תמיד היה אותך- פרק 35

פרק 26- בחיים לא.
ניסיתי לתת לרוגע והשקט של הגלים להשקיט את רוחי, אך לשווא.
השעות הקודמות הבליחו במוחי חדות כמו תער.
כל דבר הזכיר לי את זה.
כשראיתי את השמש האדמדמה נושקת לים, נזכרתי בנשיקותיו.
כשידי עברה על החול, נזכרתי איך היא עברה על כל גופו בתשוקה אינסופית.
כל דבר נקשר אליו.
הוא התיישב לידי והסתכל על הגלים נשברים ממש כמו שאני עשיתי.
הסתכלתי על פניו.
גאד הוא יפיפה.
הוא רק ישב שם בשקט והסתכל על הים.
נינוח ורגוע כתמיד.
היישרתי את מבטי אל השקיעה ההולכת ונעלמת.
"יש משהו טהור ברגע הזה." פלטתי.
"זה מה שאמא שלי הייתה אומרת." הסברתי בקול קר.
"היא מתה." קולי נשבר והדמעות עמדו על הסף מחכות לנקודת השבירה שלי.
"שבועיים לפני החודש הגדול. מסרטן הריאות. לרופאים לא היה מה לעשות." דמעה אחת זלגה על לחיי וחברותיה מיהרו לארח לה חברה.
"בגלל זה לא רציתי להיות איתך. לא רציתי להיפגע שוב. בסוף כולם עוזבים." השפלתי את ראשי.
היתיי חייבת לראות את הבעת הרחמים שעל פניו למרות כל הכאב שבזה.
הפניתי את ראשי בהיסוס.
אני לא יודעת מה היה המבט שעל פניו, אך רחמים זה לא היה.
מן… אהדה וסימפטיה.
הוא קם והושיט לי את ידיו.
תפסתי בהם והתרוממתי מהחול הזהוב.
הוא עטף אותי בזרועותיו בלי לומר מילה.
ואני הסכמתי.
הרגשתי שייכת, רצויה, נאהבת.
הדמעות לא הפסיקו לרדת ואיתם באו היבבות הילדותיות.
רעדתי בין זרועותיו דקות ארוכות בזמן שהוא מלטף ומנשק את ראשי.
"אני לא אעזוב אותך. בחיים לא."
***
-אני ישנה אצל אדיר
-תהנו ;)
גיחכתי והנחתי את הטלפון על ירכי.
"מה?" אדיר שאל.
"נטע מוזר לנו שנהנה." אמרתי בחיוך.
אדיר הוריד יד אחת מההגה והניח אותה על רגלי.
חייכתי והנחתי את ראשי על כתפו.
"איך זה שתמיד שקט אצלך בבית?" שאלתי אותו כשנכנסו בידיים שלובות.
"זה בית עם ארבע קומות והורים עשירים שיש להם עבודות חשובות. רוב הפעמים זה רק אני ורוני."
"את רוצה לאכול משהו?" הוא שאל .
הנדתי בראשי והתיישבתי על כיסא הבר הגבוהה.
רוני נכנסה למטבח.
"היי!" היא אמרה בהפתעה וחיבקה אותי.
"מזה? בכית?" היא שאלה והסתכלה על עיניי.
הסתכלתי על אדיר.
"פשוט אמ… לא ישנו הרבה בלילה." אדיר תירץ במבוכה.
"כן." גיחכתי.
היא גיחכה גם וניגשה אל המקרר.
אדיר גילגל את עיניו כשראה שהיא מחזיקה בידיה בקבוק שנדי.
"זה משקה של כוסיות." הוא ליגלג עליה.
"אני דווקא אוהבת אותו." נחלצתי לעזרתה של רוני.
"נו בדיוק. של כוסיות." הוא קרץ לי.
"אני בחדר." קראה רוני ויצאה מהמטבח בעודה לוגמת שלוקים שלא היו מביישים גבר.
פיהקתי בתשישות קלה.
"בואי נלך לישון." אדיר עקף את הבר וכרך את ידו סביב כתפיי כשעלינו את שני גרמי המדרגות לחדרו.
רק כאשר לבשתי חולצה של אדיר שהדיפה מריחו הטוב העזתי לנשום עמוק בהקלה.
זחלתי לידו מתחת לשמיכות ונצמדתי אל גופו החם.
הוא נשק לראשי ברכות.
"אדיר?" שאלתי בשקט.
"המ?"
"תודה."