תם ולא נשלם -פרק 17-

-פרק 17-

"אני מתקשרת כי אני צריכה להגיד לך משהו ועדיף שלא בהודעות" היא אמרה
"אוקיי" אמרתי חוששת שקרה משהו רע
"אז החברה הבינלאומית שפנתה אלינו " היא התחילה להגיד
"מה איתה?" התפרצתי לדבריה
"הם רוצים שתדגמני אצלם" היא אמרה ושמעתי התרגשות בקולה
"באמת?" שאלתי לא מאמינה
"כן, ועוד משהו לפני שאת הולכת להשקה שבוע הבא צלמי לי את מה שאת לובשת" גלי אמרה
השבוע עבר במהירות אך עם מלא עצב, העברנו את השבוע הזה כמה שיותר עם מורן לארח לה חברה ולהסיח את דעתה מהדבר הנורא שקרה לאחיה. היום יש את ההשקה של הקולקציה החדשה של רנואר. אחרי המקלחת הארוכה שעשיתי התלבשתי בגופיית ספגטי בטן שחורה וג'ינס בויפרנד כך שמלפני הברך עד קצת אחרי הברך יש קרעים, סידרתי צעיף אוורירי על צווארי ונעלתי סנדלי עקב שחורות והייתי מוכנה, צילמתי לגלי את מה שלבשתי והיא אישרה לי את זה. התזתי בושם על צווארי ומפרקי כפות ידיי, לקחתי את תיק היד השחור שלי ויצאתי לכיון תל אביב, לכיון ההשקה הראשונה שלי. אחרי נסיעה מעייפת הגעתי למקום בו יש את ההשקה, ראיתי את גלי היא הסבירה לי מה לעשות ועשיתי כך. אחרי שלוש שעות של הצגת הקולקציה הסתיים האירוע, הלכתי עם גלי למסעדה לאכול ארוחת צהריים מאוחרת
"אני מאוד מרוצה ממך" גלי אמרה לאחר שהזמנו
"מה זאת אומרת?" שאלתי לא מבינה
"בהשקה היו אנשים גבוהים בתחום האופנה בישראל וכל הזמן שאלו עלייך" היא אמרה ברצינות
"זה טוב?" שאלתי בחשש
"זה מעולה" היא אמרה בחיוך "הרבה פנו אליי כדי לקבוע פגישה לדבר על האפשרות שתדגמני בשבילם" הוסיפה בחיוך גדול יותר
"וואו, ומה עם החברה הבינלאומית?" שאלתי
"טוב שהזכרת לי" היא אמרה והוציאה את הטלפון שלה מהתיק שלה "הם שלחו לי תאריכים שהם יכולים לשלוח את כל מה שהם צריכים בשביל הקמפיין, אז תגידי לי מתי הכי נוח לך ואני אסגור איתם" הוסיפה והקריאה לי את התאריכים, קבענו תאריך. אחרי עוד איזה שעה שישבנו, דיברנו ואכלנו, נסעתי הביתה. בדרך הביתה קיבלתי טלפון, חיברתי לדיבורית ועניתי
"לי?" שמעתי את הקול של אלירן
"אלירן, איך אתה? הכל בסדר? למה התקשרת?" שאלתי במהירות
"הכל בסדר יפה שלי, התקשרתי לראות מה איתך" אמר צוחק קצת
"הלחצת אותי חשבתי קרה לך משהו, ומותר לכם לדבר בכלל?" שאלתי
"חזרנו עכשיו ממבצע של שלושה ימים אז נתנו לנו להתקשר לעדכן את המשפחה" הסביר
"אני מאוד מקווה שלא התקשרת אליי ראשונה" אמרתי
"למה?" שאל
"אם כל הכבוד שאני חברה שלך שדואגת לך אני חושבת שאמא שלך צריכה את השיחה הזאת יותר ממני, אז בבקשה תגיד לי שהתקשרת כבר לאימא שלך" אמרתי
"אל תדאגי התקשרתי כבר, ואת יודעת משהו?" הרגיע אותי
"מה?" אמרתי כשאני רגועה יותר
"אני כל כך כל כך אוהב אותך" אמר והייתי בטוחה שהוא חייך
"גם אני, אתה לא יודע כמה" אמרתי וחייכתי חיוך עצוב שאני לא אראה אותו הרבה זמן
"איך החופש שלך בינתיים?" שאל כדי להעביר את הגעגועים הרבים שיש לשנינו
"היה יכול להיות יותר טוב" אמרתי
"מה קרה?" שאל
"אח של מורן נהרג במבצע הראשון של הצבא" אמרתי בכאב
"שמעתי שמי שנהרג היה מחיפה אבל חשבתי מה הסיכוי שהכרת אותו" אמר ואז הוסיף "וחוץ מזה?"
"היום הייתה ההשקה הראשונה שלי, ואתה זוכר את החברה הבינלאומית שרצתה שאני אדגמן בשבילם?" שאלתי
"כן, מה איתה?" שאל
"הם בסוף כן רוצי שאני אדגמן בשבילם וקבענו תאריך לצילומים והכל" אמרתי בהתרגשות
"איזה יופי, גאה בך אהבה שלי" אמר שמח בשבילי
"אוף אני מתגעגעת" אמרתי מחליפה את האווירה משמחה לעצובה
"גם אני לי, גם אני" אמר נאנח
"גם כן החמאס האלה מה הם לוקחים לי את החבר ללא יודעת כמה זמן" אמרתי כועסת ושמעתי את אלירן צוחק מהצד השני של הטלפון
"טוב לי אני חייב לנתק, מתגעגע נורא ואוהב אותך" אמר
"גם אני" אמרתי אך הוא כבר ניתק, נאנחתי והגברתי את המוזיקה להרים את המצב רוח.
החופש הגיע כמעט לסיומו, ליתר דיוק שבוע אחרון לחופש. אפשר להגיד שניצלתי את החופש, לא בדיוק כמו שרציתי אבל משעמם לא היה. בזמן הזה השתתפתי בעוד קמפיין והיום אני מצטלמת לחברה הבינלאומית שרצתה אותי. קמתי בבוקר התארגנתי, אכלתי משהו ויצאתי לכתובת שגלי שלחה לי אתמול. איך שהגעתי למקום זירזו אותי להתחיל את כל הארגון לצילומים.

•נק' מבט של אלירן•

סוף סוף שחררו אותנו הביתה אחרי חודש וחצי של מבצעים שונים. ברגע שנכנסתי הביתה אימא קפצה עליי. טוב לא ראתה את הבן שלה הרבה זמן. אחרי שהיא שחררה אותי נכנסתי להתקלח כדי להוריד את כ החול והבוץ שהיה עליי. בזמן הארוחה המפנקת מאוד אפשר להגיד שאימא שלי הכינה נזכרתי שלי מצלמת היום את הקמפיין של החברה הבינלאומית, כשסיימתי לאכול התקשרתי לגלי
"הלו?" גלי ענתה לטלפון
"היי גלי זה אלירן" אמרתי
"היי אלירן מתוק, מה חזרת מהבסיס?" שאלה
"כן, את ליד לי?" שאלתי
"לא, היא בחדר הלבשה" אמרה
"יש מצב את תשלחי לי את הכתובת של הסטודיו שאתן נמצאות ותגידי לי מתי היא מצלמת את הסט האחרון?" שאלתי
"בטח, מה אתה רוצה להפתיע אותה?" שאלה ושמעתי חיוך בקולה
"כן, היא בטח משתגעת מגעגועים" אמרתי צוחק קצת
"טוב אני אשלח לך את מה שביקשת" היא אמרה בלי לפרט אז הבנתי ש-לי לידה.

•נק' מבט של לי•

סוף סוף סיימתי את הסט האחרון של הצילומים האלו, בדרך לחדר ההלבשה חלק גדול מהצוות שהחברה הביאה החמיאו לי. כשהגעתי לחדר הלבשה החלפתי במהירות לבגדים שלי כי כבר רציתי לעוף מפה. כשיצאתי מחדר הלבשה התקדמתי לכיוון של גלי ומישהו דיבר איתה הוא נראה מוכר אך הוא היה עם הגב. אחרי כמה צעדים זיהיתי אותו והתחלתי לרוץ לכיוון שלו וכשהגעתי אליו קפצתי על גבו מחבקת אותו חזק שלא יברח לי. אחרי ששחררתי קצת הוא הוריד אותי מגבו ונעמדתי מולו והוא רכן קדימה ונישק אותי, התנתקתי ממנו אחרי לא הרבה זמן וסימנתי לו עם העיניים על כך שכולם מסתכלים עלינו, הוא פשוט צחק וחיבק אותי. נפרדנו מגלי ונסענו לבית שלו. כשהחניתי את המכונית לא בדקתי אם אלירן הגיע גם אלא הלכתי ישר לבית כדי לראות את אתי שלא ראיתי אותה הרבה זמן
"מה אלירן כבר חזרת?" אתי שאלה כשפתחתי את הדלת
"כן" ניסיתי לחקות את הקול של אלירן אך לא הצליח לי ואתי הסתובבה לראות מי זה
"לי" היא אמרה בחיוך רחב והתקדמה לכיווני. חיבקתי אותה חזק.
"הרבה זמן לא ראינו אותך פה, אלירן לא פה את לא באה?" שאלה
"מה פתאום, אל תגלי לאלירן אבל כל פעם שאני פה זה בשביל לראות אותך לא אותו" אמרתי
"לא לוקח ללב" פתאום אלירן אמר ואני קפצתי מבהלה
"עכשיו אמא אם תסלחי לנו יש לנו פערים להשלים" הוסיף וגרר אותי לחדר שלו
"בלי שטויות" אתי צעקה לפני שאלירן סגר את הדלת. ואז אלירן הצמיד אותי לדלת כשהוא מתקרב אליי
"איך התגעגעתי אלייך את לא מבינה" הוא אמר
"גם אנ" התחלתי להגיד אך אלירן קטע אותי בנשיקה סוערת והרים אותי כך רגליי כרוכות סביב מותניו. הוא התחיל להתקדם לכיון המיטה ואז השכיב אותי ועלה מעליי, הוא התחיל להוריד לי את החולצה תוך כדי שאני מנסה להפסיק את הנשיקה האגרסיבית ללא הצלחה. כשהוא התחיל לשחק עם הקצוות של המכנס שלבשתי הדפתי אותו ממני, קמתי במהירות מהמיטה ולבשתי את החולצה
"לי חכי רגע" אלירן אמר רגע לפני שיצאתי מהחדר
"מה?" שאלתי חסרת סבלנות
"אני מצטער" הוא אמר תופס בידי וגורר אותי לשבת לידו במיטה
"אני עדיין לא מוכנה, לא משנה כמה תנסה" אמרתי
"אני יודע, אני יודע" אמר נאנח
"אני יודעת שיהיה בניינו מתח מיני ותשוקה לא מסופקת כל עוד לא נעשה את זה אבל אני עדיין לא מוכנה, אז אתה צריך להפסיק כשאני מבקשת לא משנה כמה אתה רוצה שנשכב" אמרתי ברצינות והוא הנהן כמו ילד טוב
"אבל את זה אני יכול לעשות נכון?" שאל ולפני שהספקתי להגיב הוא התחיל לדגדג אותי ואני נקרעת מצחוק, אין אדם יותר רגיש לדגדוגים ממני, לאחר שהבין שאני עוד שנייה משתינה מרוב צחוק הוא הפסיק לדגדג ואיכשהו הגענו עוד פעם למצב שאני שוכבת על המיטה והוא מעליי. הפעם אלירן נישק אותי נשיקה עדינה ורגועה לא כמו הקודמת. אחרי עוד כמה דקות שבילינו בחדר של אלירן יצאנו וישבנו בסלון עם אתי ויניב
"מאמי לכמה זמן חזרת?" אתי שאלה את אלירן
"עד להודעה חדשה" אמר
"מה זאת אומרת?" יניב שאל
"נתנו לנו חופש מהמלחמה וכנראה שנהיה בחופש עד שהיא תיגמר" אלירן הסביר. אחרי כמה דקות שבהן דיברנו על כל מיני נושאים קיבלתי הודעה בקבוצה של החברים ממורן, היא כתבה משהו בקשר לכוכב הבא