תן לי מפתח בשביל לפתוח את ליבך-פרק 12 (תגובות בבקשה)

כמו כל בוקר של הזכרה לאמי קמתי בחמש בבוקר מתנשפת ונחנקת מהדמעות שעמדו בעיניי כל הלילה.קמתי מהמיטה בכאב,עשר שנים עברו מאז שאמי מתה,עשר שנים עברו מאז הסיוט הכי גדול שלי. ביום הזה הכל נראה אמיתי,המוות שלה,הסכין שנתקעה בתוך גופה והלקיחה שלה ממני. נשענתי על הקיר במסדרון נותנת לדמעותיי לזרום,נמאס לי להתחפש למאושרת ונמאס לי לחיות,הלוואי שאלוהים היה לוקח אותי במקום אמי,רק שעינייה הכחולות ימשיכו לנצוץ מהתרגשות ושמחה. נכנסתי לחדרי מביטה בדור הישן,למה אני כזאת בעייתית?למה אני לא יכולה להרפות? למה אני חייבת לאהוב את רואי כל כך?. רציתי להיות לבד,להתפרק ולא לקום בחיים.
"קלואי?" שמעתי את קולו של דור והבטתי בו,לא רציתי לספר לו מה שעובר עלי,לא רציתי לספר לו שרצחתי את אבי ושאני כל חיי לא מצליחה להתעלם מהעבודה שאמי מתה. "אני..אני בסדר." מילמלתי מתוך הדמעות. "אל תשקרי לי." הוא אמר בעייפות
"עזוב אותי,טוב?!" שאלתי בעצבים והבטתי בו,נמאס לי מזה שהוא מתערב לחיים שלי.
"מה יש לך שאת כל כך מסתורית?!את מסתירה ממני שקיבלת אתמול את הזין של רואי?!" הוא צעק ודחף אותי לקיר, הכאב התחלף בזעם חסר מעצורים. "למה אתה חייב להזכיר את רואי כל פעם?!וגם אם קיבלתי לא עניינך!" צרחתי ויצאתי מהבית,טורקת את הדלת בחוזקה.
התיישבתי על סוף המדרגות והבטתי בחפיסת סיגריות שהייתה לידי. "הבטחתי לעצמי שאני לא אעשן יותר אבל אני חייבת." מילמלתי ולקחתי סיגרייה מדליקה אותה ושואפת את העשן הרעיל בתקווה להחנק. "זרקי את החרא הזה!" שמעתי קול גברי ופקחתי את עיניי מביטה ברואי שעמד מולי,המשכתי לעשן בלי לשים לב אליו. הרגשתי את ידו משפשפת את ידי, "בשבילי." הוא אמר בשקט והעביר בי צמרמורות. "אני צריכה את זה." מילמלתי בכאב
"את לא צריכה למות מסרטן ריאות," הוא אמר והביט בעיניי מעביר בי את הצמרמורת שרק הוא יכל. "אתה מעשן ועוד אומר לי?" שאלתי בגיכוח מזלזל
"אין לי בעיה למות אבל לי יש בעיה שאת תמותי." הוא אמר וניגב את דמעותיי.בלעתי את רוקי בקול מנסה להתגבר על פרץ הדמעות שיוצא מעיניי. "אני לא רוצה יותר." אמרתי בבכי והבטתי בו,באותו רגע הוא נראה כמו מלאך. הוא הסתכל עלי ועטף אותי בזרועותיו מלטף את שערי.
"מה את לא רוצה?" הוא שאל בלחש
"לחיות." אמרתי בבכי
"אבל אני רוצה שתחיי." הוא אמר ונשק לראשי
"אין לי טעם לחיות יותר," אמרתי ביבבה
"יש לך את דור." הוא מילמל והביט לתוך עיניי
"אני..אני אוהבת אותך." אמרתי בגימגום,הוא זז אחורה במהירות והביט לעיניי
"אל תאהבי אותי,אסור לך." הוא אמר בעצבים
"למה אסור לי לאהוב?!" צעקתי והרגשתי איך הכאב תוקף את לבי
"כי אסור לך!" הוא צעק והלך משם בצעדים כבדים ובמהירות…