Geek girl
אני מקווה שאהבתי ובסוף אני לא פורשת אשמח שתדרגו ותגיבו ❤️ ופירפיר את רואה לא הכחשתי?! חעחעחע תיהני באילתתתתתת מושלמת שליייי ❤️❤️❤️❤️

תן לי עוד סיבה לחיות פרק 13 מוקדש לפירפיר אהובתי

Geek girl 21/07/2014 902 צפיות 5 תגובות
אני מקווה שאהבתי ובסוף אני לא פורשת אשמח שתדרגו ותגיבו ❤️ ופירפיר את רואה לא הכחשתי?! חעחעחע תיהני באילתתתתתת מושלמת שליייי ❤️❤️❤️❤️

מנקודת המבט של טרייסי:

ישבתי בספסל ומרתי מייקאפ על פרק כף היד, אני כבר לא יכולה לדמיין את הפרצוף של אדריאן, הו זה יהיה כזה כיף.
ראיתי את אדם מתקדם אלי, ישר הכנסתי את המייקאפ לתיק וניגשתי אליו.
״נו נפרדת ממנה״? שיחקתי בשיערו הרך
״כן נפרדנו, עכשיו אפשר את הנשיקה?״
״ברור״ קפצתי עליו ונישקתי אותו ברכות
״אבל אולי לא נתנשק פה״ הוא התיישב על הספסל, והביט בילדים משחקים כדורגל.
״למה? אתה מתבייש בי?״ עיני התמלאו בדמעות שרק רצו לצאת, והתיישבתי לידו כמה מטרים ממנו.
״לא פשוט, את יודעת ילדים יתחילו לרכל וזה…״ הוא ניסה להרים את מבטי.
״אעם אוקי, עם זה מה שאתה רוצה״ אמרתי וניסיתי להיות הכי אדישה שאפשר, בזמן שקיפלתי את שבבי העץ, של הספסל.

מנקודת המבט של אדריאן:

כבר ערב ישבתי על המיטה ושמתי לק.
״אדריאן רדי מיד״, קולה של אימי הדבד לתוך חדרי.
״אין לי כח לרדת, תעשו מה שאתם עושים בלעדי.״ צעקתי בחזרה והמשכתי למרוח את הלק.
״מה את חושבת שאת עושה? אני קראתי לך ואת באה עכשיו,״ ראשה של אימי הגיח מדלת החדר.
״אני מאושרת עכשיו, אל תהרסו לי את זה״
והנחתי על רגלי על רצפת הפרקט, מביטה בלק המבריק.
״עם את לא באה עכשיו, תאמיני לי תצטרכי להישאר הרבה זמן בחדר,״ אימי נכנסה באטיות לחדרי, והפכה את פרצופה לרציני.
״טוב טוב אני יורדת״ והחלתי לרדת בזהירות על הלק במורד המדרגות.
התיישבתי על ספת הבד האדומה המתוחה, שהתאימה את צבעיה לחדר הלבן אדום.
שתי הורי ישבו מולי במבט מרושל ואדיש, ״אדרי תקשבי,״ אבי ניסה לחמם את מבטו הקודר.
״החברה שלי קרסה, ונפלתי עם מלא חובות,״ הוא אחז בידי.
״מה, לא זה לא יכול להיות, איך? איך פתאום החברה שלך קרסה?.״ הסטתי את ידי מידו, ותחבתי אותה בתוך כיסי.
״אנחנו נצטרך לקצץ בהוצאות, ולעבור לדירה קטנה יותר,״ אימי הסתכלה עליו במבט מנחם.
״מה לא, אני לא עוברת מפה, הבנתם?! אתם יודעים כמה יצחקו עלי בבית ספר?!״.
רק ניסיתי לדמיין, איך קייל חסר המצפון ישפיל אותי.
״ואנחנו צריכים את האייפון שלך, אנחנו נחליף לך אותו למיני גלאקסי,״ אבי סימן לי עם ידו להביא לו את האייפון.
״כד כאן, הפלאפון הזה הוא כל החיים שלי, כל החיים שלי נמצאים בו, ואני לא הולכת לוותר עליו״ ושימרתי אותו בין אצבעותי הקטנות.
״אז עם זה לא האייפון, לא נוכל להרשות לעצמנו להביא לך אוכל לבית הספר״
ואז בכלל לא יהיו לך חיים״. פניו הוקפאו לפרצוף כופר.
״יודע מה? הנה קח,״ זרקתי את האייפון על הריצפה ורצתי לחדר, עם עיניים מוצפות בדמעות.


תגובות (5)

התחלתי לרחם עליה??? אהה לא היא סתם כלבה……
תמשיכי בדחיפות♥

21/07/2014 14:10

אדם ישקרןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן סההההההההההההה ואני לא מרחמת עלייה אויאויאוי לקחו לה את הטלפון אני מרחמת על ההורים שלה לא עליה חיחיחיחיחייח תמשיכייייייייייי דסידיססססססססססססס <3

21/07/2014 14:20

מושלםםםםםםםם
תמשיכייייייי דחוףףףףףףףף
העלתי פרק אשמח שתקראי (:

21/07/2014 14:26

תתתמממשששיייכייי

21/07/2014 17:04

גאד. מסכנה אנדריאן. אם היו מחליפים את האייפון שלי זה היה סופי המר:(
נמנמנמנמ. בלופ.
דסוש, הממ יש לי הערות מהפרק הקודם (אין לי כוח לכתוב אותם שוב) אז בקצרה:
1. פיסוק בתוך הגרשיים.
2. מחשבות יותר עמוקות ורבות לדמות.
3. תאריכי קצת יותר (שאפו על ההשתפרות מהפרק הקודם על זה).
~אומיגאד הביקורת הקצרה בחיי~
דסושית, אני אעזור לך במייל במידה ואת רוצה. סליחה שהגבתי מאוחר, אננ מתנצלת. לא היה ביכולתי להתחבר מוקדם יותר (זה הסיפור הראשון שאני קוראת היום אחמ).
אוהבת תמיד תמידדדדד
-אלין

נ.ב
ראיתי את ההודעה שלך במכתבע הפרישה של עדי (יוקי): מחמיא לי. אבל אני מזהירה אותך אחמ.

21/07/2014 21:36
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך