תן לי מפתח בשביל לפתוח את ליבך-פרק 3

הוא התקרב אלי עם פניו ליד פניי,עינייו השחורות הביטו בי בעצב והסתכלו על שפתיי. "למה את משגעת אותי?" הוא שאל בשקט וידו עברה על שפתיי והתרחק ממני.הרגשתי את הבילבול והתיסכול למה אני רציתי שהוא כל כך ינשק אותי?אני בקושי מכירה אותו. "למה רצית להרוג אותי?" שאלתי ונסיתי לא להציף אותו בשאלות,הוא הסתכל על נקודה כלשהי בעצבים,
"כי אני שונא אותך ואת המשפחה שלך" הוא אמר בכעס
"מה עשיתי לך?!" החזרתי לו באותו הטון,הוא הסתכל עלי והתקרב ונישק אותי. הרגשתי את החום והאנרגיה מציפים אותי מכל הכיוונים ורק רציתי שהוא ימשיך ולא נפרד מהנשיקה הזאת. הוא נשען עם ראשו על הקיר והביט בי מבט משמעותי, השפלתי את ראשי במבוכה "למה עשית את זה?" שאלתי בשקט "את משגעת אותי תביני כבר" הוא אמר בשקט והעביר את ידו החמה על פניי הרגשתי את האהבה זורמת בי והסתכלתי עליו,על הבחור שחשבתי שהוא בן אדם רע ומוכן להרוג אותי ועכשיו? עכשיו אני לא יכולה לוותר עליו. "איפה הבגדים שלי?" שאלתי בשקט
"לא יודע" אמר אמר והביט על גופי מה שגרם לי תחושה לא נעימה,הוא שלח את ידיו וקירב אותי אליו מחבק ומעניק בי תחושת חום. "למה אתה כזה הפכפך?" שאלתי בשקט
"מה אכפת לך?!" הוא הרים עלי את קולו והזיז אותי,
"אולי די להיות כזה מגעיל,קודם אתה מנשק אותי ואז צועק עלי" אמרתי בעצבים
"הנשיקה הייתה טעות וכדי שלא תתקרבי אלי יותר" הוא אמר בעצבים,הסתכלתי עליו מבט גועלי הנשיקה הייתה טעות?אז למה הוא מנשק אותי בכלל? למה הוא גורם לי להרגיש אהבה ואז מעיף אותי למטה.התרחקתי לדלת והתחלתי לדפוק בה בעצבים. "כולה יומיים פה וכבר משתגעת?" אבא שלי שאל מחוץ לדלת, "מה אתה רוצה מהחיים שלי?! תן לי ללכת" אמרתי בעצבים
"שתהרגי אותו ואז אני אתן לך ללכת" הוא אמר והצביע על הבחור
"תן לי לצאת עכשיו" צעקתי ואבי הביט בי מבט עצבני ונתן לי לצאת,הסתכלתי על הבחור שישב שם מביט בי 'אני אציל אותך' אמרתי בלי קול והלכתי לסלון של אבי. התיישבתי על הספה ולבשתי את הטייץ השחורים ואת הגופייה השחורה שהוא הביא לי, "מה אתה רוצה?!" שאלתי שוב פעם בעצבים "אותך בצוות שלי" הוא אמר וחייך חיוך ערמומי ומגעיל
"צוות שלך?אתה רוצה שאני אהיה עבריינית חסרת חיים?" שאלתי בעצבים
"פשוט תהרגי אותו" הוא אמר בעצבים
"הבן אדם היחידי שאני אהרוג אותו זה אותך" אמרתי בארסיות
"את אבא שלך?" הוא שאל בתמימות
"כן את הבן אדם הכי נוראי שפגשתי" אמרתי בעצבים ותקעתי לו את הסכין שהייתה על השולחן בלב,הסתכלתי עליו המומה וניגשתי אליו "אבא,אבא לא" אמרתי בשקט והדמעות התחילו לזלוג מעיניי "אבא תסתכל עלי לא התכוונתי" התחלתי לבכות
"אני מצטער ילדה שלי אני אוה….." הוא ניסה להגיד אך עינייו נעצמו וגופו הלך אחורה,גופו היה קר וכחול, "גם אני אוהבת אותך אבא" צעקתי בכאב ותפסתי בפניי בחוזקה.
-נ.מ של רואי-
"גם אני אוהבת אותך אבא" שמעתי צעקת כאב שלה וקמתי במהירות
"בואי לפה" צעקתי אליה,שמעתי צעדים מתקרבים אלה היו שלה.היא הביטה בי במבט עצוב וכאוב והבנתי שקרה משהו.היא פתחה את הדלת ותקפתי אותה בחיבוק , "היי תסתכלי עלי הכל יהיה בסדר" אמרתי בשקט
"הוא מת וזה באשמתי הכל תמיד קורה באשמתי" היא צעקה בכאב ונפלה על הרצפה בוכה
התיישבתי לידה "את מדהימה שוב דבר לא קרה באשמתך" אמרתי בשקט והיא הסתכלה עלי עם עינייה הכחולות שנראו כמו ים סוער מלא ברגשות…