עלי ,היא הייתה יפה ,שיער שחור ועינים חומות
"אחלה ," עניתי
"אני הייתי זאת שגרמה לו לעשות מה שעשה ,אני רציתי שתקנאי ,ואני מצטערת על זה ,אני אפילו לא אוהבת את תומר " היא אמרה זיק עבר בעינייה
איך היא לא מתביישת ?!
"למה רצית שאקנא ? מה עשיתי לך תגידי !?!??" צעקתי עליה
"היי ,מור אל תשכחי שזאת שיחת פיוס ,אני אומרת לך את זה כי אני מצצטערת ".היא הפסיקה לרגע ,לקחה אוויר והמשיכה "אני אהבתי את תומר ,ואת נראית לי כזאת שיש לה הכול ,אז רציתי שיהיה לך דבר אחד פחות " שירה אמרה .והסתכלה על תומר במגרש "הוא באמת אוהב אותך"
"בסדר זה לא משנה עכשיו יש לי חבר " אמרתי
"אני רק אמרתי .שיהיה לך בהצלחה " היא בירכה אותי והלכה . מותירה אותי לבד עם המחשבות

****************************
"אז לאן נלך ?"שאל אותי אביעד לאחר המשחק
"אלייך" הצעתי
"מתאים"
צעדנו ועברנו דרך הגינה ,הגינה הזאת ,שכל כך הרבה דברים קורים לי בה
"אולי נישאר פה ?" הציע אביעד
"לא עדיף אליך ?" שאלתי
"אחים שלי בבית .. נראלי כדאי לנו פה ,אף אחד לא יפריע " הוא אמר והצביע על 2 קשישים
"רק שאנחנו לא נפריע להם !" אמרתי וצחקתי
התיישבנו על אחד הספסלים ,הגינה הייתה ריקה ,הקשישים שישבו מקודם כבר הלכו והתחיל להחשיך.
דיברנו ודיברנו ,
עד שניהיה מאוחר
הוא ליווה אותי הבייתה ונפרד ממני לשלום .
הייתי מאושרת ,החלטתי במקום להיכנס הבייתה, לעבור בחנות ולקנות לי איזה ממתק טעים ,
עשיתי סיבוב קטן והתקדמתי לכיוון הבית
פתחתי את הדלת וראיתי את אמא ממתינה לי במבט קפוא
"מור ,שבי בבקשה " היא אמרה בקול קר ומעט דואג .
ישבתי ,שום דבר כבר לא ייהרוס לי את המצב רוח . חשבתי לעצמי וחייכתי .
אמא נראתה מתוחה זה גם קצת הפחיד אותי
"מה העיניין אמא ?" שאלתי
"מור,יש לי משהו לא כל כך משמח להגיד לך .." היא אמרה והסתכלה עלי במבט מודאג
"חבר שלך ,אביעד ,נפגע בתאונת דרכים לפני חצי שעה ברחוב הסמוך ." היא אמרה לי והסתכלה עלי.
"יש חשש לחייו ."