תם ולא נשלם – פרק 14

-פרק 14-

אחרי שעה נסיעה ברכבת הגעתי לתחנה שגלי אמרה לי לרדת. הלכתי לחניה ואחרי שתי דקות מצאתי את גלי. נכנסתי למכונית והיא התחילה לנסוע לכיוון מקום הצילומים.
"את יכולה להגיד לי למי אני מצטלמת?" שאלתי מתרגשות
"את הולכת לדגמן לרנואר" אמרה בחיוך
"באמת?" שאלתי לא מאמינה
"כן" היא אמרה צוחקת
"רק החתמת אותי את בטוחה שאת רוצה שאני אעשה קמפיין כזה כבר בהתחלה?" שאלתי
"אני בטוחה שתצליחי" היא אמרה "ואגב אם לא אמרת לאנשים שאת מכירה כדאי שתספרי כי הם גם מצלמים היום את הקליפ ושבוע הבא הם רוצים לשחרר אותו ואת התמונות" היא הוסיפה
"באמת?" שאלתי מתפלאת וגלי הנהנה בחיוך. אחרי עשר דקות גלי החנתה את המכונית ויצאתי ובדיוק מורן התקשרה אליי
"חייםשלי את באה היום?" היא שאלה
"לאן?" שאלתי
"לאודישן בכוכב הבא.. אמרתי לכם שאני הולכת לשם" היא אמרה
"אויי נכון, הייתי באה בכיף באה אבל אני לא יכולה" אמרתי מצטערת
"למה?" היא שאלה
"לא אמרתי לכולם אבל חתמתי חוזה אצל סוכנת דוגמנויות ואני עכשיו באתר צילומים" אמרתי והתחלתי להתקדם אחרי גלי
"באמת? איזה יופי סוף סוף את באמת עושה משהו עם היופי שלך" אמרה צוחקת
"כנל עלייך עם השירה שלך.." אמרתי גם צוחקת "עם את הולכת?" הוספתי
"עם המשפחה שלי ומתן" היא אמרה והייתי בטוחה שהיא חייכה חיוך ענקי. היא ומתן ביחד כבר איזה חודש שהוא הבין שהוא צריך להמשיך הלאה
"שחקי אותה שם" אמרתי צוחקת
"יאללה שיהיה לך בהצלחה חיים" אמרה
"תראי לשופטים האלה מי זאת מורן פאקינג כהן" אמרתי קצת יותר בקול ואנשים הסתכלו עליי. וככה סיימנו את השיחה. נכנסתי לחדר הלבשה ואיפור מישהי שחיכתה לי שם הביאה לי חולצה ומכנס שאני צריכה ללבוש. החלפתי את הבגדים מאחורי וילון שהיה שם והתיישבתי בכיסא שהיה שם
"שלום, אני לירז ואני אלווה אותך במהלך כל היום, אני אעשה לך סטיילינג, שיער ואיפור" לירז אמרה בזמן שהתחילה להתעסק לי בשיער
"נעים מאוד, אני לי" אמרתי בחיוך. בזמן שהיא עשתה לי תסרוקת הכרנו אחת את השנייה קצת. ואז מישהי נכנסה ואמרה שאני צריכה לצאת. בהתחלה הצטלמתי לבד ואז עם עוד דוגמן ואז עם עוד כמה דוגמנים ודוגמניות. במהלך הזמן החלפתי בגדים.
"אוקיי, סיימנו עם התמונות, כל אחד הולך לחדר הלבשה שלו ואחרי חצי שעה של התארגנות אתם פה ואנחנו מצלמים את הקליפ" ההיא מהבוקר אמרה. הלכתי לחדר הלבשה ולירז חיכתה לי עם הבגדים. החלפתי למה שהיא הביאה ובזמן שהיא סידרה את השיער ואיפור הסתכלתי בוואטצאפ וראיתי שמורן כתבה שהיא שרה 'girl on fire' של אלישיה קיז ושהיא עברה, כולם כתבו לה כל הכבוד וכל מיני כאלה. החלטתי שאני אספר מחר על הדוגמנות שזה יהיה יום מיוחד למורן ואני לא רוצה לגנוב לה אותו. אחרי חצי שעה חזרתי לאתר הצילומים וצילמנו את הקליפ. "תודה רבה לכולם, עשיתם עבודה מעולה מקווה שנזכה לעוד פעמים כאלה" היא אמרה לכולם בחיוך. התקדמתי לגלי אחרי שהחלפתי לבגדים שלי.
"נו..?" שאלתי
"היית מעולה" אמרה מתלהבת. ואז כנראה האחראית, זאת שצעקה התקרבה אלינו
"היי, לא הצגתי את עצמי, אני אורלי ואני אחראית על הצילומים בארץ. רציתי לשאול אותך כמה זמן את בדוגמנות" אורלי כנראה שאלה
"האמת, זו הפעם הראשונה שאני מדגמנת" אמרתי צוחקת
"לא מאמינה לך, את הצטלמת כמו מישהי שלפחות שנה בתחום" אמרה בהלם
"בכל אופן, רציתי להציע לך חוזה לשלוש שנים הקרובות שתדגמני לרנואר" היא הוסיפה. הסתכלתי על גלי והיא הנהנה לי
"אני אשמח" אמרתי בחיוך
"מעולה, אני כבר אסגור איתכן את הדברים בפגישה מסודרת" אמרה ולחצה לנו את היד והמשיכה לסידורים שלה.
"אני גאה בך" גלי אמרה בחיוך ואני חייכתי חיוך גדול
"יש לי עוד כמה חברות ששלחו אליי בקשות לדוגמניות, את רוצה שנעבור דרך המשרד ונראה מה את רוצה?" שאלה
"כן בכיף, ואחר כך תוכלי לקחת אותי לרכבת?" שאלתי
"בטח" היא ענתה. נסענו למשרד שלה. התיישבתי מולה והיא סובבה את המסך שגם אני אוכל לראות. התחלנו לשלול הצעות, היו כמה אופציות אפשריות. אחרי רבע שעה החלטנו על קמפיין, גלי התחילה לכתוב למי ששלח לה בחזרה. אבל אז גלי קיבלה מייל מחברה בינלאומית שלא חשבתי בחיים שירצו דוגמנית מהארץ. הסתכלתי על גלי כשעל פניי חיוך גדול והיא הבינה כבר את הרמז. היא סיימה לכתוב לחברה שבחרנו לפניי ושלחה להם ואז נכנסה למייל שקיבלה עכשיו. היא כתבה שיש לה מישהי בול בשבילם, אחרי חמש דקות הם ביקשו תמונות מקמפיין כלשהו. למזלנו בדיוק שלחו לגלי את התמונות מהיום, עברנו על התמונות ובחנו את הטובות ביותר ושלחנו להם.
"רק שתדעי בכל שנות הניסיון שלי, לא הייתה לי הצלחה כזאת גדולה על דוגמנית שהחתמתי לפני כמה ימים" היא אמרה שמחה
"זה טוב או רע?" שאלתי
"זה מעולה, על הקמפיין הראשון החברה רוצה לחתום חוזה איתך" אמרה והסתכלה במחשב לאחר שסובבה בחזרה אליה "ואחרי פחות משבוע חברה בינלאומית רוצה שתדגמני בשבילם" היא הוסיפה
"דייי… הם רוצים אותי?" שאלתי בהתרגשות וגלי הנהנה
"יש לי הרגשה טובה לגבי הקריירה שלך" אמרה צוחקת
" טוב נראה לי שכדאי שאני אעלה על הרכבת הבאה כבר מאוחר" אמרתי מסתכלת על השעון
"בואי אני אקח אותך" גלי אמרה. יצאנו לכיוון התחנה, קניתי כרטיס והגעתי בדיוק בזמן לרכבת. שאלתי בקבוצה של החברים אם יוצאים מחר כולם ענו שברור, העברתי את הזמן בשיחה עם אלירן, עידכנתי אותו לגבי איך שהיה היום ועל מה שקרה במשרד של גלי. הוא פירגן ושמח בשבילי. אחרי יום מעייף ומפרך הגעתי הביתה, כמובן שסיפרתי להורים שלי הכל ואז עליתי לחדר, התקלחתי ופרשתי לישון.
קמתי בבוקר באחת עשרה ונזכרתי שמחר בן דודה שלי מתחתן.
'מה את עושה היום??? דחוףף' שלחתי לשיר הודעה
'כלום' היא ענתה לי אחרי חמש דקות
'יופי עכשיו יש לך, תאספי אותי עוד שעה מהבית שלי' כתבתי לה והתלבשתי בחולצה רופפת ושורט בד וכפכפים. אחרי חצי שעה שבה אכלתי וראיתי קצת טלוויזיה, שיר ציפצפה. ירדתי למטה ונכנסתי למכונית שלה
"אז.. לאן הולכים?" שאלה יוצאת מהחנייה
"לקניון, מחר בן דודה שלי מתחתן ואין לי מה ללבוש" אמרתי קצת הלחץ
"אל תדאגי נמצא לך משהו מתאים" שיר אמרה בחיוך והתרכזה בנסיעה. אחר שעה של הסתובבות מצאנו את השמלה המושלמת. שמלה בצבע צהוב בהיר שיש לי נעליים מושלמות לשמלה. המשכנו להסתובב עוד קצת בקניון ואז התיישבנו לאכול ארוחת צהריים .
"וואי איך אני רוצה שנטוס כבר לפולין" שיר אמרה
"כן גם אני" אמרתי חושבת על זה שעוד פחות משבועיים אני הולכת להיות במקום שסבתא שלי ברחה ממנו.
"טוב יאללה אני צריכה לחזור ולשמור על מאור" היא אמרה. שילמנו את החשבון ויצאנו למכונית. שיר הורידה אותי בבית ונסעה לקחת את מאור. נכנסתי הבייתה וראיתי את עומר עם חברים שלו בסלון, מילאתי לעצמי כוס מים ועליתי לחדר שלי ובדרך שמעתי את חברים של עומר "אליילי לי אליילי" או "מת אבא שלה מת" צחקתי קצת והמשכתי לחדר. נשכבתי על המיטה נחה מהיום הזה ובדיוק אלירן התקשר
"אהבה שלייי" אמרתי בשמחה
"מה קורה יפה שלי?" שאל צוחק
"אתה בא מחר נכון?" שאלתי
"לאן?" הוא שאל
"לחתונה של בן דודה שלי" אמרתי
"אמממ…לא…לא יודע" אמר בחשש כזה
"מה קרה?" שאלתי בדאגה
"זה למה התקשרתי אלייך, יש מתיחות גבוהה בדרום וצה"ל רוצה לפעול ולא בטוח אני אחזור הבייתה בזמן הקרוב" אמר
"לא.. מה זה עכשיו" אמרתי מבואסת
"אני אנסה לצאת לחופש ממחר עד שבת אבל מאז לא אוכל לצאת כל שישי" אמר
"בבקשה תנסה לצאת, זה ממש חשוב לי שתהיה איתי בחתונה" אמרתי
"כדי שנלמד לקחים מה לא לעשות בשלנו" אמר צוחק
"החתונה שלנו תהיה הכי מיוחדת" אמרתי זורמת איתו
"על זה אין מה להתווכח, הנה המפקד שלי אני אשאל אותו ואחזור אלייך" הוא אמר וניתק. נאנחתי ועצמתי את עייני ובלי ששמתי לב נרדמתי. קמתי מהתראה שכיוונתי בבוקר, הסתכלתי וראיתי 3 שיחות שלא נענו מאלירן. חזרתי אליו
"נרדמת?" הוא שאל צוחק
"איך ידעת?" שאלתי צוחקת
"כי זה מה שאת כל הזמן עושה" אמר עדיין צוחק עלי
"היי זה לא יפה" אמרתי נעלבת קצת
"אוחח כמה שאת אוהבת צומי" הוא אמר
"טוב מה המפקד אמר?" שאלתי מעבירה נושא
"הוא הסכים אבל אמר שאני צריך להיות מוכן שכל רגע יכולים להקפיץ אותי" אמר
"עדיף מכלום" אמרתי
"טוב אני חייב לעוף ניפגש מחר" אלירן אמר וניתק. בקבוצה כתבו איפה ומתי נפגשים. הערב הגיע וסיפרתי להם שאני מדגמנת ועל הקמפיין הבינלאומי. שאר הערב עבר בצחוקים ובכיף. למחרת בבוקר התעוררתי מנשיקות על הפנים שלי, הסתובבתי וראיתי את אלירן מתכופף ונותן לי נשיקה על השפתיים ואני משכתי אותו שישכב לידי
"אני עם נעליים" אמר כי הוא יודע שאני לא אוהבת שיושבים לי על המיטה עם נעליים
"לא נורא" אמרתי והתקרבתי אליו אך הוא התרחק
"מי את ומה עשית עם חברה שלי" אמר ואני צחקתי
"נוו תוריד ואז תבוא" אמרתי ועצמתי שוב את עיניי. אחרי דקה הוא בא ונשכב לידי, הנחתי את ראשי על חזהו והוא נשק לראשי
"התגעגעתי אלייך" אמרתי מחבקת אותו חזק
"גם אני, את לא מבינה כמה" אמר וליטף לי את הגב
"מה אני אעשה עכשיו בלעדייך כל הזמן הזה?" אמרתי נאנחת
"אל תחשבי על זה עכשיו, בואי נהנה מהזמן שיש לנו" אמר והרים אותי ככה שאני אשכב עליו עם הפנים אליו. הוא נישק לי את האף ואני צחקקתי קצת
"אוחחח איך אני מת על הדבר הזה" אמר ונישק אותי. וכמו בכל הפעם הטלפון צילצל, זאת הייתה גלי
"היי לי" גלי אמרה
"היי גלי" עניתי וציחקקתי מעט מהנשיקות המדגדגות של אלירן
"אני מפריעה?" היא שאלה בחשדנות
"לא, לא, מה פתאום" אמרתי וקמתי מאלירן
"אוקיי אז ככה.. יש לי קמפיין של שמלות כלה, את רוצה אותו?" גלי שאלה ובינתיים אלירן התיישב מאחוריי ודיגדג אותי עם הזיפים שלו
"כן, מתי הצילומים?" אמרה שמחה שהקריירה שלי ממש תופסת תאוצה
"מחר" גלי אמרה
"מחר.. אמ.." אמרתי
"יש בעיה?" גלי שאלה
"בעיקרון לא כל כך, אבל אלירן יצא לסופש הזה במיוחד בשבילי לפני שהוא הולך למבצע או משהו" אמרתי מזיזה את אלירן ממני
"אז שיבוא לצילומים, אם זה לא מפריעה לך כמובן" גלי הציעה
"רעיון טוב גלי, אני אגיד לו" אמרתי בחיוך
"טוב אני לא אמשיך להפריע לכם, אני אסמס לך את הכתובת ואת השעה" גלי אמרה וניתקה
"מי זה היה?" אלירן שאל
"גלי" אמרתי
"מה היא רצתה?" הוא שאל מתקרב אליי עם חיוך פלרטטני
"יש לי מחר צילומים ואתה בא איתי" אמרתי מתרחקת ממנו
"למי מי אמר שאני בא" אמר והתקרב עוד בעוד שאני מתרחקת
"אני" אמרתי צוחקת, אלירן היה ממש קרוב אך הצלחתי להתחמק וברחתי מהחדר, רצתי למטה ובדיוק ראיתי את ליאב אז הסתתרתי מאחוריו
"מה קרה?" ליאב של אותי
"אלירן רודף אחריי" אמרתי ובדיוק אלירן ירד עם אותו חיוך באיזי שלו. למזלי לא ראו אותי מאחורי ליאב
"אחי בוא רגע" ליאב קרא לאלירן ואני נתתי לו מכה בגב, לא ראיתי אבל שמעתי את אלירן מתקרב לליאב ואז ליאב פשוט זז הצידה ודחף אותי קדימה
"את בעיות האוהבים שלכם תשמרו לעצמכם ואל תערבי אותי בזה" ליאב אמר בחיוך מאולץ כזה ודחף אותי לאלירן
"אתה בא היום?" שאלתי
"אם אני פה אז מין הסתם שאני אבוא" אמר ונתן לי נשיקה על הראש והלך לחדר שלו. אלירן הרים אותי כמו כלה ועלינו לחדר שלי. את שאר היום העברנו ביחד עד שהגיע הזמן להתארגן. התקלחתי ואז התלבשתי בשמלה שקניתי אתמול עם שיר. העברתי על השיער מחליק, עשיתי הגבהה מקדימה ואז אספתי את השיער לקוקו גבוה, לקחתי חתיכה מהשיער וליפפתי אותה סביב הגומייה, את הקצבות של השיער סובבתי בבייביליס. השיער יצא לי מהמם. האיפור שהתאפרתי היה בסגנון מעושן. נעלתי את נעליי העקב הלבנות שלי, ענדתי שרשראות מתאימות, לקחתי את התיק וירדתי למטה. כולם היו כבר מוכנים וחיכו רק לי. כשירדתי כולם הסתכלו עליי, ליאב שרק ואלירן בא לעזור לי לרדת
"איזה פדחנים אתם" אמרתי לכולם צוחקת קצת
"בשביל מה יש משפחה אם לא לפדח אותך" אבא שלי אמר ונתן לי נשיקה על הראש. יצאנו כולם מהבית, אני ואלירן נסענו ברכב של אלירן והשאר ברכב השני. אחרי 45 דקות הגענו לאולם. הכנסנו את הצ'ק לכספת ועברנו לברך את המשפחות. כשהגעתי לדודה שלי היא לחשה לי "בעזרת השם עוד כמה שנים אצלך עם הנאה מראה שמחכה לך" אמרה צוחקת, צחקתי גם והיא הוסיפה בשאלה "כמה זמן אתם ביחד?"
"עוד מעט שנה" אמרתי בחיוך רחב
"אני רואה שהוא עושה לך טוב, תשמרי עליו" דודה שלי אמרה ועברה להגיד שלום לאורחים אחרים. התקדמתי לאלירן שחיכה לי ליד הבר
"מה לקח לך הרבה זמן?" שאל ולקח את המשקה האלכוהולי שהזמין
"סתם, דיברתי עם דודה שלי קצת" אמרתי בחיוך קטן
"טוב" הוא אמר ומשך אותי לבופה שלפני החופה. אחרי שעה שיבשו את כולנו, למרות שאני הלכתי לראות את החתן והכלה, אמרו לכולם להתאסף ליד החופה. בהתחלה בן דודה שלי נכנס עם דודה שלי ובעלה, לאחר מכן הכלה נכנסה עם ההורים שלה, עד שלב מסויים הם ליוו אותה ואז היא נעצרה וההורים שלה המשיכו. ואז בן דודה שלי התקרב אליה, שם לה את ההינומה על הפנים לא לפני שנתן לה נשיקה קטנה והם התקדמו ביחד אל החופה. החופה הייתה מרגשת, במהלך כל החופה אלירן עמד מאחוריי וחיבק אותי. כאשר החופה הסתיימה כולם נכנסו לאולם והתיישבו בשולחנות לפי סדר הישיבה שהיה כתוב שם. המשפחה שלי ישבה עם דודה אחרת שלי שבאה מהדרום. הזמנו את המנות העיקריות בזמן שהזוג הטרי רקד ברחבה. לאחר שהסתיים השיר שלהם, הדיג'יי שם עוד שיר של ריקוד איטי וכמה זוגות הצטרפו לרחבה ורקדו, אלירן הקים אותי ומשך אותי לרקוד גם.
"למה?" שאלתי אותו כאשר ידיי מונחות סביב צווארו וידיו השריריות עוטפות את מותניי
"אסור לי לרקוד עם חברה שלי?" שאל מרים גבה
"מותר, אבל אתה יודע שאני לא אוהבת לרקוד מול אנשים" אמרתי
"אני יודע, אבל זה רק ריקוד אחד וזה ריקוד איטי ומושלם לזוגות וחוץ מזה מה תעשי כשנתחתן ותצטרכי לרקוד רק איתי כשכולם יושבים ומסתכלים עלינו" אמר בהתחכמות
"יש עוד זמן לחתונה שלנו, עד אז המצב יהיה שונה" אמרתי והנחתי את ראשי על כתפו והמשכנו לרקוד בשקט, זזים לפי צליליי המוזיקה האיטית שהתנגנה ברקע. שאר הערב עבר באכילה ובריקודים שאני לא מאמינה שנסחפתי אליהם. בשתיים לפנות בוקר החלטנו יותר נכון החלטתי לחזור הבייתה כי אלירן היה שיכור מת. סחבתי אותו לאוטו בעזרת אחד החברים של בן דודה שלי. אחרי נסיעה של חצי שעה בערך הגענו הבייתה, עלינו לחדר הכנסתי את אלירן להתקלח במים קרים. אחרי עשר דקות הוא יצא רענן יותר ונשכב לידי. הוא נשק לכתפי החשופה והניח את ידו סביב מותניי וככה נרדמנו. עבר לו עוד אירוע מוצלח, כאשר בלי אלירן היה מוצלח פחות.