תמיד תהיי לי מאושרת-פרק 17

נקודת מבט של אופיר.
בוקר. אין דבר שאני יותר שונאת מבוקר. כולם יודעים שלא מדברים איתי בבוקר, אם כן, וואה על החיים שלהם.
קמתי לשירותים שבחדר שלי צחצחתי שיניים, שטפתי פנים, יצאתי לחדר. התקדמתי לכיוון הארון. בחרתי לשים שורט ירוק פיסטוק כזה גבוה, חולצה לבנה פשוטה וכפכפי הוואינס לבנות.
סידרתי את השיער, שמתי איילנר דק, מסקרה ואני מוכנה.
ירדתי למטה, השוקו כבר היה מונח על הדלפק של המטבח.
"אחותי שמנת?" אסי אמר בגיחוך כזה.
"אסי באת לשגע אותי על הבוקר??" התעצבנתי.
"תנוחי צוחקים איתך" הוא צחק.
"חבל אסי, חבל" אמרתי ושתיתי מהשוקו.
אסי בינתיים ראה ארתור.. כי הוא מאוהב במופי.. חחח תקוע בכיתה ג.
השעה הייתה שמונה ועשרים.
"אסי יאללה צריך לצאת, איפה סהר?" שאלתי אותו. לא מתאים לסהר לאחר.
"אה? מה? אה הוא אמר שהוא יפגוש אותנו כבר בבצפר" הוא אמר וחזר להסתכל בטלוויזיה.
הלכתי לכייון הטלוויזיה וכיביתי לו אותה.
"מה את עושה??" הוא צעק.
"יאללה בצפר" אמרתי ויצאנו מהבית. נכנסנו לאוטו והתיישבתי לידו.
"תדעי לך שאני עדיין לא סולח לך"אסי אמר
"על?"שאלתי.
"מי מכבה לי את ארתור??" הוא התעצבן ואני צחקתי.
הגענו לבצפר.
ראיתי את סהר וישר רצתי אליו וקפצתי עליו.
"איייי מה את דפוקה??" הוא צעק.
"מה ישלך?? מה אתה צועק עליי??" התעצבנתי.
"נתפס לי השריר ואת קופצת עליי!! בטח שאני יצעק. הדבר הזה כואב אחושרמוטה."הוא אמר.
שתקתי, אין לי כוח לריב איתו על הבוקר.
הוא הדליק סיגריה, ואחריה עוד אחת, ועוד אחת, כמעט חצי קופסה סיים.
"סהר? לא הגזמת קצת?"שאלתי והצבעתי על הקופסת סיגריות.
הוא הסתכל על הקופסא ואז עליי.. אחרי איזה שתי שניות הוא ענה "מה את אמא שלי?!" בעצבים.
"מה יש לך היום? קמת אנטי עליי?" התעצבנתי גם אני.
"לא אבל את מעצבנת במיוחד היום" הוא צעק עליי. ותבינו כל המחששה שומעת את הריב של הזוג המושלם.
"במיוחד? למה יש עוד ימים שאני מעצבנת אותך??" שאלתי בעצבנות.
"כן. באמאשלך אופיר אל תשגעי אותי על הבוקר" הוא אמר. בקול אדיש כזה.
הוא יודע שהדבר שהכי מעצבן אותי זה שאדישים אליי.
"אולי די להיות אדיש כבר??" צעקתי עליו.
"אווווו מי קם ברגל שמאל בבוקר?" אסי הצטרף ושאל.
"אל תתערב" ענינו ביחד.
"לא מתערב אבל כל הבצפר שומע אותכם. אופיר את עופי לכיתה וסהר אני צריך לדבר איתך" אסי אמר.
"לא רוצה להיכנס לכיתה עזוב אותי" התעצבנתי.
"מה ישלך? כנסי כבר לכיתה" סהר חזר אחרי אסי.
"סהר יש לך חשבון ארוך איתי, חכה חכה. ואסי אתה לא אבא שלי אני יחליט מתי אני נכנסת לכיתה" צעקתי עליהם.
"א. תרגעי אני אחיך הגדול ואני יגיד לך מה לעשות כי אני דואג לך.
ב.מה נסגר איתך היום עצבנית כמו אני לא יודע מה?? רגע מה את ב..?" הוא שאל בהיסוס.
"במה?" התעצבנתי.
"במחזור?" הוא שאל בפרצוף מפחד.
"מה אכפת לך??" שאלתי. כולי רותחת מעצבים.
"וואה וואה עלינו סהר. תפוס מרחק ממנה השבוע" הוא יעני ניחם את סהר.
"טוב נמאסתם עלי אינלי כוח אליכם בי." אמרתי והסתובבתי. כשחושבים על זה? זה הריב הראשון שלי ושל סהר..

נקודת מבט של סהר.
"מה יש לך מה התהפכת עליה ככה על הבוקר?" אסי שאל אותי.
"המפגרת הזאת קפצה עליי איפה שעשו לי תבדיקה אתמול.. וגם התופעות של הטיפול זה עצבים.." אמרתי.
"אה.. איך היה אתמול?" הוא שאל
"ממש גן עדן" אמרתי בציניות.
"מה עם תהל?" שאלתי.
"הכל טוב ברוך ה' " הוא ענה.
"למה היא לא באה היום?" שאלתי.
"ענא עארף ?לא מרגישה טוב" הוא ענה.
" אה.. טוב אני מת מעייפות הלכתי לישון"אמרתי וקמתי מהחומה.
"יזין" הוא צעק ואני צחקתי.
נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה. אמא ישבה וקיפלה כיסה בסלון.
"סהר? למה אתה לא בבצפר?"היא שאלה מופתעת.
"סתם לא מרגיש טוב.."עניתי לה.
"תעלה לישון כפרה.. אני יעיר אותך לארוחת צהריים" היא אמרה.
נישקתי אותה בראש ועלית לחדר.
נרדמתי.

נקודת מבט של אסי.
"אהובתי?" התקשרתי לתהל אחרי בצפר.
"נסיך שליייי" היא ענתה.
"מה קורה יפה שלי?איך את?"שאלתי.
"אממ יותר טוב האמת.." היא ענתה.
"מממ אז תבואי אליי היום בערב.. התגעגעתי" אמרתי.
"חחחח אבל אני ידביק אותך" היא צחקה.
"חחח מעולה" צחקתי גם.
"חחח אוקיי אני אבוא בשבע. אוהבת אותך" היא אמרה. היא אמרה. עדיין לא אמרנו אחד לשני את המשפט הזה.. המשפט שמשנה מערכת יחסים בשניות..
"אני אוהב אותך" החזרתי לה.
יכולתי להישבע שהיא מחייכת עכשיו.
ניתקתי את הטלפון והמשכתי לחייך כמו איזה דבע.
"מה יש לך אתה מחייך כמו מכוער?" אופיר באה אליי מאחורה.
"כלום לא עניינך." עניתי לה.
"תמות" היא אמרה ועלתה לחדר.
נכנסתי לפייסבוק וכתבתי סטטוס, 'אני אוהב אותך. 3 שניות להגיד, שעות להסביר וחיים שלמים להוכיח. אהבת חיי אני אוהב אותך יותר מכל דבר בעולם' רשמתי ותייגתי את תהל.
עוד שלוש שניות אופיר תצעק בדרמתיות שלא שיתפנו אותה.
3..
2…
1.. "אסיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי" ברור שהיא צעקה..
היא ירדה למטה במהירות.
"בגלל זה חייכת כמו אדיוט??"היא שאלה בזלזול.
"כן.. מה אכפת לך? מה זה עניין שלך?" שאלתי.
"אווווווו כי ככה זה עניין שלי. גרמת לי להתרחק מהחברה הכי טובה שלי יחוצפן." היא התעצבנה.
"זה ממש לא נכון היא עדיין חברה שלך כמו תמיד. מה יש לך יחתיכת קנאית?" עניתי לה.
היא עלתה לחדר בעצבנות. חחחח תמיד כיף לעצבן את אופיר.

נקודת מבט של תהל.
ערב.
"אמאאא בי יצאתי" צעקתי.
"לאן?" היא שאלה.
"סתם לאופיר ואסי אל תדאגי" אמרתי ויצאתי מהבית.
התקשרתי לאסי.
"הלו?" הוא ענה.
"אסי יצאתי אני בדרך" הודעתי לו.
"למה לא הודעת לי? הייתי בא לקחת אותך. כבר חשוך תהל."הוא אמר.
"תרגע חחחח עשר דקות אני אצלכם. ביוש" אמרתי וניתקתי.
לבשתי שמלת קיץ פרחונית כזאת ממש חמודה.
הטלפון החליק לי מהיד.
"שיט" מלמלתי לעצמי והתכופפתי להרים את הטלפון.
פתאום שמעתי רעש מהשיחים. תהל תרגעי את מדמיינת.
אין אני הכי פחדנית בדברים האלה.
צלצלתי לאסי והגברתי את הקצב.
"נוו כוסעאמק דווקא עכשיו אתה לא זמין?" התעצבנתי שאסי לא ענה לי.
הרעשים התחזקו. הגברתי עוד יותר את הקצב.
סוף סוף הגעתי לבית של אסי.
דפקתי להם בדלת.
הוא פתח אותה וחיבקתי אותו חזק חזק.
" מטומטם אחד למה לא ענית לי?" שאלתי. עדיין רועדת.
"חחח לא היה בטרייה מה ישלך?" הוא צחק.
נתתי לו מכה בכתף.
"זה לא מצחיק, נראלי שעקבו אחרי" פרנואידית שכמותי.
"חחחחח אמא אמא הרגת תהל הרגת." הוא צחק וחיבק אותי.
"אני נשארת לישון איתך היום, אין מצב אני יוצאת עוד פעם לבד" חייכתי.
"חח בכיף" הוא צחק ונישק אותי.
" אה שכחת מחברה שלך?" פתאום אופיר צצה.
"חחח אופיר" חיבקתי אותה.
"מה את מחבקת אותי?" היא שאלה.
"חחח מה יש לה?" שאלתי את אסי.
"מחזור"הוא ענה.
"אה חחח" צחקתי.
" אסי סתום תפה." אופיר צעקה עליו. וואה וואה מחזור קשה..
התיישבנו שלושתינו בספה.
אופיר התקשרה לסהר.

נקודת מבט של סהר.
" נו סהר בוא אליי" אופיר התחננה.
"טוב טוב קרצייה שלי" אמרתי ושמתי נעליים.
עליתי לרכב. עייף מת, מזל שהבית שלהם קרוב.
נכנסתי בדלת. הפעם אופיר לא קפצה עליי, רק חיבקה. נישקתי אותה.
אני יודע שאני לא אמור להיות עצבני עליה… אבל אני מחפש סיבה שהיא תכעס עליי.. היא צריכה לשנוא אותי או לשכוח.. רוב הסיכויים שאני לא אהיה פה בקרוב..
"למה אתה שקט?" היא שאלה.
"כי אינלי מה להגיד." עניתי.
"אז אתה יכול לנשק אותי" היא אמרה בחיוך.
"אולי עוד מעט." עניתי לה באדישות.
"עוד פעם אדישות?" היא שאלה בעצבים.
"כוסעמאק אופיר מה יש לך? כולה לא רוצה לנשק אותך" אמרתי לה.
"זה לא קשור לנשיקה. אתה כבר יומיים מתעצבן עליי על פארש, אדיש אליי ואתה יודע שאני שונאת את זה, אתה מתנהג מוזר." היא כעסה.
"זה מה יש" עניתי לה.
"אתה בוגד בי?" היא שאלה.
"לא, ממש לא." עניתי לה.
"אז?" היא שאלה.
"אז?" שאלתי.
"למה אתה מתנהג ככה?" היא צעקה.
"די אופיר שחררי." עניתי לה.
"מה יש לך??" היא שאלה.
"אולי אנחנו פשוט לא מתאימים" אמרתי לה, מרגיש כאילו מוציאים לי את הלב, אין דבר שאני אוהב יותר מאופיר.
"אולי באמת" היא אמרה ודמעה יצאה לה מהעין..