"תן לי עוד סיבה לנשום" – פרק תשע עשרה

פרק 19 – אני תמיד אהיה פה

אחרי ארוחת הערב הדרמטית, רצוי לציין, ארבעתנו רצינו ללכת לטייל בקניון. אני הייתי חייבת פדים עקב מחזור שהקדים בשבוע, אופיר חפרה לי על הגלולות שהיא חייבת לקנות מהניו-פארם, ואיתי רצה לקנות לעצמו חולצה נחמדה. לרועי לא היה משהו ספציפי שהוא רצה לקנות.
צעדנו לכיוון הקניון החדש. השעה הייתה שעת ערב מאוחרת והאוויר היה קריר, אך היה משב רוח חמים. הרוח בידרה את שיערי והעיפה אותו לכל עבר.
צעדתי באיטיות לבדי, איתי, רועי ואופיר צעדו מלפני. הם דיברו וצחקו, אני לא הקשבתי. הרגשתי בודדה באותו הרגע, ובאמת כך הייתי. געגועים תקפו את ליבי. התגעגעתי לליאור. הייתי צריכה מישהו שיאהב אותי ללא תנאי. אהבת אח גדול.
המבנה העגול של הקניון נגלה לעיניי. נאנחתי בהקלה. העקבים הכאיבו לי ברגליי, וחששתי ששלפוחית השתן שלי עומדת להתפוצץ בכל רגע.
נכנסנו לקניון. הוא היה חמים והרגשתי נינוחה יותר. מבלי להודיע, דילגתי, צולעת, לכיוון הניו-פארם. הלכתי לאגף ההגיינה, עיניי ריפרפו על המדפים. איפה פדים כשצריכים אותם?
מצאתי את החבילה שאני רגילה להשתמש בה וחטפתי אותה מהמדף.
"מחזור? את נראת לי אחת של שלושה ימים…" שמעתי קול צרוד ועמוק מאחוריי. ידעתי מי זה. אלוהים, איפה עוד אני אפגוש אותו?
"למען האמת, שבוע," הסתובבתי. ניסיתי לא להיאנח למראה פניו המסוקסות.
"הו," אליאב חייך, שיניו הלבנות והיישרות נצצו אלי.
"תסלח לי, אבל אני צריכה ללכת לשלם על זה," חייכתי בציניות ונופפתי בחבילת הפדים. גבותיו הורמו בשעשוע. הוא החווה בעזרת ידו אל עבר הקופה ואמר בבטחון יתר,
"אחרייך."
רטנתי בשקט והתחלתי לצעוד לכיוון הקופה. אלוהים, הוא צוחק עליי?
"התחת שלך עדיין מקסים. אני חושב שזו אהבה ממבט ראשון," הוא מלמל, שמעתי את צעדיו בזמן שעקב אחריי לכיוון הקופה. רגע, מה בעצם הוא הולך לקנות? הסתובבתי בפתאומיות, מה שגרם לו להתנגש בי, וקופסא קטנה נפלה על הרצפה. הוא התכופף להרים אותה בשאננות, וקלטתי מה יש בקופסא.
קונדומים.
חיוך שובב שיחק על שפתיו בזמן שדקלם את המשפט הידוע,
"עדיף להזהר מאשר להצטער."
חייכתי חיוך קטן והנדתי בראשי,
"הייתי צריכה לדעת." הנחתי את חבילת הפדים על הדלפק, הוא הניח את הקונדומים,
"אנחנו ביחד," אמר לקופאית, אפילו לא שואל את דעתי בעניין.
"דווקא לא," התעצבנתי. הקופאית הייתה נראת מבולבלת. בסוף היא חייבה אותי בנפרד ואני יצאתי מהניו-פארם. ברחתי לכיוון מתחם האוכל. אלוהים, איך אני מסתבכת איתו כל הזמן?
ראיתי את אופיר, איתי ורועי יושבים בשולחן אחד, אופיר ואיתי חלקו גלידה בזמן שרועי גלש בטלפון שלו.
"היי," מלמלתי והתיישבתי לצד רועי, מול אופיר. עיניו של איתי הורמו אלי, השפלתי את מבטי במהירות. לא רציתי להקלע איתו לעוד מצבים מביכים. לא רציתי להקלע איתו למצבים בכלל. הייתי צריכה את השקט שלי. מזל שיש לי חדר לבד.
"היי." רועי חייך חיוך רחב וכרך את ידו סביבי. לא התנגדתי. העפתי לעברו מבט עצבני במעט, אך שתקתי. אין סיבה לעורר מהומה. אני פשוט אתעלם.
"מה קניתם?" שאלתי, אצבעותיי משחקות בקצוות שיערי.
"אישי." אמרה אופיר וקרצה לי, איתי חייך,
"קונדומים." אמר. גלגלתי את עיניי וניסיתי לחמוק מבין זרועותיו של רועי, אז הרמתי את ידיי והתחלתי לאסוף את שיערי לקוקו גבוה ומתוח. לא הייתי צריכה מראה בשביל להבין שיש לי שוונצים. ידיו נשמטו מגופי. הוא הבין את הרמז. איתי חייך חיוך מנצח, הרגשתי את החום עולה לי. חייכתי חיוך תמים והנחתי את ידי על הלחי של רועי, מקרבת את שפתיי לשפתיו. הוא הביט בעיניי, מבולבל. הצמדתי את שפתיי לשפתיו, החרטה געתה בי. לשונו ליטפה את שפתי התחתונה, פישקתי את שפתיי למענו, הוא לא בזבז שניה והתחיל בחקירת הפה שלי. לאט לאט התחלתי להנות, החרטה נשכחה, התשוקה בערה. לא יכולתי להוציא את המחשבה שגבר כל כך יפה רוצה אותי מהראש שלי. זה היה נראה כל כך לא אמין.
שכחנו שאנחנו במתחם האוכל בקניון. שכחנו שאופיר ואיתי ישבו ממש מולנו.
למען האמת, זאת הייתה הנשיקה הכי טובה שלי ושל רועי. רעד עבר בגופי.
ידו ליטפה את ירכי, הבנתי מה הוא רוצה. התנתקתי משפתיו, מחייכת חיוך מתנצל ומסמנת לו עם שפתיי שאני במחזור. הוא חייך והניד בראשו, חופן את לחיי בין ידיו וחוזר לנשק את שפתיי. לחיי האדימו ליוזמתו, התרככתי בין ידיו ונמסתי למגעו החם והרך. אהבתי שרועי נוגע בי.
***
נפלתי על המיטה הרכה, נכנסת בין השמיכות. הייתי עייפה. כבר התקלחתי והחלפתי לפיג'מה, ועדיין טעם שפתיו של רועי היה על שפתיי. נשמתי את הריח הגברי והנעים שלו. דפיקה נשמעה על הדלת. נהמתי בשקט, עיניי עצומות. הדלת נפתחה, עדיין לא הצלחתי לפקוח את עיניי ולהעיף את הישנוניות.
המיטה התכערה. הרגשתי גוף נכנס לצידי מתחת לשמיכה, וידיים מחבקות אותי. נהמתי בשקט.
"אני פה," שמעתי את קולו של רועי מבעד לחלומותיי.
"אני תמיד אהיה פה."
***
סליחה על הפרק הקצר, לא היה לי היום זמן. מקווה שבכל זאת אהבתם את הפרק, וכמובן שאני תמיד שמחה לתגובות.
אוהבת ❤