תן לי עוד סיבה לחיות פרק 7+8

מה אדם רוצה ממני אני לא מבינה, קודם מה שקרה בארון, ואז הוא שיקר לי, ואחרכך הוא מנסה להתחיל איתי.
למה החיים שלי חייבים להיות כאלו מסובכים, למה פשוט לא יכול להיות לי חבר, בלי כל הדרמה הזו.
צבע הקיר המקולף והמתפורר, הוסיף לאווירה הדכאונית שלי, והמייקאפ על החתכים בידיים שרף.
נכנסתי לכיתה, אדריאן ואליז דיברו בלי לשים לב אלי, קייל ניסה להתחיל עם ילדה אחת, וכל השאר היו בשלהם.
התיישבתי במקומי, הוצאתי את הספר ״אשמת הכוכבים״ וניסיתי לשקועה בו ככל האפשר, מבלי לשים לב לציחקוקים עלי.
המורה נכנסה והתחלנו ללמוד.

מנקודת המבט של אדם:

היתה כבר הפסקה, אליז ניגשה אלי עם העקבים הענקיים שלה ושאלה, ״אתה רוצה שאעזור לך עם טרייסי?״
״מה מה קשור טרייסי, אני אפילו לא מדבר איתה״ ואמרתי בהכחשה מוחלטת.
״אל תיתמם, אתה מרגיש משהו אליה, רוצה שאני אעזור לך או לא?״, היא שאלה בקול חד וחלק.
״את בטוחה שאת רוצה לעזור לי?, יש ביני לבין החברה הכי טובה שלך איזה משהו(?) את יודעת״, ניסיתי להישמע הכי לא רציני שיש.
״אין בניכם כלום אל תדאג״ היא אמרה וליטפה את כתפי.
״טוב אז עם בא לך את יכולה לעזור״ אמרתי בחשדנות.
״יופי״ היא אמרה בעליזות, ״אז זה מה שתעשה…״
בסוף היום טרייסי באה לצאת מהכיתה ותפסתי אותה.
״תעזוב אותי חתיכת פדופיל״ היא אמרה בשעה שניסתה להחלץ מאצבעותי, הלוחצות על פרק כף ידה.
״ תקשיבי אני רק רוצה שנדבר״ אמרתי והרפתי מידה של טרייסי.
״בבקשה בוא נדבר״ טרייסי עמדה במקומה וחיכתה לתשובתי.
״לא פה״ עניתי בשקט, למרות שלא היה אף אחד בכיתה, ״היום בשבע בערב בפארק״.
״אוקיי רק עם זה ימנע ממך לזוז מדרכי״ היא ענתה ופילסה את דרכה החוצה.

מנקודת המבט של אדריאן:

״אליז את מלכה״ אמרתי בהתלהבות וחיבקתי אותה.
טוב הנה אדם, כשאני יראה את טרייסי באה אני יסמן לך ותתנפלי עליו.
״אוקיי״ עניתי וסידרתי את שיערי, ניגשתי לאדם והוא די הופתע לראות אותי.
״מה את עושה פה?״ אדם שאל בחשדנות.
״עברתי פה במקרהוראיתי אותך, יש הסבר אחר?״.
״לא סליחה אני פשוט סתם מחכה למישהו״ אדם ענה בחוסר סבלנות.
״למי אתה מחכה?״ שאלתי והתחלתי ללטף אותו.
״סתם מישהו את יודעת״ הוא ענה וניסה להתחמק ממני.
אליז סימנה לי, ובלי לחכות התנפלתי עליו, טרייסי הגיע וראתה הכל…