תיכון, אהבה, בריונות- פרק 2

התקרבתי אליה 3 צעדים והתרחקתי צעד "מה עם היא תצחק עליי?" חשבתי לעצמי וניסיתי לטפס שוב הפעם נפלתי, מישהו תפס אותי…

פרק 2- "יחדיו"

מישהו תפס אותי הסתכלתי עליו ולא זיהיתי אותו היה לו שיער בלונדיני קצוץ ועיינים ירוקות, הוא לא היה הכי שרירי, הוא הוריד אותי
"תודה, מי אתה?" שאלי אותו בסקרנות
"אני ג'יימס" הוא אמר וגמגום וקצת התרחק ממני
"אתה לא צריך לפחד ממני" אמרתי כשראיתי את המבט של אחותי כשהיא ראתה את אמא שלי נדרסת
"מי את?" הוא שאל וראיתי שהוא מבולבל הוא היה מצולק היו לו חתכים ידעתי שהוא עובר בריונות כמוני אבל למה שבן יחווה את זה?! שאלתי את עצמי
"אני מיקה" אמרתי
הורדתי את התיק שלי על הספסל והתיישבתי על הספסל הירוק.
"ג'יימס סוף סוף מצאת מישהו שידבר איתך" אמר מישהו והם התחילו לצחוק הוא קם מהספסל ורץ משם. הסתכלתי עליהם במבט שנאה
"על מה את מסתכלת זו*ה?" הוא שאל אותי
"על איך שאתם פוגעים בילדים! תתביישו מה הוא עשה לכם?!" אמרתי לו והוא התקרב אליי
"אהה את מיקה נכון?" הוא אמר והביא לי כאפה הוא התחיל להרביץ לי והם הלכו כמעט בכיתי ניסיתי להתאפק.
"אני מצטער שהכנסתי אותך לזה" אמר ג'יימס כשהוא מתקרב אליי
"זה בסדר, אני רגילה לזה…" אמרתי וקמתי
"אני מצטער אני פשוט לא יודע מה לעשות הם צוחקים עליי כי אני חלש, כי אני לא שרירי" הוא אמר ואני הלכתי "כולם שונאים אותי הלוואי שזה היה אחרת!" הוא המשיך
המורה ראתה אותנו ושלחה אותנו למנהלת
"ממחר אתם הולכים לפסיכולוג של קבוצת חיזוק" המנהלת אמרה
"מה?! לא!" אמרתי ישר