תמיד אהיה שלך.. (פרק 8)

עבר לו שבוע,שבוע בלי הלב שלי הטהור שלי, איך אפשר לחיות בלי החצי השני שלך?..
לבשתי שמלה אדומה מקטיפה קצרה אבל מנופפת מנופחת למטה, פתוח בציצי בייבליס בשיער ושני צמות למעלה בשיער,נעלתי את העקב שלי השחור הגבוהה.
חשבתי על זה כל השבוע עם ללכת או לא הכאב בתוכי לא עבר וכנראה גם לא יעבור,מעניין אם הוא חושב עלי כמו שאני חושבת עליו,אם הרגשות רק גברו או רק ירדו..
לקחתי את המפתחות של האוטו וניסיתי לעצור את הדמעות שהאיפור גם לא יימרח,נסעתי לאירוע השעה היית שמונה ועוד חצי שעה החופה.
הגעתי לשם חניתי את האוטו שמתי את המעטפה בכניסה וצעדתי לעבר החופה לא ראו לא את החתן ולא את הכלה,ראיתי את אמא שלו חיבקה אותי כמו לא יודעת מה הבנתי שהיא יודעת מההבעה של הפנים שלה הרגשתי כיאלו יש לה עצב בפנים.
אבא שלו כמובן צחק והיה שמח נשק לכולם ואמר שלום לכולם.
התחיל השיר בראשית עולם, ההורים עמדו בחופה ואני ישבתי איפה שכולם ישבו היו כאלה שעמדו וישבו ישבתי בין השורות הראשונות לא יודעת מה חשבתי לעצמי שישבתי כזה קרוב כן..
החתן צעד ראשון רגליו התקדמו והלחץ במבטו,הלב שלי רעד כל גופי רעד,הוא קלט אותי ולא הורדנו את המבטים אחד מהשני,ירד לו דמעה שמתי לב הוא בהה בי הוא לא הפסיק לא חושבת שבכלל עניין אותו מה קורה סביבו,זה כבר היה הזוי איך הוא הסתכל,חשבתי רק על מה עובר לו בראש על מה הוא חושב שהוא עושה איך הוא מוותר הוא יודע שצפוי לו עתיד ללא אושר.
הוא עמד בחופה והמבטים לא ירדו מימני,הכלה התקדמה היא היית כל כך יפה ושמחה ומאושרת רצית כל כך להיות במקומה להרגיש את האושר שהיא חווה עכשיו שאני בחיים לא אחווה עם אלירן, הם נעמדו שניהם בחופה והרב מברך.
הוא שאל את הכלה עם היא מסכימה להתחתן איתו היא נענתה כן ושמחה מאושר, הגיע תורו של אלירן להגיד כן דממה באירוע ואני כולי לחוצה מבטיו לא הפיסקו להסתכל עלי הוא הסתכל ואמר כן..
הלב נקרע לגזרים מה חשבתי לעצמי שאני באיזה טלנובלה שאני באיזה חלום שהחתן עוזב את החתונה ואז חיים באושר ובעושר, זה לא עובד ככה חייתי בתוך פנטזיה כנראה הייתי צריכה את הכאפה הזאת..
כל האורחים התנפלו עליהם בשמחה ואני פשוט קמתי מהכסא ופשוט ברחתי מהאירוע, רצתי בעוד שאני מתנשפת כל האיפור נמרח לי ואני לא מפסיקה לבכות ברחתי משם לאוטו שלי..
*אלירן*
כל האנשים מסביב ולורן גם, הרגשתי צבוע מסריח ראיתי את אבא שלי המסטול רוקד שמח ואני פשוט רוצה למות, אני משחזר איך קים הגיע כל כך יפה יותר מכל דבר אחר לא ראיתי כזה יופי, המבטים שלה המבטים של אהבה איך אני אוהב אותה אני פשוט מטורף, איך שאמרתי כן בהיתי בה רצה משם אני חושב שהיא חשבה שאגיד לא ואשים זין על כולם, היא לא מבינה שהחייים לא קלים ולא הכל בא על מקל של סוכר..
הסתיים האירוע ואיתו הרצון למות, לפני הטיסה שלי עם לורן לתאילנד נזכרתי ששכחתי לשים במזוודה את הנעליים האהובות עלי ואת התרופות לתאלינד מפחיד שם אמרתי ללורן שאקח את האופנוע לא את האוטו והאעשה את זה הכי מהר שאוכל,הגעתי לאופנוע ונסעתי הכי מהר שיכולתי לא הפסקתי לחשוב על קים הדמעות התחילו לרדת מהעצבים מתסכול.
בחיים לא חשבתי שאבכה ככה על מישהי, ראיתי מטושטש נסעתי ופתאום אני קולט שאני נוסע באדום לא שמתי לב האוטו היה מולי וראיתי פשוט שחור מולי..