תיכון זה לא כולכך פשוט.. פרק 2

נקודת מבט של ליליאן-

המשכתי ללכת אחריי הפשלה שהייתה לי קודם…
הייתי צריכה לעבור דרך המנהל זאת אומרת.. אבא שלי, כדי לקחת אישור ואיפה אני אמורה ללמוד.
נכנסתי ולמזכירות וננסי המזכירה אמרה שהוא בשיחה עם תלמיד, חיכיתי עד שהוא ייסים לדבר איתו כנראה קוראים לו דון ממה ששמעתי ואחריי שעה של התווכחות עם התלמיד שהיה באתי להכנס והוא נתקלתי בו.
הוא צעק "תסתכלי לאן את הולכת, טיפשה!!" והמשיך ללכת. "אבא, ילדים בבצפר הזה חסרי נימוס, נתקלתי כבר באיזה שני תלמידים והם כבר העליבו אותי!" אמרתי לו.
"אבא אני רוצה לחזור הבייתה לחברים שלי לבצפר שלי אני לא רוצה להשאר כאן יותר,בבקשה" הסתכלתי עליו בפרצוף של כלבלב:) "אני מצטער מתוקה אם אנחנו נעזוב אז אני יעזוב את העבודה שלי , ולא יהיה לי איך לפרנס אותכם. את יודעת איך זה עובד.." הוא ענה לי.
"כן אני יודעת, טוב אתה יכול להביא לי ת'אישור כי אני באיחור רציני" .הוא הביא לי והלכתי לכיתה.
ברגע שנכנסתי לכיתה כל המבטים היו אליי, הבאתי למורה את האישור והיא אמרה: "אההה את הבת של המנהל 'הילדה החדשה'" שוב צמד המילים האלו אני פשוט שונאת אותם! וגם הזכירה לי את זה שאני הבת של המנהל אוווף:(
התיישבתי בכיתה ומאחורה צעקו "אחמ אחמ מלשנית אחמ אחמ".
"אתם יודעים אם אני הבת של המנהל זה לא אומר שאני למלשנית" עניתי לו.
"ליליאן ודרייק עוד פעם תדברו אז תקבלו ריתוק!" המורה צעקה עלינו.
"אז דרייק הוא שמך" אמרתי לו בצניות , "וליליאן הוא שמך" הוא ענה לי בחזרה.
"אנחנו צריכים לצאת מידי פעם", האנשים בלוס אנג'לס פשוט ישרים! "אבל ,אני מלשנית, לא?". "נתגבר על זה, חחח" הוא צחק.
"כמו שאני אמרתי ריתוק, שניכם, עד 16:00, היום , שמעתם ?!" המורה צעקה.
"אוקיי ,אוקיי תרגעי" דרייק אמר. "את לא ענית לי לשאלה שלי, אז מה את אומרת?"
"אני אומרת אני יגיד לך בריתוק" אמרתי בציניות אני לא מאמינה שאני על היום הראשון בריתוק :/ "אני מחכה" הוא ענה לי. טוב את האמת הוא נראה טוב ונראה חמוד.
עיינים כחולות שיער בלונדיני פשוט מושלם רק שהוא קצת חצוף…