תמימות מתוקה

הם ישבו אצלו בחדר ,הוא ישב על הספה הקטנה מול הטלוויזיה כאילו הוא צופה במשחק כדורגל חשוב ביותר של הקבוצה שהוא אוהד,בעצם… לא כאילו באמת אבל הוא פשוט לא יכל להתרכז היא מור , מורי החברה שלו זו שהוא כל כך אהב ולא הבין איך ישבה על המיטה שלו וקראה ספר ,לא עיתון לאישה או מגזין נוער ,ספר אמיתי עם עמודים וכריכה .לא ספר על התבגרות ולא של טיפים טיפשיים של בנות. ספר אמיתי עמוק, מעניין ובוגר.היא הייתה מיוחדת קרן של אור, היא הייתה שונה ,לא שונה באפן בולט לעין,חיצוני אלה באישיות.הייתה לה אישיות שסחררה אותו היא הייתה שקטה,עמוקה,מעניינת,חכמה,מוכשרת,בוגרת,היה אפשר לשבת אייתה שעות ולשתוק ועדיין לצאת משם אם איזשהי תובנה חכמה או עמוקה ואפילו יותר מזה, שלא תבינו לא נכון היא הייתה יפיפייה ,הנערה היפה ביותר שאי פעם מישהו ראה,מסוג הבנות שסוכנים מתחננים בפניהם שידגמנו ויחתמו אצלם בסוכנות,וכמובן שגם לה עשו זאת אבל היא לא רצתה המיוחדת שלו.היה לה שיער שטני ארוך עד לטוסיק ,עיניים כחולות מיוחדות יפות כל כך,שפתיים אדומות ומפתות,אף קטן וחמוד וחיוך ממיס,היה לה גוף מושלם,היא הייתה גבוה עם רגליים רזות בטן מחוטבת וידיים עדינות ונעימות לא היה לה חזה גדול במיוחד ולא טוסיק נפוח והוא חשב שטוב שכך כי ככה ראו יותר כמה היא יפה. ועכשיו השלמות הזאת יושבת לידו על הצד ,עדיין קוראת את הספר שלה לובשת מכנסיים קצרים בצבע צהוב וגופייה עדינה בצבע קרם לאוזנייה עגילי פנינה צמודות,ועל צווארה השרשרת העדינה מהזהב הלבן שהוא קנה לה ליומולדת. היא הסיתה את מבטה מהספר ושאלה בחיוך עדין ושובה "מה דני המשחק לא מעניין"
"מעניין ,מעניין מאוד" עניתי "פשוט אני לא יכול להפסיק להסתכל עלייך מוני מי שלי" "למה? דני?" היא המשיכה לשאול עם כינוי החיבה שנתנה לי חיוך התחיל להעלות על זווית פייה "לא יודע כי אני אוהב אותך" היא חייכה והתקרבה אליי התיישבה על ברכי ונשקה על שפתיי העדינות באותו הרקע לא ראייתי כלום לא את הניצחון הקבוצה האהובה עליי במשחק הכי חשוב העונה לא את הפלאפון שלי שלא הפסיק לצלצל ראיתי רק את אותה את מורי היפה שלי שהעיניים היפות עצומות גופה הנינוח והמושלם מתמזג עם גופי כאילו היו אחד ושערה הארוך מתנופף ומסתיר את פני וידי. לא הרגשתי שום דבר ברגע ההוא לא את הרוח הקרה לא הספר העבה של האהובה שלי שנחת לי על הרגל ולא שום כאב חד אחר רק את נשימותיה על פניי ,את מגע ידיה בידי ופניי ואת שפתיה הרכות שנישקו בחום את שפתיי. ידעתי שהיא אהבת חיי כי אני מרגיש ומתרגש איתה כל פעם מחדש ואהבה רק גדלה ,מתעצמת ושום דברלא הורס או יהרוס את זה.