תנו לגדול בשקט~פרק 45 ~

הוא קשר לי את העיניים ולא ראיתי כלום "תעזוב אותי" סיננתי בין שיני. אבל הוא היה חזק ממני ,ורק הרים אותי ,כאילו הייתי שק .
"לאן אתה מתכוון לקחת אותה ?"שמעתי קול מאחורי
"לאסם." אמר האיש והחזיק בי חזק "תעזוב אותי !" צעקתי יותר חזק ,אבל הוא התעלם ממני
שמעתי את תומר צועק מהחדר השני ,הוא היה חסר אונים.
"לאן אתה לוקח אותי ?" שאלתי את האיש ,העיניים שלי היו מכוסות ,אז לא ידעתי לאן להסתכל
"למקום יפה" הוא אמר בקול מרושע ,והרים אותי מהקרקע
הרגשתי כאב חד מפלח את ראשי ,ואז נרדמתי .

***
שמעתי קול חזק קורא בשמי "מור !" הוא פקד "מור קומי !"
פתחתי את העיניים לאט לאט ,הייתי במין אסם כזה ,הכול מסביבי היה קש ,בקושי שמש חודרת לפה מן החורים שבתקרה,האסם היה סגור ,אני שכבתי על אחד מערמות הקש ,שלידי עומד איש שאני לא מכירה וקורא בשמי
"איפה אני ?" שאלתי
"בלי שאלות מיותרות" הוא אמר והסתכל עלי במבט רצחני
"מה אתם רוצים ממני ?!" שאלתי בחוסר אונים
"מה את יודעת ?" שאל האיש
"מה אני יודעת בקשר למה ?"
"לרוברט בר-אור" הוא שאל
רוברט ,זה אבא שלי !!
"כלום" שיקרתי
"אל תשקרי ,אנחנו יודעים שאת הבת שלו"
"מי אמר לכם את זה ?" שאלתי
"יש לנו מקורות." הוא אמר ושילב ידיים
"עכשיו תגידי לי מה את יודעת או ש.."
"או שמה ?" שאלתי בקול מאיים
"או שזה" הוא אמר והוציא מהכיס פיסת נייר מקופלת במעטפה "יישרף באש."
התבוננתי מקרוב על מה שהוא החזיק ,"מה זה ?" שאלתי
"אה כבר שכחת ?"
"שכחתי מה ?"
"מאביעד." הוא אמר ,וסכינים ננעצו בליבי
"אביעד ?" שאלתי
"כן."
"איך הוא קשור לזה ?" שאלתי לא מבינה
"את לא מחפשת משהו שהוא השאיר לך ?" הוא שאל
"מה ? מאיפה אתה יודע ?!"
"אני שואל פה את השאלות."
"תביא לי את זה !!! " צרחתי
"שקט !" הוא צעק יותר חזק ,ופקד עלי להתיישב
"את רוצה את זה ?" הוא שאל בקול ממש לא נחמד
"כן" מלמלתי
"אז תעני על השאלה שלי" הוא אמר וחזר שנית על שאלתו " את רוצה להגיד לי מה את יודעת על רוברט בר -אור ?"
,אני חייבת את המכתב שאביעד השאיר לי ,זה יגיד לי אם מה שקרה לי ,היה מציאות או חלום ,הייתי פשוט חייייבת לקרוא מה יש במכתב הזה ,
"לא" אמרתי אחרי מחשבות ארוכות ,גם אם זה יעלה לי בחיי ,אני לא אסכן מישהו מהמשפחה שלי,מי יודע ,אולי הם יגיעו לאמא או יוגב או אפילו למאיה
"אני מבין" הוא אמר והכניס את המעטפה לכיס האחורי במכנסיו "אם את לא רוצה בדרך הקלה ,תאלצי לסבול בדרך הקשה." הוא אמר והחזיק אותי בכוח בזרוע
"תעזוב אותי ." אמרתי בייאוש ,כבר איבדתי תחושה בזרוע
"שקט !!!!!!" הוא צרח והרעיד את קירות האסם "מילה אני לא רוצה לשמוע ממך !"
הוא אחז בי חזק ,וגרר אותי אל עבר יציאת האסם ,נגררתי אחריו בחוסר רצון ,פוחדת ממה שהגורל יתן לי הפעם.
"ידיים למעלה ." שמעתי קול צועק "עכשיו"
הרמתי ידיים ,האיש שמימני עזב את הזרוע שלי ,הרגשתי איך הדם חוזר לזרום לי ביד
הרמתי את הידיים ,עדיין לא רואה מי הדמות שמתקרבת
"שיהיה פה שקט !!" הדמות צעקה
היא הלכה והתקרבה אלינו ,חששתי ממה שהולך לקרות עכשיו ,אני הולכת למות ?מה הולכים לעשות לי ?
הדמות ניהתה יותר ויותר ברורה ,הדמות הזאת ,התקרבה יותר ויותר ,רובה שלוף לפניה ,ואז גיליתי ,שהדמות הזאת ,הייתה תומר .