תמיד היה אותך- פרק 40 חלק א'

פרק 40 חלק א'- בום
~טאטו~
איציק הבוס: חבר'ה ישיבת צוות מוקדמת היום בחמש לקראת המסיבה. תאשרו שקראתם.
אנג'י המכוערת מי יקח אותה לסרט: עכשיו את מודיע?!
עידו אוחיון: אני מאחר בחצי שעה.
איציק הבוס: לא אתה לא.
עידו אוחיון: איציק יש לי חיים גם מחוץ למועדון.
שון מועדון: מאשר.
איציק הבוס: או תודה. מישהו שעשה מה שביקשתי.
אנג'י המכוערת מי יקח אותה לסרט: מאשרת ֹֹ-_-
עידו אוחיון: לא מאשר.
איציק הבוס: עידו אל תהיה ילד.
הילד הכי אהוב עליי בכל העולם הזה: מאשר.
נעה מועדון: מאשרת.
רוני מועדון: מאשרת.
שלי מועדון: מאשרת.
יצחק הסלקטור: מאשר.
איציק הבוס: מישהו יודע מה עם רונן?
הילד הכי אהוב עליי בכל העולם הזה: לא ולאף אחד לא אכפת.
איציק הבוס: חבורת ילדים קטנים. למה העסקתי אותכם תזכירו לי?
אנג'י המכוערת מי יקח אותה לסרט: שתוק איציק, כולם יודעים שאתה מאוהב בנו.
אני: מאשרת.
כתבתי בקצרה וזרקתי את הטלפון לקצה הספה.
אני רק אסיים את הפרק הזה ואז אלך להתארגן.
הסדרה נגמרה והפרסומות הרעשניות קפצו על המסך.
סגרתי במהרה את הטלוויזיה ולקחתי את הפלאפון איתי בדרך לחדרי.
זרקתי אותו בשנית על המיטה ופתחתי את ארון הבגדים.
בחרתי בטייץ כחול עתיק וסריג שחור וכבד משום שנהיה כבר קר בחוץ.
נעלתי את הטבע נאות הסגורות שהוצאתי מהארגז לכבוד החורף הקרב ובא, ונעלתי אותם מעל לגרביים לבנות ומחממות.
הילד הכי אהוב עליי בכל העולם הזה: תתכונני אני בא לאסוף אותך.
אני: בתנאי שאני נוהגת.
הילד הכי אהוב עליי בכל העולם הזה: כל מה שתרצי <3
סגרתי את הטלפון עם חיוך קטן על פניי.
נעמדתי מול המראה.
בהחלט השתניתי.
מאז שאני עם אדיר, השקיות מתחת לעיניים הם לא מעצב אלא מעייפות שנובעת מלילות ארוכים ומהנים בחברתו.
הגב כבר לא שפוף וזוויות הפה מעוקלות לכיוון הנכון.
בעזרתו גם הסיוטים נעלמו.
מאז אותו לילה לא היה יום אחד שלא ישנו ביחד.
או אצלי או אצלו.
אדיר מחבק אותי בכל לילה ואני לא מתלוננת.
שמעתי צפצוף מכונית מבחוץ ויצאתי מהחדר.
"נטע אני במועדון!" צעקתי לנטע מהסלון.
"עכשיו רק רבע לחמש!" הוא צעק לי בחזרה.
"יש ישיבת צוות!"
"תזכרי להכניס אותנו לרשימה!" שמעתי את קולה של נעה.
"זוכרת יחברה מנצלת!" האשמתי אותה בצחוק ויצאתי.
אדיר יצא ממושב הנהג והלך לכיווני.
"היי יפה שלי." הוא חייך אליי חיוך מאיר פנים שגרר גם את חיוכי.
קיפצצתי במורד המדרגות ונשקתי לשפתיו ברכות.
הוא דחף את לשונו לפי ללא היסוס.
ידיי עלו אל צווארו וידיו הצמיד אותי אליו בחיבוק חם.
"חבר'ה. לא נעים לי להפריע לכם אבל אני מתייבש פה." שמעתי את קולו של עידו.
התנתקתי מאדיר בצחקוק קל והסתכלתי על עידו ששירבב את ראשו מהחלון של המושב האחורי.
רצתי אל מושב הנהג ונכנסתי אל המכונית האהובה עליי.
"היי עידו." הסתכלתי עליו מהמראה.
"שלום." הוא חייך ושם את ידו מאחוריי ראשו כשהתרווח על המושב.
אדיר נכנס למושב הנוסע ואני התחלתי לנסוע לאחר שחגרתי.
"אחי, אתה נותן לה לנהוג בפרארי האדומה שלך? היא אישה!" אמר עידו.
הסתכלתי עליו במבט המום דרך המראה.
"שוביניסט." אמרתי ואדיר ציחקק.
"סומך עליה." אדיר הסתכל עליי בחיוך ושם את ידו על ירכי.
הסתכלתי עליו בחיוך מעריך.
"אחי אל תסיח את דעתה. כבר יש מספיק סיכויים שהיא תעשה תאונה." עידו הקניט אותי.
"שתוק מפגר." השתקתי אותו בחיוך מאופק.
חניתי מול המועדון ונכנסתי מחובקת עם אדיר כשעידו לידינו צוחק על הפגנות האהבה שלנו.
איציק עמד מאחוריי הבר.
"החלטת לכבד אותנו בנוכחותך עידו?" הוא שאל את עידו בציניות.
"בואנה ויתרתי על אחלה זיון בשבילך." הוא התיישב על כיסא מולו.
התיישבנו גם אנחנו.
"בתכלס רק עשיתי לבחורה המסכנה טובה." איציק קרץ לעידו.
איזה מלך.
"יאללה איציק תתחיל." אנג'י נכנסה בכניסה דרמתית כמו תמיד.
"סליחה? לא ידעתי שאת מחלקת פה פקודות."
היא התיישבה ליד עידו ושמה את ראשה על הבר כשהמשקפיים עדיין על עיניה.
"מה העייפות?" שאלתי אותה.
"הייתי עם נועם כל הלילה." חיוך רטן ועייף עלה על פניה.
"השלמתם?" אלה כל יומיים רבים ומשלימים.
"הריב תמיד שווה את הסקס שאחר כך." היא קרצה לי בשובבות ואני החזרתי לה בקריצה.
"תזרי, תזרי לי מלח על הפצעים." עידו גלגל את עיניו.
"מה?" אנג'י עיקמה את אפה.
" הוא הפסיד זיון כדי לבוא לפה." אדיר תיקצר לה.
"הוא מצליח להשיג זיון?" אנג'י צחקה.
"שתקי מכוערת. לא רוקד איתך יותר." עידו אמר 'נעלב'.
"היי." שון בדיוק נכנס בגישה הסטלנית שלו.
לפעמים אני תוהה אם הוא על סמים 24/7 .
"לא צריך אותך. שון ירקוד איתי." אנג'י אמרה בחיוך מרוצה וכרכה את ידה סביב שון שעמד לידה.
"אחרי מה שנועם עשה אני מעדיף שלא." שון אמר באי נעימות והוריד את ידה ממנו.
"שתוק הוא כבר התנצל."
רוני, שלי ונעה נכנסו ביחד מצחקקות ומתבדחות.
"חיכיתם לנו?" רוני שאלה בחיוך פרוס על פניה.
נעה היא מהאנשים שהחיוך אף פעם לא יורד להם מהפנים.
החיוך הזה מסייע לה המון בהשגת טיפים.
את נעה ושלי אני לא כל כך מכירה. רוני היא המלצרית שעובדת איתי.
"לא. רונן עוד לא הגיע." איציק אמר.
"הוא אף פעם לא מגיע. אני לא מבין למה אתה לא מפטר אותו כבר." אדיר גילגל את עיניו.
הנחתי את ידי על ירכו והוא נרגע מיד.
"טוב, נתחיל בלעדיו." איציק התעלם מאמירתו של אדיר.
"כמו שאני מקווה שאתם יודעים, היום המסיבת חורף. לפי מה ששמעתי הרבה אנשים צפויים להגיע. מלצריות אתם תעבדו בלי הפסקה אז תבואו עם נעליים נוחות. אדיר ולוטם, הולך להיות מטורף. תוודאו שאף אחד לא לוקח כלום לבד וכל הזמן תגבו מחירים. הכל עולה אותו הדבר הערב חוץ משוטים שהם בחינם. אנג'י, שון ועידו, הערב ההפסקות שלכם רק שתי דקות וחזרה על הבמה. יהיו מלא אנשים על הרחבה ואני רוצה שהם יתרכזו סביבכם. אני צריך שמישהו ילך לקניות. מתנדבים?" הוא סיכם את דבריו.
"אני אלך בתנאי שאני מכניסה שלוש שמות לרשימה." הרמתי את ידי.
בדרך כלל איציק לא מסכים להכניס שמות לרשימה המאוד מצומצמת של אנשים שנכנסים בלי בעיה, אבל קיוויתי שעם התמורה הקטנה הזאת הוא ירשה.
"בסדר. חד פעמי." הוא הזהיר אותי עם אצבעו.
"אני אלך איתה." אדיר קם והקים אותי איתו.
"קחו." איציק הושיט לנו רשימת קניות ומעטפה.
אני ואדיר יצאנו מהדלת ונכנסנו אל האוטו כשאני במושב הנהג.
אדיר הכניס את המפתחות וסובב אותם, מעביר את השליטה לידיי.
המכונית נהמה כשלחצתי על הגז ואהבתי את זה.
משום מה, נהיגה במכונית הזו הרגיעה אותי.
אדיר הדליק את הרדיו.
"מחבל מתאבד אמש במתחם חמת גדר." נשמע מהרדיו.
אדיר מהר העביר תחנה.
"אנחנו לא צריכים לשמוע את החרא הזה."
"אוי פאק. שחכתי את המעטפה באוטו. את יכולה ללכת להביא אותה בבקשה?" אדיר ביקש לאחר שעה של הסתובבות בסופר והעמסת שתייה ודברים על העגלה.
"לך אתה. חוצפן. אתה שחכת אתה תביא." שילבתי את ידיי בילדותיות.
"נו בבקשה יפה שלי. אני אפצה אותך. מבטיח." הוא עשה פרצוף מתחנן והצמיד את ידו אל חזו השרירי.
"אני שונאת אותך." גילגלתי את עיניי ושמתי את פעמיי אל דלת היציאה.
"לא עוזר. אני עדיין מת עלייך!" הוא צעק לי.
שמתי את ידי על מצחי במבוכה כשהאנשים שסביבי הסתכלו עליי ועליו.
"אללה וואכבר!" בום.
חושך.
צרחות.
צפצופים.
פחד.
מה קורה פה?
איכשהו מצאתי את עצמי על הרצפה כשאוזניי מצפצפות מהרעש הנורא.
מצמצתי בעיניי חזק בניסיון להחזיר את הראיה שלי.
התמונה הייתה מטושטשת, אך יכולתי לראות. בערך.
ניסתי להביט סביבי כדי להבין משהו.
הבלבול והפחד שלט במוחי.
עיניי התחילו לדמוע במין אינסטינקט.
אדיר.
איפה אדיר.
אדיר.
הרגשתי כאב חד בבטן אך זה לא עניין אותי.
אדיר.
איפה אדיר.