"תן לי עוד סיבה לנשום" – עונה שניה, פרק שלושים וארבע

פרק 34 – להאמין לו

"תום, תפתחי את הדלת!" קולו של אליאב נשמע מבעד לדלת. שכבתי במיטה, עיניי נעוצות בתקרה.
השעה עשר בלילה, עדיין לא יצאתי מחדר האורחים, וגם לא התכוונתי לצאת ממנו בזמן הקרוב. אני לא רוצה לדבר עם אליאב, אני יודעת שאני מיד אתרכך והוא יתחיל להסביר לי שהוא אוהב אותי ואופיר סתם ידידה.
ככל שהזמן עובר אני מתחילה לחשוב שאולי אליאב בוגד בי עם אופיר.
אני יודעת שזו מחשבה לא הגיונית בכלל, אבל ההתנהגות שלו כלפיה…
הוא כל כך רך ואוהב כלפיה…
"אני נשבע שאם את לא פותחת את הדלת המזדיינת הזאת אני שובר אותה!" קולו הכועס של אליאב נשמע בשנית. הדמעות זלגו על לחיי באיטיות, קמתי מהמיטה בלית ברירה ופתחתי את הדלת, מביטה באליאב. הוא היה נראה כועס ממש.
"מה?" לחשתי בשקט, מנגבת את הדמעות שזלגו על לחיי. אליאב נכנס לחדר וסגר אחריו את הדלת, משלב את זרועותיו ומביט בי בשקט.
"את חושבת שאם הייתי בוגד בך או אוהב מישהי אחרת הייתי מציע לך להתחתן איתי?" הוא אמר בשקט, אך כעס ברור נשמע בקולו.
בלעתי את רוקי והשפלתי את מבטי. לא היה לי מה לענות לו.
"בייבי…" הוא מלמל, קולו רך ולפתע הרגשתי את ידיו נכרכות סביבי,
"את האחת שלי, איתך אני רוצה להביא ילדים. הקשר שלי עם אופיר מפריע לך?" הוא הרים את ראשי בעזרת שתי אצבעותיו.
הנדתי בראשי בשקט, למרות שרציתי לצרוח 'כן!'.
"אז למה הגבת ככה, בייבי? אני אוהבת אותך, לא אף אחת אחרת." שנינו התיישבנו על המיטה. השפלתי את מבטי,
"כי עזבת אותי לבד, למען האמת, עזבת הכל ברגע שהיא התקשרה." אמרתי בשקט. לא רציתי לדבר על מה שקרה.
"אני מצטער." ראשו של אליאב נתחב בצווארי ולפתע הרגשתי את שפתיו מרפרפות על צווארי. נאנחתי בשקט.
נשכבתי על המיטה בזמן שאליאב עלה מעליי, נושק לכל חלק בצווארי ביסודיות.
"יום שלם בלי סקס איתך זה כמו יום בלי אוויר," אמר אליאב, מוריד את כתפיית שמלתי ונושק לכתפי.
"אלוהים…" מלמלתי בשקט. כעבור כמה שניות, נותרתי רק עם תחתונים. במיומנות של שנים, אליאב הוריד את תחתוניי והתמקם בין רגליי.
"חיכיתי לזה כל כך," נשק לעורי.
***
"אליאב!" ידיי נאחזו בסדינים בזמן שזעקתי את שמו של אליאב. הוא קרס מעליי, ראשו תחוב בצווארי וזרועותיו מסביבי.
"התגעגעתי אלייך," הוא נשק לצווארי, נשימתו מואצת.
נאנחתי בשקט והקנטתי אותו,
"לך, לך לאופיר." חייכתי חיוך משועשע.
הוא הוציא את ראשו מצווארי והביט בי ברצינות. אוי, איך טעיתי שצחקתי איתו על הנושא הזה.
"צחקתי." אמרתי במהירות ונשקתי לשפתיו ברכות. נראה שהנושא נשכח, כי הוא הצמיד אותי אליו והעמיק את הנשיקה.
***
"נפגש כבר בבית של אופיר ואיתי?" שאל אותי אליאב ונשק למצחי.
זה היה יום שישי, יומיים אחרי המריבה הגדולה שלי ושל אליאב. בכל יום שישי אנחנו נפגשים אצל אופיר, כל החבורה.
"אתם הולכים?" אורי יצא מהמטבח.
"אוריקוש," צחקקתי והתקדמתי לכיוונו, מחבקת אותו ברכות ונושקת ללחי שלו.
"איזה חתיך אתה," קרצתי לו ונשקתי למצחו.
"היי!" אליאב קרא מאחוריי, משחק את עצמו פגוע.
"איזו יפה את," אורי נשק ללחי שלי. צחקתי ופרעתי את שיערו החום.
הוא יהיה חתיך כמו אח שלו.
חזרתי אל בין זרועותיו של אליאב, נופפתי לאורי ואני ואליאב יצאנו מהבית.
כעבור כשתי דקות כבר הייתי לבד, ברכב שלי.
פתחתי את החלון, והיה חסר לי משהו.
אה, כן. סיגריה.
אני גמולה מסיגריות כבר שנה שלמה, רק בגלל שאליאב ממש התעקש שזה לא בריא.
אני אוהבת את אליאב כל כך… הייתי חייבת לנסות להגמל בשבילו.
והצלחתי.
אה, אבל הוא כן מעשן, ככה שאני מתלוננת הרבה שזה לא הוגן.
התחלתי לנסוע לכיוון בית החולים.
***
"היי אמא," הבטתי באישה היפה אשר עיניה עצומות והיא מחוברת למכונת הנשמה. בלעתי את רוקי,
"סליחה שלא באתי לבקר אותך שלשום, אני ואליאב רבנו. הוא הבריז לי והלך לאופיר, למרות שהייתה לנו פגישה עם מנהל גן האירועים." לחשתי בשקט, משפילה את מבטי.
"בבקשה תתעוררי עד החתונה שלי, אמא." הדמעות זלגו על לחיי.
"א…את תקחי את התרופות שלך, ואנחנו נהיה בסדר. את אוהבת אותי, אמא?" בכיתי בשקט. קברתי את ראשי בין ידיי ומחיתי את הדמעות שזלגו ללא הפסקה.
"אני צריכה אותך, אמא."
***
דפקתי על הדלת וסידרתי את החולצה שלי. הייתי עם שכבות של מייקאפ וקונסילר, כדי להסתיר את העיניים האדומות והנפוחות שלי.
אופיר פתחה לי את הדלת וקפצה עליי בחיבוק. חיבקתי אותה בחזרה, בקושי.
"אליאב אמר שתאחרי," היא חייכה בזמן ששתינו התחלנו להתקדם לכיוון הסלון.
"רוצה לשתות משהו?"
"אני אשמח למים," חייכתי באילוץ. היא פנתה לכיוון המטבח ואני הלכתי לסלון.
"הנה היא!" רועי קרא וקם מהספה, מתקדם לעברי, צוחק. צחקתי בשקט ונכנסתי אל בין זרועותיו.
"הכל טוב?" רועי לחש באוזני. הנהנתי ונשקתי ללחי שלו.
"היי, תשאיר משהו גם לי." צחק איתי ומשך אותי לחיבוק ארוך. מצחיק לדעת שהייתי עם שניהם בקשרים רומנטים.
"היי, היא שייכת לי." חייך אליאב ומשך אותי אל בין זרועותיו, נושק לשפתיי ארוכות. לאחר שהתנתקנו מהנשיקה האוהבת, התיישבתי לצידו על הספה והנחתי את ראשי על חזהו.
"איך היה אצל אמא שלך?" הוא לחש באוזני. משכתי בכתפיי,
"היא לא דיברה הרבה." התבדחתי. אליאב גלגל את עיניו, חייך חיוך קטן ונשק לראשי.
"בבקשה, תומי." אופיר הניחה את המים על השולחן והתיישבה מצידו השני של אליאב.
"איזה סרט נראה?" שאלתי והסתכלתי מסביב. ליאור לא היה, גם שירן לא, וגם אגם לא.
"למה אגם לא באה?" סיכלתי את רגליי על הספה.
"לא מרגישה טוב…" אמר רועי וגלגל את עיניו. הנחתי שהם רבו.
"בואו נראה את 'סינדרלה'!" אמרה אופיר בהתלהבות. כולנו נאנחנו.
"אולי נראה את טיפשים ללא הפסקה?"
"מה עם ספיידרמן?"
"אולי את מתויגת?"
"אני בהריון." צייצה אופיר והסתכלה על אליאב. אליאב הביט בה, לא נראה רגוע ואיתי שילב את ידיו בעצבים,
"מזל טוב!" חייכתי חיוך רחב ומחאתי כפיים. אופיר הביטה בי וחיוכה נמחק.
הרמתי גבות בשאלה,
"מה יש?"
"כלום."
"כלום."
אמרו אופיר ואליאב ביחד.
"טוב…" גלגלתי את עיניי.

*חודשיים לפני, נקודת מבט כללית*
http://m.youtube.com/watch?v=nCkpzqqog4k
"אלוהים, אליאב!" היא זעקה, קורסת מעליו. הוא נשק לשפתיה ועלה מעליה, נושק לצווארה ומטה.
"בוא הנה," היא משכה אותו אליה ונשקה לשפתיו בתשוקה, מלטפת את זיפיו.
"אלכוהול עושה לנו טוב," אליאב צחק ונשק לצווארה ברכות.
"מחולל פלאים," היא צחקה בזמן שהוא התמקם בין רגליה.
"אלוהים, אליאב…" היא לחשה, ראשה נשמט אחורנית בזמן שהוא חודר אליה.
"אופיר…"
***
"זאת הייתה טעות!" אליאב צעק בעצבים ואיגרף את ידו.
"זה היה הערב הכי יפה בחיים שלי," בכתה אופיר, קוברת את ראשה בין ידיה.
"אני אוהב את תום, זה לא ישתנה."
אמר אליאב בעצבים, ואז מביט באופיר הבוכיה,
"ידעת שאני שיכור ושרבתי עם תום, על מה לעזאזל חשבת?!" הוא צעק, עצבני. הוא בחיים לא חשב שהוא יבגוד בתום, הוא אהב אותה יותר מאת החיים שלו.
הוא הצטער על כל שניה ארורה אשר בילה בחברת אופיר.
"אני… אני-"
"קחי את הגלולה המזדיינת ותגמרי את הסיפור," הוא יצא מהבית שלה ונכנס לרכב שלו. בדרך חזרה הביתה הוא עצר בחנות תכשיטים יוקרתית וקנה טבעת אירוסין.
כעבור כמה ימים אליאב ואופיר השלימן אך נותרו רחוקים, ואליאב הציע לתום נישואים.
***
"אז רואים סינדרלה?" אופיר מיהרה להעביר נושא.
משכתי בכתפיי וקמתי מהספה,
"אני הולכת לשירותים." הלכתי לכיוון השירותים.
עמדתי מול אמרה וסידרתי את השיער שלי.
אני חייבת להודות, זה היה מוזר מעט, הדרך בה אופיר ואליאב התנהגו.
אבל אני יודעת שאני סתם דרמטית.
הבטחתי לעצמי להתחיל להאמין באליאב.
הוא בחיים לא יבגוד בי.
***
באופן ממש חד פעמי יש פה נקודת מבט כללית, וזו הפעם הראשונה והאחרונה בסיפור.
אליאב הבן זונה.