תמיד היה אותך- פרק 19

פרק 19- עשרים וארבע שבע
"נהנית?" שאל אותי נטע כשנכנסתי הביתה.
"אתה רוצה שאני יגיד לך את האמת?" שאלתי אותו לקחתי קופסת בן אנד ג'ריס מהמקרר.
"לא."
"באיזה שעה החתונה מחר?" שאלתי אותו.
"חופה בשמונה נראלי." הוא ענה ולגם מהספל שהיה מונח מולו.
"אתה מביא איתך מישהי?" שאלתי אותו ובאותו הרגע נעה נכנסה הביתה בסערה וגררה אותי לחדרי.
"אני שונאת אותו!" היא צעקה.
"שלום גם לך." אמרתי והתיישבתי על מיטתי.
"אני פשוט שונאת אותו!" היא חזרה ואמרה כשהיא מתהלכת בחדר.
"את נטע?" שאלתי אותה.
"הוא שוב מפר את החוקים! הוא רוצה שאני אלך איתו לחתונה המטומטמת הזאת! ככה לא מתנהגים יזיזים!" היא צעקה.
"רגע, את כועסת עליו כי הוא רצה שתבואי איתו, או שאת כועסת על עצמך כי את רוצה לבוא איתו?" שאלתי אותה.
"אני שונאת אותך." היא אמרה לי בכעס.
צחקקתי.
"אז תלכי איתו לחתונה ביג דיל. גם אני יהיה שם." אמרתי לה ולגמתי מהשוקו המתוק.
"זה לא העניין! אם ישאלו אותי מי אני, מה אני אמורה להגיד? חברה שלך אבל באתי איתו? חברה שלו? יזיזה שלו?!" היא צעקה.
"נראה לי שכדאי שתשאלי אותו את זה." אמרתי לה.
היא נאנחה בכעס.
"אני שונאת אותו. פשוט שונאת אותו."
***
השמלה האדומה שלי הדגישה את עורי השזוף, ומחשוף הסטרפלס עידן את כתפיי.
שיערי היה מסודר בשביל בצד ונאסף לצמת דג שנחה על כתפי.
העגילים הכחולים כמו תמיד הוצמדו אל תנוכי אוזניי.
שפתיי היו משוכות באודם אדום בוהק.
יצאתי מדלת חדרי והתקדמתי אל המטבח.
"איזה יפה." החמיא לי נטע.
חייכתי אליו חיוך קטן ובחנתי את לבושו.
הוא לבש ג'ינס ארוך וחולצה קצרה מכופתרת.
"גם אתה." החמאתי לו חזרה בנימוס.
"איפה אבא?" שאלתי אותו.
"עדיין מתארגן." הוא ענה.
הנהנתי בראשי והלכתי למקרר מוציאה לי שקית שוקו ותוקעת בה קש כדי לא להרוס את הקו העדין של שפתיי.
אבא יצא מחדרו לבוש ומסודר לשם שינוי.
"אתם נראים טוב ילדים, איפה חברה שלך?" הוא שאל את נטע.
"היא לא חברה שלי. והיא מחכה בחוץ." הוא ענה ויצא מהדלת.
שקרן.
יצאנו אני ואבא ונעה הייתה שם עומדת קרוב לנטע.
עלאק לא חברה שלי.
"את נראית טוב." החמאתי לה וגררתי אותה לאוטו.
"כן, גם הוא." היא אמרה מיוסרת.
"בואי נבריז. בבקשה." היא התחננה בפניי.
"הלוואי והייתי יכולה, באמת." עניתי לה.
לא רציתי ללכת.
לא היה לי כוח לפזר חיוכים מזויפים ולהעמיד פנים שכולנו משפחה אחת מאושרת.
זה לא היה ככה.
לאחר נסיעה שקטה של כחצי שעה הגענו לאולם.
"יש לי דז'ה וו." לחשתי לנעה.
"לי אין. במועדון היה יותר כיף." היא אמרה בפרצוף חמוץ.
חייכתי אליה ויצאנו מהאוטו.
נטע תפס בידה והיא פערה את עיניה לכיוונו.
הוא עזב את ידה.
"אתם כאלה מפגרים." צחקתי עליהם.
"תשתקי ובואי נלך לשתות."
–
"אני הולך לברך את הבוס שלי." אמר אבא ונעלם בין הקהל.
אני, נעה ונטע התיישבנו על הבר והזמנו משקאות.
בחנתי את הקהל ועיניי נתפסו על מישהו מסוים אחד.
"אוי שיט." מלמלתי.
"מה קרה?" נעה ונטע שאלו אותי.
"ההוא מהמועדון פה." אמרתי בייאוש והתפללתי בליבי שהוא לא יזכור אותי.
אבל בדיוק שסיימתי את סשן התחנונים לאלוהים הוא התקרב אלינו.
"איך קוראים לו? אני אקרא לו!" נעה שאלה אותי בהתלהבות.
"מאיפה אני זוכרת איך קוראים לו?! הייתי כל כך שיכורה שלא זכרתי איפה אני אפילו! ואל תקראי לו אני לא רוצה לראות אותו!" צעקתי עליה בייאוש.
"חבל כי הוא פה." לחש לי נטע.
הסתובבתי והוא היה שני מטר ממני.
פאק הוא נראה אפילו יותר טוב מבמועדון.
"היי." הוא אמר לי בקול העמוק והסקסי שלו.
"היי." אמרתי בהיסוס.
"אדיר. מהמועדון." הוא הציג את עצמו שוב.
"כן. אני יודעת. אני,"
"לוטם. אני יודע." הוא קטע אותי בחיוך.
"תסלח לנו רגע." אמרתי לו ומשכתי את נעה המשועשעת והנדהמת משם.
"יואו! הוא לגמרי רוצה אותך!" הי אאמרה בחיוך.
"זה היה הדבר הכי מביך בחיים שלי."
"תראי איך הוא מתחבר עם נטע!" היא אמרה בשעשוע והצביעה על מקומנו הקודם.
הסתכלתי וראיתי אותו ואת נטע צוחקים ביחד.
"אני הולכת לעצור את זה." אמרתי וצעדתי במהירות אל נטע ואדיר.
"אפשר לדבר איתך שניה?" שאלתי את אדיר והלכתי משם.
"את נראית מדהים." הוא אמר לי ובחן את גופי.
לחיי האדימו.
"מה שהיה במועדון, זה היה כלום, סטוץ." הסברתי לו.
"אני יודע." הוא אמר לי מבודח.
"אז למה באת לדבר איתי?" שאלתי אותו במבט מבולבל.
"כי את נראית טוב. ממש. וכי היית זיון מעולה." הוא אמר בחיוך.
"אל תגיד את זה. אני לא זיון." נזפתי בו.
"סליחה." הוא אמר בכנות.
"להגיד לך את האמת? הריח שלך לא יוצא לי מהכרית והמראה שלך חקוק לי במוח." הוא אמר.
שוב הישירות הזאת.
הסמקתי בשנית.
"אני מצטערת. אין לי מה לעשות עם זה." אמרתי בקור והלכתי משם.
אוף,
זה הולך להיות לילה ארוך.
–
ישבתי עם נטע ונעה ושיחקתי באוכל שבצלחת שלי.
"למה את לא אוכלת?" אדיר שאל אותי והתיישב לידי.
גלגלתי את עיניי.
"לא רעבה." עניתי לו בקצרה.
"את לא מהמשפחה של הכלה והחתן, נכון?" הוא שאל אותי.
"לא." עניתי לו.
"יופי." הוא אמר.
קול מיקרופון נשמע מהבמה.
"אני צריך ללכת." אדיר אמר וקם ממקומו.
"ברוך שפטרנו."
"הוא חתיך למה את לא זורמת איתו?" שאלה אותי נעה.
"כי אני לא רוצה אותו." אמרתי לה.
"פראיירית." היא אמרה.
"שלום לכולם ותודה שבאתם." הסתובבתי אל הבמה.
"לא ייאמן. האיש הזה נמצא בכל מקום!" נטע אמר.
רוני יפרח עמד ברחבת הריקודים הריקה בטוקסידו והחזיק במיקרופון.
"אני רוצה להגיד תודה ליוני. שהפך את הבת שלי למאושרת. והביא אור חדש למשפחה." הוא אמר והצביע על הכלה והחתן שעמדו לידו.
"ואני מאחל לבן שלי, שימצא אושר כזה." הוא אמר והסתכל על אדיר שעמד לידם.
רגע מה?!
"אדיר הוא הבן של רוני?" שאלה אותי נעה.
"אין לי מושג!" עניתי לה.
"אני לא מאמינה." מלמלתי.
"מה?"
"שכבתי עם הבן של הבוס של אבא שלי." דפקתי את ידי במצחי בייאוש.
נטע החניק את צחוקו.
"זה לא מצחיק!" צעקתי עליו.
התחילה מוזיקת סלואו והכלה והחתן נכנסו לאמצע מרכז הריקודים.
לאחר כמה דקות ומישהי שכנראה הייתה אישתו, נכנסו גם הם ורקדו סלואו.
וכך הצטרפו אליהם אנשים.
"את רוצה לרקוד?" אדיר צץ לידי.
הסתכלתי על נעה במבט אומלל.
"הוא הבן של רוני יפרח, את חייבת לרקוד איתו." היא אמרה.
נאנחתי בייאוש ולקחתי את ידו של אדיר בחוסר רצון.
הלכנו אל הרחבה ושמתי יד אחת בידו ואת ידי השניה על כתפו.
מגע ידו על מותני הקפיץ אותי.
"תרגעי." הוא לחש לי.
התחלנו להתנוענע באיטיות.
"בגלל זה שאלת אותי אם אני מהמשפחה של הכלה או החתן? כדי לדעת אם זה בסדר לשכב איתי?" שאלתי אותו.
הוא המהמם כדי לאשר את שאלתי.
"אתה פשוט אידיוט." אמרתי לו.
"אולי." הוא אמר בקלילות.
"אבל עדיין הזדיינת איתי." הוא אמר.
"שכבתי. שכבתי איתך. והייתי שיכורה." אמרתי לו בכעס.
"מה שתגידי." הוא אמר מבודח.
"אח שלך נחמד." הוא אמר והסתכל על נעה ונטע שרקדו גם הם ביחד.
"כן. " אישרתי את דבריו.
נטע באמת נחמד.
"מה אתה רוצה ממני?" שאלתי אותו והסתכלתי לתוך עיניו.
"אני רוצה להבין אותך." הוא אמר.
"מה אתה פסיכולוג? אתה הולך לנתח את ההתנהגות שלי?" שאלתי אותו בציניות.
"אם זה אומר להיות לידך 24/7, אז כן, אני כן."