פירפיר
פרק קצר ומשעמם.. תתכוננו לעלילה מעניינת בהמשך.. אז איך עבר לכן החופש? אני אישית מבואסת רצח שהוא נגמר :(( תהנו בננות :))

תמיד תהיי לי מאושרת-פרק 16

פירפיר 18/03/2014 1896 צפיות 3 תגובות
פרק קצר ומשעמם.. תתכוננו לעלילה מעניינת בהמשך.. אז איך עבר לכן החופש? אני אישית מבואסת רצח שהוא נגמר :(( תהנו בננות :))

נקודת מבט של אופיר.
השעון המעורר צלצל והתחלתי להתארגן לסרט.
לבשתי חצאית גומי כזאת בצבע ורוד כהה וגופיית סבא בטן לבנה מהממת. שמתי חצי מגף וואנס שחורות. סידרתי את השיער בזריז, קצת מסקרה ואיילנר ואני מוכנה.
ירדתי למטה למטבח ולקחתי לי כוס מיים.
אסי נכנס בדלת.
"איפה היית?" שאלתי.
"מה? אה סתם אצל חבר" הוא ענה מבולבל כזה.
"אצל סהר?"שאלתי.
"לא. את לא מכירה." הוא ענה.
"חבר שלך שאני לא מכירה?" שאלתי בחשדנות כזאת.
"כן. באמאשלך אופיר עזבי אותי אני עייף מת"הוא אמר ועלה לחדר שלו.

היה צלצול בדלת. זאת הייתה תהל.
"היוש אהובה מוכנה לערב בנות כיפי שכזה?" היא שאלה בהתרגשות.
"כן דקה אני רק אקח את האייפון מטעינה ואבוא" אמרתי. בנתיים היא עלתה לאסי.
לקחתי את האייפון מהטעינה, כסף,מסטיק, תיק שחור של פראדה, הוספתי עוד בושם ואני מוכנה.
"תהללל רדי אני למטה." צעקתי.
אחרי שתי שניות היא ירדה. הזמנו מונית ויצאנו מהבית.
"שני כרטיסים לסרט 'הזאב מוול סטריט' בבקשה" חייכתי אל הכרטיסן.
הוא הביא לנו את הכרטיסים, קנינו פופקורן ושתייה, הצטלמנו וכתבתי בפייסבוק 'ערב בנות עם היפה בנשים שנהנה' ותייגתי את תהל.
"הנה העילתי." אמרתי שקועה בטלפון.
מלא הגיבו לנו.
'יפות שלי תהנו' וכאלה.
רק סהר לא הגיב..
נכנסנו לסרט והתיישבנו במקומות שלנו.

נקודת מבט של סהר.
עליתי על האוטו, מכין את עצמי נפשית לטיפול הקשה והאינטנסיבי שהולך להיות. נזכרתי בתקופה שליאן הייתה חולה. זה היה סיוט לראות את אחותך הקטנה חסרת אונים, סובלת, בלי כל יכולת לעזור לה.
נכנסתי לקליניקה, התיישבתי בכיסא, ממתין לרופא.
הרופא נכנס.
"טוב סהר אתה הולך לעבור טיפולים לא פשוטים.. אני מקווה שזה ישתלם בסופו של דבר. אתה מוכן לזה?" הרופא שאל.
"יש לי ברירה?" שאלתי בציניות כזאת.
"תראה סהר אני לא אשקר לך.. זה מפחיד. הטיפולים הולכים להיות מאוד קשים ובתקופה הקרובה אתה תהיה עייף.. אתה חייב להראות נכונות ורצון להבריא מהמחלה הזאת" הרופא אמר.
הנהנתי ועלית למיטת הטיפולים.
הרגשתי כל מחט בגוף. כל כאב. כל החדרת חומר.
"אני לא יכול יותר,די, בבקשה די." אמרתי בקול חלש.
"אני מצטערת.. עוד טיפה.. אתה חזק.. עמדת בזה יפה עד עכשיו." הרופאה ניסתה לעודד.
"בבקשה ,הפסקה, הכאב הזה בלתי נסבל." התחננתי.
"סהר חמוד עוד 10 דקות הטיפול יגמר, תתאפק אתה תעבור את זה." הרופאה חייכה.
נכנעתי לכאב. לא אמרתי כלום.

נקודת מבט של אופיר.
הסרט נגמר, אני ותהל הלכנו לאכול במסעדה.
"אוף תהל, סהר לא עונה לי" אמרתי בקול עצוב. מה יש לו היום?? ממתי הוא מסנן אותי??
"תרגעי כבר יאובססיבית. אולי הוא הלך לבלות קצת עם חברים" היא אמרה.
"אוף" נאנחתי.
אכלנו את האוכל במסעדה ושילמנו, הזמנו מונית ונסענו הביתה.

נקודת מבט של סהר.
"הטיפול נגמר. אתה יכול ללכת הביתה" הרופאה חייכה.
ניסיתי לקום מהמיטה ופתאום הייתה לי סחרחורת וכאבים חדים במצח. אין מצב שאני אצליח לנהוג ככה.
התקשרתי לאסי.
"הלו?" הוא היה נשמע רדום.
"א..סי?"שאלתי.
"סהר אחי הכל טוב?" הוא ישר התעורר.
"אממ לא בדיוק.. עברתי עכשיו טיפול.. ואני לא במצב לנהוג הביתה.. יש מצב אתה לוקח אותי?" שאלתי.
"בטח ברור אני יוצא עכשיו."הוא ענה בלי להסס.
"תודה אחי. תודה רבה." אמרתי.
"מה אתה מפגר? אתה אח שלי. כל מה שאתה צריך אני פה" הוא אמר וניתק/
יצאתי בקושי מהבית חולים.
ישבתי על ספסל בחוץ, מחכה לאסי. אחרי שתי דקות הוא בא.
הוא יצא מהאוטו ושם את היד שלי סביבו ויצא מצב שנתמכתי בו.
נכנסנו לאוטו.
"שאופיר לא תדע ברור?" שאלתי כולי עייף מת.
"מה שתגיד אחי, אתה מחליט." הוא ענה.
נשכבתי לאחור והוא התחיל לנסוע. תוך כמה דקות היינו בבית שלי.
"באלך לעלות?" הזמנתי אותו אליי.
"לאלא זה בסדר. אבל בוא אני יעלה אותך" הוא אמר.
וואלה זה אח אמיתי, אני יודע שהוא תמיד יהיה פה בשבילי. וגם אני בשבילו.
הוא עזר לי לעלות הביתה.
אמא חיכתה לי בסלון עם דמעות בעיניים.
"מאמא שלי אל תבכי" ליטפתי לה את הלחי.
" איך אני לא אבכה סהר? איבדתי כבר בת אחת, אני לא רוצה לאבד גם אותך" הבכי שלה התגבר. היא חיבקה אותי חזק.
"נראה לך שאני יעזוב אותך פה לבד? השתגעת?" ניסיתי לעודד ארותה.
" אמא חיים שלי אני עולה לישון אני עייף מת. אני אוהב אותך הכי שבעולם." אמרתי לה, נישקתי אותה בראש ועליתי לחדר.
הדלקתי את הפלאפון.
34 שיחות שלא נענו מאת 'אהבת חיי'
וואה וואה על הפררנואידית.
'אהבה שלי אני עייף מת, חזרתי עכשיו מחבר, אוהב הכי שבעולם, מבטיח לבוא מחר לאסוף אותך לבצפר' כתבתי לה.
לא עברו שתי שניות והיא ענתה 'איזה חבר?'
'את לא מכירה' עניתי.
' סהר מה יש לך בזמן האחרון??' היא שאלה.
'כלום אני פשוט עייף'
'לילה טוב.' היא ענתה.. וועליה על העצבנית שלי.
התכסיתי בפוך, הדלקתי מזגן ונרדמתי.


תגובות (3)

תמשיכי

18/03/2014 17:23

תמשיכיייייייייי
מושלם!!!

18/03/2014 17:23

גם אני איזה באסה שהוא עבר
שלא יקרא לסהר בבקשה
אהה ותמשיכי דחוף!

18/03/2014 17:25
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך