תמיד היה אותך- פרק 22

פרק 22- שופינג בפריז
לגמתי באיטיות משקית השוקו שלי.
אין על שוקו. הוא תמיד היה ותמיד יהיה פה.
"אני מותשת לוטי." נעה ירדה בפנים עצובות מחדרו של נטע.
"מה קרה?" שאלתי אותה כשהיא נחתה על הספה ונשענה עליי.
"נטע קרה. הוא פשוט כזה… מציק." היא אמרה ונאנחה.
תאמת שלא ידעתי מה להגיד לה כי… איך עוזרים למישהו שלא רוצה לעזור לעצמו?
"אני לא יודעת מה להגיד לך." שיתפתי אותה במחשבותיי.
"תגידי לי שזה יעלם. לא באלי לאהוב אותו." היא ייבבה.
"אבל זה לא יעלם." אמרתי לה באדישות.
האי תקעה בי מבט עצבני.
"מה את רוצה? זה יעלם ואת יודעת את זה. פשוט תהיו ביחד ותסגרו עניין." אמרתי לה בפשטות.
היא פשוט צריכה קצת אהבה קשוחה.
"את גרועה בשיחות עידוד." היא עקצה אותי.
"אני יודעת."
***
"אוף לוטי אני מותש." נטע אמר לי.
"אני היחידה שמרגישה פה קצת דז'ה וו?" שאלתי בציניות.
"מה?" הוא שאל מבולבל בברור.
"נעה אמרה לי את זה בבוקר?" הסברתי לו.
"נעה דיברה איתך עליי? מה היא אמרה?" הוא שאל ועיניו נאורו.
נואש.
"לא עניינך. בקיצור, למה אתה מותש?" דחיתי את שאלתו.
"היא מתישה אותי. שנינו רוצים את זה אבל היא בהכחשה מטורפת!" הוא אמר בייאוש.
"אפשר רק להגיד שאמרתי לך?" עקצתי אותו.
טוב זאת לא באמת עקיצה כי זה נכון. אמרתי לו שזה מה שיקרה.
יזיזים תמיד גומרים ככה.
תרתי משמע ;)
גיחכתי לעצמי.
את כזאת מפגרת לוטם.
"מה אני יעשה?" הוא שאל וזרק את ראשו על האי.
"פשוטתראה לה שהיא באמת רוצה את זה." אמרתי לו בפשטות.
"ואיך אני אמור לעשות את זה? אני בחור."
"בסבלנות אחי. בהרבה סבלנות." טפחתי על שכמו ויצאתי מהמטבח אל החדר שלי.
נשכבתי על המיטה וגוגלתי תמונות באינסטגרם מזמזת לי שירים.
-כשאני רוצה משהו אני עובד בשבילו עד שאני מצליח- הופיעה לי הודעה ממספר לא מוכר.
נכנסתי לווטסאפ והסתכלתי בתמונת הפרופיל של שולח ההודעה.
לא להאמין.
נכנסתי אל השיחה כדי שהוא יראה שראיתי ואני מתעלמת וחזרתי לאינסטגרם.
-זה לא יעזור אם תסנני אותי- הוא שלח שוב.
גלגלתי את עיניי וחסמתי אותו בווטסאפ.
-מעליב- קיבלתי אס אם אס.
– אתה מציק לי- שלחתי לו בחזרה.
די נמאס, לא בא לי אותו שיבין את הרמז.
-מה כבר ביקשתי? פגישה אחת? מה חורה לך? –
-אתה חורה לי-
-נו בחייאת. אני אקח אותך לאיפה שאת רוצה. רוצה ללכת לעשות שופינג בפריז? או לאכול פסטות באיטליה. אני אקח אותך לשם.-
כיביתי את הטלפון שלי מסרבת להיגרר למשחקים המטופשים שלו.
"לוטם אדיר מציק לי שתצאי איתו לדייט." נכנס נטע לחדר שלי.
חסר טעם להגיד שכמובן גלגלתי את עיניי.
"תגיד לו שהוא יכול לקחת אותך לשופינג בפריז." אמרתי בכעס.
פשוט אין לו גבולות לבן אדם הזה.
אני שוקלת להוציא צוו הרחקה.
"פשוט תצאי איתו לפגישה אחת. הוא אמר שהוא יעזוב אותך אם לא תרצי עוד אחת אחרי זה."
"מה אתה הסנגור שלו? אני מסרבת לטפח לו את האגו שגם ככה גדול יתר על המידה!"
בשלב הזה כבר הייתי כעוסה למדי.
מה פתאום נטע מצדד בו?!
"תפסיקי להיות סגורה כל כך. הוא אחלה של בן אדם. תני לו הזדמנות להוכיח את זה."
אחלה? מצחיק, אני חשבתי על מילה אחרת לתאר אותו.
ותאמינו לי, אף אחד לא רוצה לשמוע אותה.