תמיד היה אותך- פרק 1

פרק 1- אף אחד
פקחתי את עיניי בזהירות וחיכיתי שמבטי יתרגל לחושך שמסביבי.
אבל להפתעתי זה לא קרה.
שכבתי דומם על משהו שלא הצלחתי לזהות מהו.
מיצמציי בעיניי בתקווה שראייתי תתבהר ואני יוכל לראות משהו דרך האפלה המעיקה הזו.
"הלו?" צעקתי לתוך החלל.
מטומטמת, מי יכול לראות אותך פה? זאת רק את עכשיו, לבד.
איפה יצר ההישרדות שלך לוטם? קדימה תיאבקי!
אלוהים אני חושבת שיש לי פיצול אישיות.
הנחתי את ידי על הקרקע הקרה והקשה.
גיששתי במעט את סביבתי ונתמכתי בידיי בשביל לקום.
התחלתי ללכת צעד אחר צעד ברגליים חוששות, מתפללת שאמצא איזה שביב אור שיוציא אותי מהמקום הזה.
"לוטם." שמעתי קול עדין קורא לי.
"מי זה?" צעקתי בחרדה.
את החלל עדיין מילתה העלטה השחורה שסירבה להתפוגג.
"לוטם." הקול חזר.
ואז, זיהיתי אותו.
"אמא?" לחשתי בהיסוס.
"כן ילדה שלי, התקרבי אליי." היא אמרה.
קולה הדהד במוחי.
"אבל אני לא רואה אותך אמא, אני לא רואה כלום." אמרתי בייאוש, והרגשתי את הדמעות החמות מעקצצות במעלה אפי על עיניי, מחכות למכה שתשבור אותי.
"בואי מתוקה, את יכולה לעזור לי, תצילי אותי." ביקשה אמא בקולה האוהב.
"אבל אני לא רואה אותך אמא, אני לא רואה!" צרחתי עכשיו.
התחלתי להתהלך בחושך בייאוש מגששת בידיי אחר קיר, מתג, משהו.
"אני צריכה אותך ילדה שלי, את צריכה להציל אותי, את יכולה להציל אותי!" קולה של אמי עכשיו נשמע חסר סבלנות.
" אני לא יכולה! אני לא יכולה! אני לא יכולה!" זעקתי בחרדה וקרסתי על ברכיי.
קולה של אמי הדהד בראשי וסחרר אותי.
תפסתי באוזניי וניסתי להוציא את הקול.
"די! אני לא יכולה! אני לא יכולה!" צעקתי בחוסר אונים.
"אני לא יכולה!" צרחתי בקול והתיישבתי במיטתי.
"לוטם, לוטם תסתכלי עליי, מה קרה?" שאל אחי הגדול ואחז בפניי כדי ליישר את מבטי.
הסתכלתי סביב מהורהרת, אני בחדר שלי.
ליטפתי בקצות אצבעותיי את השמיכה הרכה שלי, במיטה שלי.
מה?
"לוטם אני פה, אני פה." הוא לחש והתיישב לידי מאמץ אותי לחיקו.
עיניי נמלאו דמעות חמות.
התחפרתי בחזהו ובכיתי בקול גדול.
נשברתי.
***
"אני יוצא למכולת לעשות השלמות, לקנות לך משהו?" שאל נטע כשירדתי למטבח.
"לא תודה." אמרתי בשקט והכנסתי את הקפסולה הסגולה אל תוך מכונת הקפה.
"עוד רבע שעה אני חוזר." הוא נשק לראשי ויצא מהבית.
התהלכתי בעצלות אל עבר הסלון, מדליקה את הטלוויזיה וקורסת על הספה המוכרת עם כוס הקפה בידי.
זיפזפתי בין הערוצים ונעצרתי על הסרט סינדרלה.
טוב אני מניחה שהמצב שלה יותר גרוע, לא?
זאת אומרת שני הוריה מתו, ושלי? רק אחת.
אמה החורגת הכריחה אותה להיות משרתת בביתם, ולי? נטע דואג.
היא מצאה את הנסיך שלה, ולי?
לי אין אף אחד.