תמיד אהיה שלך.. (פרק 18) אחרון!!!!!

פעם הייתי מאושר פעם היית לי תקווה שאפשר להיות מאושר בעולם של הרבה רוע ככה חשבתי…

״קים״
הרגשתי את הנשימות שלו נושמות בחוזקה והוא הכניס אותי למחסן הראשון שראה, ידעתי שהוא לא ייתן לי להוריד מהכבוד שלי לפחות זה מה שנשאר מימנו. הוא בא לצאת מהמחסן ותפסתי אותו! אמרתי לו ״ אתה לא יוצא עד שאני ואתה לא מדברים שיהיה לך מאוד ברור, לא ראיתי אותך ארבע שנים..״
הוא נאנח ואמר ״ את בטוחה שאת רוצה שנדבר״?
ראיתי את השנאה בעיניו את העצב והאכזבה היה אפשר לראות את ידו סגורה .
״כן אני רוצה שנדבר ״ אמרתי ונשענתי על הקיר וסיננתי את עיני בכעס.
״אלירן״
״את קמת והלכת ועזבת כיאלו יום אחד בלעה אותך האדמה עם המכתב שלך יפה את כותבת״ .
היא אמרה
״דבר ראשון איזה מכתב ודבר שני אלירן אתה התחתנת אשתך היית בהריון הקמת משפחה משילך מה חשבת לעצמך שאשאר? שאסבול את הכאב? להמשיך לאהוב אותך וגם לסבול בתקווה שבחיים לא ניהיה ביחד!! ולא לא ברחתי אמא שלי איימה עלי שאילך לצבא ואלמד רפואה ונאלצתי להקשיב לה כי אבא שלך אמר לאמא שלי שאני לוקחת סמים ואני משוגעת והכל אז תגיד לי אתה? מה יותר קשה מימה שאני עברתי? ואתה מדבר איתי על מכתב שבחיים לא קרה ולא היה!.
היית שתיקה של כמה דקות ואמרתי
״מזתומרת איזה מכתב? המכתב ששלחת לי שאת לא רוצה יותר ועוזבת וכל זה היה טעות אחת גדולה!״ הסתובתתי והפנתי את הגב אליה לא רציתי לדמוע לידה זה יותר חזר מימני .
״ אלירן ואתה עד כדי כך טיפש מלהאמין שאני באמת מסוגלת לשלוח מכתב כזה ? כנראה היית באמת תמים מלהאמין שאבא שלך הוא זה שעשה את זה והוא זה שהפליל אותי עם הסמים!! מה אתה חושב שלא אהבתי אותך? איך באמת הייתי מסוגלת לשלוח מכתב כזה.״
נאנחתי על הכיסא שהיה והייתי בשוק לא ידעתי איך
להגיב כל כך מאוכזב וכעסתי על אבא שלי היה מוכן ללכת עד כדי כך רחוק בשביל זה..
קמתי ואמרתי בשקט ״את חושבת שלך היה קשה?,לא היה דקה שלא חשבתי עלייך בנויורק לא היה שנייה שלא חשבתי עליך על החיוך שלך .. איבדתי את התינוק שלי בלידה של לורן ולורן התאבדה ההורים שלי לא רצו שאחזור לארץ לא רצו להכיר בי .. אז בואי תגידי לי שלך היה קשה..״
היינו קרים אחד לשני ראיתי את המבט של קים ההמום לא ידע מה להגיד או איך להגיב , נשענו על הקיר והחזקתי את ידה..
״קים״
ליטפתי את ידו זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות כרגע מכל מה שהוא אמר לי כי להגיד מילים? אין מילים שיתארו איך זה לאבד מישהו יקר…
חיבקתי אותו הצמדתי אותו אלי היינו טיפה קרים בחיבוק עד שהוא בכה לי על הכתף, הוא התחיל לנשק אותי בלחי לאט לאט עבר למצח וניגבתמ את הדמעות שלו נישקתי כל דמעה קטנה את העיינים שלו הדומעות.
הרגשתי אותו משחרר כפתור כפתור מהחולצה שלי והלשון שלו חדרה לפה שלי ידי היו על הגב שלו נשכבנו על איזה ספא שהיית במחסן הכי הזוי שלי עד היום הוא ליטף כל חלק בגוף שלי כל חלק התרכז.
הרגשתי אותו חודר לתוכי זה היה כל כך כיף ההרגשה כיאלו אני חיה מחדש כיאלו חיכיתי רק לו כיאלו בחייים האהבה לא נגמרה …
הוא לחש לי שהוא אוהב אותי ובחיים לא יעזוב אמרתי לו שאם הוא יעזוב אני באמת יהרוג אותו והתחלתי לגחח.. אחח הוא אומר ״התגעגעתי לצחוק היפה הזה והקטן .״
מה יהיה שאלתי בהיסוס, מה יהיה עכשיו.
״ קים אני רק יודע עכשיו שאני בחיים לא אעזוב אותך לא משנה אין שום דבר שיעצור אותנו עכשיו מלאהוב ולהיות ביחד ..״
שאלתי אותו ״ ומה זה מה קרה לאבא שלך חזרתם לדבר?״
הוא התפרץ לדברי ״ ניראלך שאני מדבר איתו אמרו לי שאני צריך לנתח אותו והביאו אותי מנויורק אני יודע שאני והוא בחיים לא נסתדר אבל עם יקרה לו משהו אני בחיים לא אסלח לעצמי״.
נישקתי אותו ידי היית על הלחי שלו .
…..
נסעתי באוטו וכל הדרך המחשבה היחידה שהיית לי זה השם אלירן רוצה כבר לחזור לבית חולים כדאי לראות אותו, איך שהמצב מתהפך זה פשוט הזוי לי ..
״אלירן״
נכנסתי לחדר של אבא שלי וישבתי על ידו הוא הסתכל עלי ולא הבין .
אמרתי בעצב ״ אבא למה למה עשית לי את דבר למה הרסת את חיי בגלל מישהי שאהבתי כל כך בגלל כסף? .״
הוא אמר ״מצטער ״.
או שהוא התכוון לזה או שלא היה לו מה להגיד באמת חוץ ממצטער ותכלס אין מה להגיד על כל מה שעברתי בגללו״..
רשמתי הודעה לקים שאיפה היא ועם אפשר להיפגש היא ענתה ברור ולבוא אליה לבית
ישר עלה לי חיוך רק מלחשוב שאני הולך אליה זה מוזר לי אני מרגיש כמו ילד קטן..
הרגשתי ריח של שרוף ולא הבנתי עם זה מבפנים או מבחוץ עצרתי בצד ויצאתי מהאוטו, ניראלי שזה באמת מבחוץ ואני באמת מדומיין.
נכנסתי חזרה לאוטו והרגשתי את האש מאחורי כיאלו אני מתפוצץ כנראה זה לא היה סתם.

הסוף..