תם ולא נשלם – פרק 3

-פרק 3-
ואז קיבלתי הודעה מליאב 'את תצטרכי להתמודד עם זה שאני ונופר ביחד'
'אני לא מבינה אותך.. איך חזרת אליה אחרי מה שהיא עשתה לך..' ובמקביל קיבלתי הודעה באלירן 'אני מחכה לך למטה' ירדתי לסלון ואמרתי לכולם להתראות ויצאתי לחנייה, נכנסתי למכונית של אלירן ונתתי לו נשיקה בלחי.
"היי, מה קרה?" שאל כשראה שאני עצבנית
"סתם, אח שלי הביא את חברה שלו" אמרתי
"אני מבין שאת לא אוהבת אותה" אמר צוחק ואני צחקתי גם.
"אתה תגיד לי לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי בסקרנות והוא הניד את ראשו לשלילה בלי להוריד את עיניו מהכביש. אחרי עשר דקות הרחתי ריח של ים. כשהוא החנה את המכונית הוא הוציא מהבאגז' סלסלה ושמיכה, והלכנו לכיוון החוף. בחוץ לא הייתה נפש חייה. אלירן פרס את השמיכה על החול והניח את סלסלה עליה והתיישב, אני התיישבתי אחריו. הוא הוציא מהסלסלה סוגים שונים של כריכים, סלטים, גבינות, הוא הוציא גם שתייה קרה.
"אתה הכנת את כל זה?" שאלתי מתפאלת
"לא, אמא שלי הכינה" אמר ושנינו צחקנו. אכלנו והאוכל היה ממש טעים. ישבנו ודיברנו המון זמן, בשלב מסוים הסתכלנו אחד על שנייה וראשנו התקרבו אחד אל שני, אחרי כמה שניות שהרגישו כמו נצח שפתינו נפגשו ונעו בתיאום מושלם הנחתי את יד אחת על עורפו ואת השנייה הנחתי על הלחי שלו והוא הניח את ידיו סביב מותני וקירב אותי אליו, אחרי זמן מה שפתינו התנתקו והסתכלנו אחד על השנייה בחיוך. הזמן עבר לו כשאני ואלירן שכבנו על השמיכה וראשי היה על חזהו של אלירן, הסתכלנו על השמיים ומידי פעם התנשקנו.
"את יודעת ש.." אלירן התחיל להגיד אך צלצול של הטלפון שלי קטע אותו
"הלו?" עניתי לשיחה
"לי את צריכה לחזור הבייתה, יש לך שבוע ארוך ואת צריכה לנוח ולסדר את התיק" אמא שלי אמרה
"עוד שעה אני אחזור" אמרתי
"בסדר" היא אמרה וניתקתי את השיחה
"מה התחלת להגיד?" שאלתי את אלירן
"את יודעת שאסור שידעו שאנחנו ביחד,כן?" אמר
"הנחתי לעצמי, בגלל זה לא הראתי לחברות שלי תמונה שלך" אמרתי
"איך החזקת מעמד כל כך הרבה זמן בלי להשוויץ בחבר החתיך שלך?" שאל
"טוב שלא עפת יותר על עצמך" אמרתי צוחקת
"מה אמרת עכשיו?!" שאל בציניות
"יש לך אוזניים אני בטוחה ששמעת מה אמרתי" עניתי לו צוחקת, אחרי שנייה הייתי מירמת על כתפו והוא התקדם לכיוון המים
"לא לא לא" אמרתי כשהוא כמעט זרק אותי למים
"מה אמרת?" שאל שוב בתקווה שאשנה מה שאמרתי
"שאני לא יודעת איך לא השווצתי בחבר החתיך שלי" אמרתי כדי שהוא יוריד אותי. בגלל שהייתי עם מכנס ארוך אז הוא התקדם לשמיכה ורק שם הוא הוריד אותי לקרקע, התיישבתי ואלירן התיישב לידי. באתי להגיד משהו אבל אלירן ניצל את ההזדמנות ונישק אותי.
"נראה לי שכדי נחזור" אמרתי כשהתנתקנו
"לא.. עוד קצת" אמר כמו ילד קטן
"אתה עכשיו תראה אותי שבוע שלם" אמרתי
"אבל אני לא אוכל לעשות את זה" אמר ושוב פעם נישק אותי אך עצרתי את הנשיקה
"טוב בואי" אמר נאנח ועזר לי לקום. סידרנו את הדברים והתקדמנו לכיוון המכונית ונסענו לבית שלי. אחרי עשר דקות הגענו.
"ביי" אמרתי וחיבקתי אותו, הוא החזיר לי חיבוק, לאחר שהתנתקנו מהחיבוק, התנשקנו.
"ביי, בהצלחה מחר" אמר ונפרדנו עד למחר. עליתי הבייתה,סידרתי תיק לשבוע הזה ונכנסתי להתקלח, אחרי המקלחת ליאב ניסה לדבר איתי אך אני התעלמתי ושיחקתי נגד עומר בפיפא כשאני סתם לוחצת על הכפתורים ואיכשהו מכניסה גולים. אחרי שעומר ניצח אותי פעמיים ואני ניצחתי אותו פעם אחת הלכתי לישון כי מצפה לי שבוע ארוך וקשה ממחר. קמתי בבוקר למחורת התארגנתי, התלבשתי, אכלתי ויצאנו לבית הספר. ראיתי את אלירן עם המפקד שאחראי עלינו, מבטינו הצטלבו וחייכנו אחד לשנייה והוא מהר הוריד את הראש והחיוך כדי שלא יחשדו. אחרי חצי שעה שחיכינו בחוץ העלנו אותנו לאוטובוסים, ישבתי עם שיר מכיסאות מאחורה. אלירן והמפקד היו דווקא באוטובוס שלנו, לא יכלנו לדבר בגלל שהוא ישב ליד המפקד והמפקד יכול לזהות אותי. הנסיעה עברה בצחוקים. מידי פעם המפקד שלח את אלירן לראות שהכל בסדר ואין אלכוהול או כל מיני דברים אסורים, לקרת סוף הנסיעה הוא עבר לשבת לידינו במקום לעשות כל הזמן פטרולים, ובגלל שהוא לא ישב יותר ליד המפקד יכולנו לדבר. אחרי שעה הגענו לבסיס הקרוב. הם הביאו לנו מדים וישר התחילו באימונים
*יום חמישי*
יום אחרון לגדנ"ע. בימים האלה לא הפסיקו לאמן אותנו, כל יום משהו אחר. אני ואלירן היינו צריכים להעמיד פנים שאנחנו לא מכירים את את השנייה, מידי פעם שהיה קשה הסתכלתי עליו והוא אמר שהוא לא יכול לעשות כלום. הערב הגיע ויש טקס עם המשפחות. אחרי הרבה חפירות הסתיים הטקס. בדרך חזרה הבייתה דיברנו על איך היה לי שם.
"לי אולי תזמיני שבוע הבא את אלירן לארוחת שישי?" אבא אמר
"בסדר, אבל אל תתחקר אותו" אמרתי
"לא מבטיח כלום" אבא שלי אמר. כשהגענו הבייתה שלחתי לאלירן הודעה 'אתה מוזמן שבוע הבא לסופש אצלנו' אחרי שעה הוא ענה לי 'אני אשמח להכיר את המשפחה שלך :) '
*כעבור שבוע* (יום שישי)
השבוע הזה היה רגוע. מידי יום דיברתי עם אלירן. אני עדיין כועסת על ליאב אבל פחות מלפני שבועיים.
קמתי בבוקר ועשיתי את אירגוני הבוקר, התלשבתי והתאפרתי, ירדתי למטבח, אכלנו ויצאנו לבית הספר. השלוש שעות הראשונות עברו השיעמום וכשהגיעה ההפסקה ישבתי בחוץ עם שיר ונועם. קיבלתי הודעה מאלירן 'אני בא לקחת אותך היום מבית הספר' כתב וכתבתי לו מתי אני מסיימת תוך כדי שאני מחייכת חיוך מאיזן לאוזן
"זה הוא?" שיר שאלה ואני הנהנתי
"תראי תמונה" נועם אמר
"אבל אל תגידו טוב?" אמרתי והם הנהנו, נכנסתי לגלריה והראתי להם תמונה שהצטלמנו כשאלירן לקח אותי לים
"זה ההוא מהגדנ"ע?" שיר שאלה ואני הנהנתי ותוך כדי כתבתי לאבי הודעה 'אלירן לוקח אותי היום מבית הספר, אז אל תחכו לי'
"אמרתי או לא אמרתי שהוא נדלק עלייך" נועם אמר
"אמרנו" שיר תיקנה אותו והם התחילו לריב ואני לא הפסקתי לצחוק. היום נגמר ויצאתי לחנייה של בית הספר וחיפשתי בעיניי את המכונית של אלירן, אחרי דקה מצאתי והתקדמתי עליה. נכנסתי למכונית נתתי לו נשיקה קטנה על השפתיים והוא התחיל לנסוע אך ראיתי שהוא לא נוסע לכיוון הבית שלי.
"מה לאן?" שאלתי
"את תראי" ענה וקרץ לי ואני גיחכתי. ככל שהזמן עבר הדרך הייתה נראת לי מוכרת יותר ויותר. בסופו של דבר הגענו לחוף שהוא לקח אותי לפני כמעט שבועיים. וכמו אז החוף היה ריק.. לא נראה לי מודעים על קיומו. הפעם הוציא רק שמיכה מהבאגז'. הגענו לחוף והוא פרס את השמיכה ושכבנו כמו הפעם הקודמת
"הפעם לא הבאת סנדוויצ'ים?" שאלתי טיפה מאוכזבת
"לא שכחתי.. ואגב סנדוויצ'ים אמא שלי הזמינה אותך אלינו שבוע הבא" אמר
"אמא שלך נשמעת אישה ממש נחמדה" אמרתי בחיוך והפנתי את מבטי אליו
"היא ממש רוצה כבר לפגוש אותך" אמר צוחק
"אבל איך אני אגיע אלייך?" שאלתי
"בחמישי אני אשאר לישון בבסיס ואז אני אבוא לקחת אותך ונסע אליי" הסביר את מה שכנראה כבר חשב עליו
"סבבה" אמרתי וחזרתי להביט בים הרגוע. היינו בתנוחה הזאת שעתיים, והחלטנו לחזור.
"עכשיו אתה תראה את הבית מבפנים ולא רק מבחוץ" אמרתי כשפתחתי את הדלת. נכנסנו הבייתה עשיתי לו סיור בבית והלכנו לחדר שלי.
"וזה החדר שלי" אמרתי ופרסתי את ידיי
"יש לך בית יפייפה" אמר והניח את התיק שהביא איתו וזרק את עצמו על המיטה וחצי שלי.
"תוריד נעליים" אמרתי בזמן שגם אני הורדתי נעליים ולקחתי את השלט של הטלוויזיה והתיישבתי ליד אלירן שהוריד בזריקה את נעליו והניח את ראשו על בירכיי. אלירן זיפזפ בין הערוצים בזמן ששיחקתי בשיערו. היינו ככה במשך חצי שעה ובבעת אחת והרגשתי עייפות תוקפת אותי. קמתי מהמיטה כיביתי את האור וחזרתי לשכב במיטה, הפעם אני הנחתי את ראשי על חזהו של אלירן ותוך דקות נרדמתי. אחרי שעתיים התעוררתי וראיתי את אלירן ישן כמו תינוק. הלכתי להתקלח, כשסיימתי להתקלח התלבשתי בחולצת בטן רופפת לבנה ושרוול שחור מבריק (התלבושת ברציתי להוסיף). הלכתי חזרה לחדר וראיתי שאלירן בשלבי התעוררות
"אתה רוצה להתקלח?" שאלתי והוא הנהן
"בוא אני אביא לך מגבת ותלך להתקלח" אמרתי, הוא לקח את הדברים שלו איתו והלכנו למקלחת הוצאתי לו מגבת מהארון במקלחת ויצאתי כדי שיוכל להתקלח. חזרתי שוב לחדר אספתי את השיער לקוקו ועשיתי צמה. אחרי דקה אלירן נכנס לחדר לבוש בחולצה לבנה מכופתרת ומכנס ברמודה שחור ושיערו היה רטוב ופרוע.
"איזה יפה" אמר וסובב אותי. חייכתי ותוך שנייה הרגשתי את שפתיו על שלי. אחרי שהתנתקנו ירדנו לסלון הצגתי בפניי המפשחה את אלירן
"אתה מוכר לי" ליאב אמר
"אתה לא היית בגדנ"ע שבוע בעבר?" אימי שאלה , אלירן הנהן
"אתה מוכר לי ממקום אחר" ליאב אמר
"…."