תם ולא נשלם – פרק 6

-פרק 6-
ואז התקדמתי לסלון וראיתי מישהי נמרחת על אלירן. התיישבתי לידו
"לי תכירי זאת מורן אחותי הגדולה" אלירן אמר
"היי" אמרתי בנימוס
"היי, את החברה של אלירן?" מורן שאלה ואני הנהנתי
"אני יודעת שמה שראית עכשיו היה מוזר פשוט לא ראיתי את אחי הקטן כבר חודשיים" אמרה וצבטה את לחיו
"זה בסדר" אמרתי בחיוך ואלירן הניח את ידו סביב מותניי וקירב אותי אליו. אחרי זמן מה אימו של אלירן קראה לכולם לשולחן. בזמן הזה אלירן הכיר לי את משפחתו הלא קטנה, אחיו הגדולים כבר נשואים עם ילדים, הוא ואחיו הקטן יניב היחידים שעדיין לא נשואים. אימו של אלירן התיישבה בראש השולחן ואביו ממולה, אני ישבתי בין אימו של אלירן לאלירן, מולי ישב אחיו הקטן. אביו של אלירן בירך על היין ולאחר מכן על החלה שאבי אפה, בסיום הקידוש כל אחד בתורו לקח לעצמו אוכל, בגלל שהייתי רחוקה מהאוכל אלירן שם לי פסטה ועוף
"אתה יכול לשים את הרוטב של העוף מעל הפסטה?" שאלתי בלחש
"בטח" אמר ולקח את צלחתי ושם את הרוטב. הארוחה עברה עם בסדר, שאלו אותי שאלות בסיסיות.
"לי, נכון?" יניב שאל ואני הנהנתי
"אני יכול לשאול אותך שאלה?" שאל
"בטח" עניתי לו
"מה את מעדיפה יותר כדורגל או כדורסל?" הוא שאל
"את לא חייבת לענות" אלירן אמר
"זה בסדר, וזה תלוי" אמרתי בחיוך
"במה זה תלוי?" יניב שאל לא מבין
"מאיזו בחינה, אם זה מבחינה של לשחק אנחנו מעדיפים כדורסל, יש לנו יתרון כי אנחנו יחסית גבוהים במשפחה, אבל אם זה מבחינה של לצפות במשחק אז זה כדורגל" הסברתי
"איזה משפחה מסובכת" יניב אמר ותפס את ראשו ואני צחקקתי
"יש עוד משהו שאני לא יודע אלייך?" אלירן שאל גם צוחק
"מאיזו בחינה?" שאלתי והבטתי בעיניי החום שוקולד שלו
"אממ.. מוזיקה, איזה סוג של מוזיקה את אוהבת?" שאל בסקרנות
"אמ.. נראה לי הכל חוץ ממזרחית" אמרתי
"את לא אוהבת מזרחית?" שאל בפליאה
"אולי חוץ מכמה שירים אבל בכללי, לא מתחברת לסוג מוזיקה הזאת" אמרתי בכנות
"רציני?" שאל ואני הנהנתי
"אני לא יודעת על איזה שירים אתה גדלת אבל אני גדלתי על שירים של הביטלס ודברים כאלה" אמרתי
"בטח מזה ירד לך ממנה עכשיו" יניב צחק וניסה לחמם את האווריה
"נראה לך?! סוג המוזיקה שהיא אוהבת לא תגרום לי להפסיק לאהוב אותה" אמר ונשק לקודקוד ראשי
"וחוץ מזה אני עוד אלמד אותה לשמוע מזרחית" אמר צוחק, ואני נתתי לו מכה ברגל. בשלב הזה כבר סיימנו לאכול אבל נשארנו לשבת סביב השולחן. במהלך השיחה רק אימו ואחותו של אלירן הקשיבו לשיחה וכל השאר התעסקו בשיחות משלהם. המשכנו לדבר והפעם גם אימו ואחותו הצטרפו לשיחה
"את מדברת עוד שפות חוץ מעברית?" מורן אחותו של אלירן שאלה ואני הנהנתי
"אילו שפות?"אימו שאלה בסקרנות
"עברית ורומנית הן שפות האם שלי, ולמדתי אנגלית וספרדית וערבית מה שלומדים עד כיתה ט' " אמרתי
"המשפחה שלך מרומניה?" אימו אתי שאלה
"כן, אחי הגדול נולד ברומניה ושאמא שלי הייתה בהריון איתי הם החליטו לחזור לישראל" הסברתי
"ולמה למדת ספרדית?" מורן שאלה
"קודם כל לפני דעתי זו שפה מהממת, וגם בגלל שזו הייתה השפה היחידה שיכולתי לדבר עם בני דודים שלי לפני שהם למדו אנגלית" אמרתי.
"אוקיי נושא אחר, אתם מנגנים על משהו אצלכם?" יניב שאל
"עצבים נחשב?" שאלתי וכולם צחקו
"סתם, אחי הגדול ואבי מנגנים על גיטרה, אחי הקטן על קלידים ואני על תופים" אמרתי
"תמיד חלמתי לנגן על תופים" יניב אמר
"אתה תמיד מוזמן" אמרתי בחיוך
"זה כיף?" אתי שאלה
"אני אוהבת את העוצמה של הכלי, אני אוהבת את זה שהוא נותן את הקצב לשאר הלהקה, ואני אוהבת שאפשר פשוט להשתגע על המערכת, ואני אוהבת במיוחד זה כשאני עצבנית אני יכולה להוציא את זה על התופים והסיכוי שאני אהרוס את הכלי הוא מאוד נמוך" הסברתי את אהבתי הגדולה לכלי הזה שנקרא תופים. המשכנו לדבר ואז קיבלתי טלפון ממתן, מתן הוא ממשפחה חברה שלנו והוא חבר של ליאב והוא כמו אח גדול בשבילי ואני מדברת איתו המון. קמתי והלכתי לחדר של אלירן לדבר איתו
"מתנוש" אמרתי בחיוך
"מה קורה? איפה את?" שאל בדאגה
"זה תלוי, איפה אני אמורה להיות?" התחכמתי
"בבית" אמר כמובן מאליו
"למה?" שאלתי לא מבינה
"כי אני והמשפחה שלי ומשפחת כהן אצלכם" הסביר
"לא ידעתי שאתם באים" אמרתי בכנות
"קיצר איפה את?" שאל
"אצל חבר שלי" אמרתי במהירות
"הופה, למה לא ידעתי שיש אחד כזה?" אמר
"כי היית בצבא ולא יכלת לדבר" אמרתי
"תירוץ לא טוב, ומאיפה החבר?" שאל, לפעמים הוא כל כך מגונן.
"מתל אביב" אמרתי ואלירן נכנס לחדר כששם לב שאני מתעכבת, סימנתי לו שישב לידי על המיטה שלו, הוא נשכב והניח את ראשו על רגליי אשר היו ישרות
"מתל אביב?" שאל בפליאה
"כן" אמרתי בפשטות בזמן שביד אחת אני משחקת לאלירן בשיער וביד השנייה החזקתי את הטלפון
"ליאב יודע?" שאל
"יודע, אבל אני לא מדברת איתו" אמרתי
" אין יום אחד שאני אדבר אם אחד מכם והוא לא יגיד לי שאתם בריב" אמר נאנח
"הפעם הוא אשם" אמרתי מורידה ממני את האשמה
"טוב נעביר נושא, לא זכיתי לדעת את שמו" אמר
"השם של מי?" שאלתי לא מבינה
"של חבר שלך" אמר בפשטות
"אהה, קוראים לו אלירן" אמרתי בחיוך ותוך כדי הסתכלתי על אלירן "שם של ערס" אמר
"לא.. ואתה מלאך" אמרתי בציניות
"נכון" אמר משתחצן
"תיזהר ממני" אמרתי לו. אלירן הסתכל עליי במבט של כמה זמן
"אני גם ממש מפחד" מתן אמר
"נמשיך את השיחה הזאת פעם אחרת" אמרתי
"מסכן בטח לא מקבל ממך תשומת לב" אמר צוחק
"ביי" אמרתי והדגשתי את דבריי
"ביי ביי" אמר וניתק. הפנתי את מבטי לאלירן, והוא קם מהמיטה ולא הבנתי לאן הוא הולך, ואז הוא תפס את רגליי ומשך אותם לכיוונו כך שיוצא שאני שוכבת על המיטה ואלירן עלה מעליי שהוא מחזיק את עצמו עם המרפקים כדי לא ליפול עליי.
"סוף סוף קצת יחס" אמר וקבר את ראשו בצווארי ומידי פעם נותן שם נשיקות
"מי זה היה?" אלירן שאל
"חבר של המשפחה" אמרתי והזזתי את ראשו מצווארי
"דיברתם יחסית הרבה למישהו שהוא רק חבר של המשפחה" אמר ונישק לי את האף
"מקנא?" שאלתי בהרמת גבה
"במה יש לי לקנא? את שלי ולא של אף אחד אחר" אמר ברכשנות ונישק אותי נשיקה מלאת אהבה, הנחתי את ידיי על עורפו והמשכנו להתנשק עד שצלצול הפריע לנו. זה היה הטלפון שלי, ראיתי שמתן מתקשר
"מה?" שאלתי נאנחת
"אני מקווה שאתם לא עושים שטויות" מתן אמר בהתגרות
"אתה ממש מעצבן" אמרתי וניתקתי. המשכנו מאיפה שהפסקנו. אחרי דקה היה עוד צלצול.זה היה הטלפון של אלירן, הוא ענה ויכולתי לשמוע את השיחה
"אחי אתה בא היום?" שאל הקול מהצד השני של השיחה
"לא יודע" אלירן אמר
"מה למה?" שאל הקול
"חברה שלי אצלי" אלירן אמר וחייך אליי
"אז מה, תביא אותה" הקול אמר
"שנייה אני אשאל אותה" אלירן אמר והסתכל עליי במבט שואל
"לא אכפת לי" עניתי
"מתי יוצאים?" אלירן שאל את הקול
"עוד עשר דקות" הקול אמר
"סבבה אחי" אלירן אמר וניתק את השיחה.
"איפה היינו?" אלירן שאל
"אממ.. תזכיר לי" אמרתי בחיוך
"בכיף" אמר ונישק אותי
"צריך להתארגן, שלא נאחר" אמרתי והתנתקתי ממנו והוא נאנח. הלכתי למראה וסידרתי את השיער כמו שהיה לפני שנהרס, נעלתי את נעלי הוואנס האפורות שהבאתי איתי ויצאנו. אחרי חמש דקות הגענו למקום בו הם נפגשים.
"הגעת" מישהו צעק לאלירן יכלתי לזהות שזה הקול שאלירן דיבר איתו קודם.
"כן, יש לך כושר שיכנוע מצויין" אלירן אמר צוחק
"כן הא" אמר צוחק גם
"לי זה ערן, ערן זאת לי" אלירן הציג בנינו
"נעים מאוד" ערן אמר ונתן לי חיבוק
"לא להגזים הא" אלירן אמר ושם את ידיו סביב מותניי.
•נקודת מבט של אלירן•
התיישבנו בספסל הקבוע שלנו בפארק ולי ישבה עליי וידי הייתה סביב מותניה וראשה נח על כתפי והיא ניסתה להקשיב לשיחות.
"את רוצה ללכת?" שאלתי אחרי ששעה וחצי פשוט ישבנו ודיברנו
"איך שבא לך"היא אמרה וראיתי על העיניים שלה שהיא עייפה
"טוב אנחנו הולכים" אמרתי לחברים שלי
"מה כבר?" עידו שאל
"כן, יש לנו יום ארוך מחר" אמרתי וחיבקתי חיבוק גברי את הבנים ולבנות נתתי נשיקה בלחי
"אין לי עוד כוח ללכת" לי אמרה אחרי דקה הליכה, היה לידינו ספסל אז אמרתי לה לעלות ועשיתי לה שק קמח את הבית שלי. נכנסנו לבית ולי לקחה בגדים ללילה והלכה להחליף בשירותים, בזמן שאני הורדתי את המכנס והחולצה ונשארתי בבוקסר, נשכבתי במיטה והתכסתי בשמיכה. לי נכנסה עם חולצה עבה ושורט, שאם לא הייתי רואה אותו מבצבץ הייתי בטוח שאין שם כלום. פיניתי לה מקום במיטה והיא נכנסה בין זרועותיי
"מה תכננת למחר?" שאלה תוך כדי שהיא מפהקת
"הפתעה" אמרתי בחיוך. קירבתי אותה אליי וחיבקתי אותה ממותניה והיא הניחה את ידה על ידי וכך נרדמנו. קמתי בבוקר למחרת ולי לא הייתה לידי במיטה. שמתי מכנס והלכתי לעשות את אירגוני הבוקר שלי. כשסיימתי הלכתי לסלון וראיתי את לי שם מדברת עם אמא שלי.
"שתדע לך, חברה שלך מקסימה, חסר לך אתם נפרדים" אמא שלי אמרה כשראתה אותי ומחצה את לי בחיבוק
"מקסימה מקסימה, אבל מסכנה את מוחצת אותה" אמרתי והיא שיחררה את החיבוק מלי וחייכה חיוך מתנצל
"אז מה יש לאכול?" שאלתי מתיישב בין אימי ללי וחיבקתי כל אחת מהן מהכתפיים
"מה אתה רוצה?" אימי שאלה
"וואי איך בא לי על החביתה שעשית לי כהייתי אצלכם" אמרתי ללי
"אתה רוצה שאני אכין לך?" לי שאלה ואני הנהנתי
"אממ.. הייתי בכיף מכינה לך אבל אני לא יודעת איפה כל דבר" לי אמרה
"אני אבוא להראות לך, אני רוצה גם לראות איך את מכינה את זה" אימי אמרה ושתיהן הלכו למטבח. אני בינתיים ראיתי משחק כדורגל של מנצ'סטר יונייטד מול ארסנל. אחרי עשר דקות הן חזרו, לי החזיקה שתי צלחות אחת לי ואחת לה, ואימי החזיקה צלחת אחת לעצמה וכל אחת התיישבה מצד אחר שלי.
"יאללה מנצ'סטר" לי אמרה כשראתה מי משחק. ככה ישבנו אני, לי ואימי.
"וואי איזו בשלנית" אימי אמרה ונהנתה מהביס האחרון שנשאר לה, לי לקחה את הצלחות למטבח ושטפה אותם
"רואה אלירן זאת אישה לחיים, לא כמו החברה הקודמת שלך" אימי אמרה מתלהבת מלי
"תגידי את ככה גם בבית או שאת רק עושה רושם?" אימי שאלה
"אני משתדלת לעזור כמה שיותר בבית אבל זה לא תמיד מתאפשר" לי אמרה צוחקת מהישירות
"מה זאת אומרת?" אימי שאלה לא מבינה
"לא תמיד יש לי את הזמן" לי אמרה
"אוקיי, לי וללי יש יום אחרון אז אנחנו נלך להתארגן" אמרתי וקמתי מהספה ולי אחריי
"אני צריכה ללבוש משהו מיוחד?" לי שאלה כשנכנסנו לחדר, הנדתי את ראשי לשלילה
•נקודת מבט של לי•
לבשתי גופייה בצבע טורכיז בהיר, שורט ג'ינס, אספתי את השיער לגולגול (קישור ברציתי להוסיף) ויצאתי מהמקלחת ששם התלבשתי לסלון וראיתי את אלירן מחכה לי
"ביי, תהנו" אתי אמרה לפני שיצאנו. נכנסנו למכונית של אלירן.
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי בהסקרנות
"לא מגלה" אלירן אמר
" אתה אף פעם לא מגלה" אמרתי נאנחת
"את לא אוהבת שאני מגלה?" שאל מסתכל אליי לשנייה ומחזיר את מבטו לכביש
"לא.. אני לא אוהבת הפתעות" אמרתי
"אנחנו הולכים ל.."