תן לי עוד סיבה לחיות פרק 20 תגיבוו!!

~בוקר~

״טרייסי קומי עכשיו את תאחרי,״ אימי צעקה לי אל תוך חלל החדר. התעלמתי, הגעיל אותי לחשוב שבמשך שש עשרה שנה חייתי עם אנשים שחטפו אותי. ״קומי אמרתי לך״ אימי פרצה לחדר בצעקות, ״טוב אני הולכת להתארגן, רק תירגעי קצת״ אמרתי בטון אדיש ופסעתי לכיוון חדר האמבטיה.

~כעבור שעה~

נכנסתי לכיתה, והתיישבתי בשולחן העץ בפינה, אליז קמה והתיישבה לידי, כאילו אנחנו מכירות מתמיד. ״ראית את אדריאן?״ ולפי המבט שלה, היא עוד ציפתה שאני יענה לה ברצינות ״מה לי ולאדריאן?״ היא הרימה גבה ואמרה באי נעימות. ״אדם יצא איתך ואיתה…״ פני שוב האדימו, והתחלתי לקרוע עם ציפורני בשולחן, ״אל תזכירי לי את זה שוב, ודבר שני אין לי מושג ממנה, וגם עם אפילו היא עכשיו תקוע, בבית של איזה סוטה שמנצל אותה לא יהיה לי אכפת.״ הייתי פשוט רותחת מזעם, אליז אפילו לא זיהתה שזאת אני, בחיים לא חשבתי שאהיה ככה, ״אל תגזימי״ אליז אמרה לי בקול צפוני ומהוסס. ״מה אל תגזימי?! היא בטח יושבת עכשיו במיטה הוורודה שלה, בחדר הוורוד שלה ומפלרטטת עם אדם, אז אני אגזים ועוד איך.״

מנקודת המבט של אדריאן:

״קומי הבאתי לך בגדים״ הוא זרק עלי שקית ישנה ובלויה של ביגוד, התאוררתי ועיינצי בבגדים שהביא לי, שאני יוכל כבר ללבוש משהו חוץ מחזיה ותחתונים. היה שם חולצת טישרט שחורה, מכנס דפוקאות׳י, טייץ אפור, גופיה שקופה, זוג נעליים ועוד כמה בגדים שללא ספק, הוא יכריח אותי ללבוש בגלל אורכם הקטנטן. הוצאתי מין השקית טייץ וחולצה וחיכיתי שהוא ייצא, הוא לא יצא, הוא ישב על שידת העץ הקטנה והסתכל עלי. ״נו קדימה למה את מחכה? אמרת שלא נוח לך להיות בלבנים״ הצמדתי את הבגדים לגופי ועניתי, ״אתה יכול לצאת בבקשה?״ יש בי עוד תקווה שהוא יצא ויכבד אותי.
״אממ לא, אתמול הסתובבת ככה כל היום, מה הבעיה להתלבש ככה עכשיו?״
״אין בעיה״ עניתי בחדות, קמתי וניסיתי להתעלם מנעיצות המבטים שלו בגופי, והתלבשתי. ״את לא מריכה להתבייש את יודעת, בקרוב עוד אראה אותך עירומה״ הוא אמא בלעג, וצחק עם בקבוק בירה בידו, ״את זה עוד נראה״ הוספתי והלכתי לסלון.
״זה לא קצת מסקרן אותך, איך הלכת לישון עם בגדים קרועים בלי לבנים, וקמת רק! עם לבנים.״ חתיכת בן זונה, הוא הפשיט אותי, אני חייבת לברוח מפה כמה שיותר מהר.
״הבנתי את הרמז שלך״ עניתי בבגרות וניסיתי, לא להרגיש כמו זונה. הרגשתי את ידיו נוגעות בכתיפי בעדינות, הוא סובב את פני ואמר, ״תתכונני, היום בערב הולך להיות לילה שלא תשכחי.״ הוא הכניס את ידו לתוך חולצתי ונגע בי קצת והוסיף, ״רק טעימה קטנה ממה שהולך לקרות היום.
זהו זאת ההזדמנות שלך לברוח אדריאן, תשכבי איתו ותוכלי לברוח, מה אכפת לך את כבר לא בתולה מזה עוד פעם אחת.
הסתובבתי אליו נתתי לו נשיקה קטנה בצאוור והוספתי ״רק טעימה קטנה ממה שהולך להיות היום בערב״ חיוכו התרחב והוא ישב על הספה ובהה בי.

מנקודת המבט של אדם:

״אז… מה אתה חושב שקרה לאדריאן״ הוריה שאלו בטון דורש, כאילו עשיתי לה משהו. ישבתי על ספת הבד האפורה שלהם, הבית היה הרבה יותר קטן וצפוף ממה שגרה פעם, היא עברה דירה ולא סיפרה לי?. ״תקשיב היא נעדרת כבר שלושה ימים״ אביה הוסיף ונלחץ מרגע לרגע. ״באמת שאני לא יודע, הפעם האחרונה שראיתי אוצה היתה במסיבה, ואני לא זוכר משם כלום״ הסברתי להם, אך לא שניתי את אמונם, הם חושבים שעשיתי לה משהו.
״טוב עם תדע ממשהו ישר תאמר לנו, אנחנו פונים למשטרה וכל פיסת מידע חשובה״ הם עדיין היו בטוחים שהסתרתי מהם משהו, ״אוקיי״ עניתי ומיהרתי לצאת החוצה.
הוצאתי את האייפון מכיסי וחייגתי לקייל,
״מה קורה אחי״ הוא שאל באי חשק
״תגיד אתה יודע משהו על אדריאן״
״אעם לא, הפעם האחרונה שראיתי אותה היה במסיבה״
״זאת גם הפעם האחרונה שאני ראיתי אותה״
״אז אין לי מושג ביי״
הוא מיהר לנתק

מנקודת מבט כללית:

אדריאן תקוע בבית של של איש שמטריד ומנצל אותה, אדם לא יודע שכולם חושבים שהוא שכב עם אדריאן ורק קייל יודע את האמת, קייל אנס את אדריאן ואף אחד לא יודע, טרייסי פגוע ומתפתה לא לסלוח לאדם.

מנקודת המבט של טרייסי:

״אתם חטפתם אותי אני יודעת!״ צעקתי עלהם בקול, ומבטם התכווץ ״עכשיו אחרי שגילית את זה, נצטרך להרוג אותך״ אבי שלף אקדח מחליפתו והתקרב אלי ו…

המשך מחר❤️