תיבת המזל של החיים-פרק 6

בס"ד
נקודת מבט של אביאל:
קמתי בבוקר בדיכאון בידיעה שיש לי היום מבחן לפני בגרות,'אין לי כוח' מלמלתי ויצאתי מהמיטה.
הלכתי למקלחת שטפתי פנים וצחצחתי שיניים,חזרתי לחדר שלי והוצאתי מהארון חולצה לבנה צמודה וגינס רגיל נעלתי את הנעליים הרגילות שלי .
פתחתי את המגירה שליד המיטה שלי והוצאתי ממנה את התפילין כרכרתי את התנועה המוכרת והתחלתי להתפלל.

נקודת מבט של נופר:
סיימתי להתלבש וסירקתי את שערי,אין דבר שאני יותר שונאת מהבוקר ,לא אוהבת להתארגן בידעיה שיש לי יום ארוך לפניי ושהיום שלי רק התחיל ,סיימתי להסתרק ולפתע נשמע צלצול הפאלפון שלי שמכריז שמישהו מתקשר אליי על הצג היה כתוב "קושקושנית שלי" אופק ,'מה היא רוצה' אמרתי בלי כוחות ועניתי.
'הלו' אמרתי באדישות.
'חיים מה קורה?' שאלה בקול הגבוה המעצבן שלה.
'בסדר מה איתך?' שאלתי מתוך נימוס.
'בסדר תקשיבי רגע היום יש מסיבה ענקית בבית של גיל שפירי ומלא זמן לא הלכנו למסיבה שווה באמת ויהיו שם מלא אנשים אז חשבתי אם בא לך ללכת?' שאלה.
'לא לא נראה לי אין לי כוח היום' אמרתי לה וענדתי את העגילים שלי.
'למה חיים?' שאלה ללא הבנה.
'לא יודעת אין לי כוח' עניתי לה בחוסר חשק.
'טוב בסדר אם את משנה את הדעה שלך תגידי לי' אמרה באנחה.
'ביי' אמרתי לה .
'ביוש' היא החזירה לי וניתקה.
'סוף סוף' אמרתי ויצאתי מהחדר.

נקודת מבט של אביאל:
ירדתי למטה וכולם כבר היו שם 'בוקר טוב' אמרתי באדישות.
'יש לך את זה יותר בדיכאון?!' שאלה נוי.
'אין לי כוח ליום הזה' אמרתי לה ולקחתי לי כמה פנקיקיים.
הסתכלתי על נופר שאכלה בשקט כשהיא שותקת היא נראית הילדה הכי טובה בעולם ,חבל שהיא פותחת את הפה.
'טוב אני יוצאת ביי' הודיעה לקחה את התיק שלה ויצאה מהבית.
שנאתי אץ המצב הזה ,המצב הזה שאנחנו בקושי מדברים וגם אם אנחנו מדברים אז אנחנו רבים ,פשוט היא לא מה שכולם ציפו שתיהיה.

נקודת מבט של נופר:
נכנסתי לבית ספק והרגשתי איך כל העיניים של כולם עליי,פעם זה היה מעצבן אותי היום אני כבר רגילה.
'נופר אטיאס תעצרי בצד' שמעתי את הקול של תום מאחוריי.
חייכתי והסתובבתי אליו,'בוקר טוב לך' אמרתי לו בחיוך.
'בוקר מצוין לך' אמר ונתן לי חיבוק ונשיקנ בלחי.
'את באה למסיבה היום?' שאל והתחלנו להתקדם לכיוון הכיתה.
'לא נראה לי אין לי כוח' אמרתי לו.
'טוב חנונית' לעג לי.
'סתום כבר' צחקתי ונתתי לו מכה קטנה בכתף.

נקודת מבט של אביאל:
'שמעת מה אומרים על אחותך?' שאל אותי אורן כשנכנס למחששה.
'איזה מהן?' שאלתי אותו.
'איזה מהן ,נופר' גיחך
'נו מה אומרים?' שאלתי והוצאתי את העשן של הסיגריה מפי.
'שהיא שכבה עם תום הזה מתי שהיא הלכה לישון אצלו' אמר והדליק סיגריה.
קפצתי מהמקום 'מה?' צעקתי .
'זה מה שאומרים' אמר ברוגע.
'אני יהרוג אותו' אמרתי בעצבים.
'לא באמת חשבת שהיא בתולה' אמר בחיוך ערמומי.
'סתום את הפה שלך' אמרתי בתוקפנות,לא מוכן שידברו ככה אל אחותי.
'טוב אני הולך לטפל בו' אמרתי ויצאתי בעצבים מהמחששה.

נקודת מבט של נופר:
'אז התרכובת הכימית של זה בעצם ER2' הסבירה המורה בשיעור כימיה.
'המורה…' אושר התחיל להגיד ופתאום אביאל נכנס לכיתה בעצבים.
הוא הסתכל רגע על הכיתה ואז התקרב אל תום ,הוא תפס את תום מהחולצה ותום לא הבין מה קורה.
הוא הכניס לו אגרוף בבטן ותום ניסה להחזיר.
התקרבתי לשם וצעקתי עליו 'מה אתה עושה?' .
הוא לא ענה והמשיך להכניס לתום אגרופים בבטן ,ילדים ניסו להפריד אבל בלי הצלחה ,כולם תמיד ידעו שלאביאל לא מתקרבים כי אין סיכוי לנצח.
'אביאל די' צעקתי עליו וניסתי למשוך אותו אחורה.
הוא עזב את תום והסתובב אליי 'למה את חייבת לעשות את זה?' שאל ולא הבנתי למה הוא מתכוון.
'מה אתה רוצה?' שאלתי לא מבינה.
'את ואני נדבר בבית' הודיע לי ואז פנה אל תום 'ואתה פעם אחרונה שאתה מתקרב אליה' צעק עליו ויצא מהכיתה.
המורה וכל התלמידים היו בהלם ממה שקרה כאן עכשיו 'בואו נמשיך בשיעור תום ונופר אתם יכולים לצאת לכמה דקות' אמרה המורה.
כולם התיישבוס בכיסאות שלהם כולל תום התיישבתי בכיסא שלי לא מבינה מה קרה פה הרגע ,אבל דבר אחד אני יודעת שהיום הזה הולך להיות רק יותר גרוע.

נקודת מבט של נוי:
'כל הכבוד בנות הייתן מצוינות השיעור'שיבחה אותנו המורה למחול בבית הספר.
בנות התחילו לצאת ופתאום המורה קראה לי 'נוי תשארי איצי כמה דקות' ביקשה.
התקרבתי אליה והיא התיישבה על רצפת הסטודיו 'שבי' היא אמרה לי ,התיישבתי מולה.
'נוי תקשיבי עוד חודש יש תחרות ריקוד של כל בתי הספר המובילים במגמת הריקוד בארץ כל בית ספר אמור לשלוח נציגה ואני חשבתי שאת תוכלי להיות הכי מתאימה לייצג את בית הספר רק אם תרצי כמובן' אמרה מיד.
לא ידעתי מה לומר זה כל כך החמיא לי שמכול ה40 בנות שמשתתפות במגמה דווקא אותי את נוי אטיאז
'כן כמובן שאני ירצה' אמרתי בשמחה.
'את מודעת לכך שזה דורש המון אימונים' אמרה לי.
'ברור בשביל להגיע לתוצאה טובה חייב להתאמן' אמרתי לה את המשפט שמחזק אותי כל פעם שקשה לי .
היא חייכה לי 'אני שמחה שאת רצינית ומפגינה התלהבות' אמרה בשמחה וחיבקה אותי.
חיבקתי אותה בחזרה ורק חיכיתי להגיע הביתה ולספר לכולם.

נקודת מבט נופר:
'אני יכולה לדעת מה זה היה?' התפרצתי הביתה וצעקתי על אביאל שישב בנחת על הספה.
'הוא רק קיבל את מה שהגיע לו' אמר והעביר ערוץ.
'מה שהגיע לו?!מה הגיע לו בדיוק?' שאלתי לא מבינה.
'פעם הבאה אל תשכבי איתו וזה לא יקרה' אמר והעביר עוד פעם ערוץ.
לא האמנתי למה שיצא מפיו,לשכב איתו?!.
עמדתי מולו וכיביתי לו את הטלוויזיה.
'לשכב איתו?'צעקתי לו.
'כן מה את חושבת שזה לא היה מתגלה' נעמד מולי.
'מה לא היה מתגלה מי סיפר לך את זה?' שאלתי לא מבינה והרגשתי כבר איך הדמעות עומדות לי בעיניים.
' מה זה משנה ,מה שמשנה הוא שאת שוכבת עם כל בן שאת מכירה ככה הם ניהיים חברים שלך הרי את לא באמת בן אדם עם אופי או ככה את חושבת ,את חייבת להשתמש בגוף שלך בשביל שיאהבו אותך' הטיח בי את המילים הקשות.
'אתה יודע מה אתה פשוט בן אדם רע אני לא שכבתי עם אף אחד מהידידים שלי רוצה לדעת למה בגלל שבפעם האחרונה ששכבתי עם מישהו חודש אחרי זה גילתי שהוא בוגד בי עם חברה שלי ' אמרתי לו משהו שלא ידע ,משהו שכמעט אף אחד לא ידע.
הוא הלך קצת אחורה ושתק במשך כמה שניות ואני ניצלתי את זה בשביל להמשיך לדבר 'אבל אתה חייב להאמין לכולם ,לכל מי שיגיד לך דברים עליי אתה תאמין אבל אתה בחיים לא תחשוב שאולי זאת שמועה חדשה,אתה תמיד תחשוב עליי דברים רעים אתה אף פעם לא באמת תקבל אתי כמו שאני' אמרתי לו והרגשתי את גוש הדמעות שבגרון שעומד להתפוצץ,לא נופר אסור לך להישבר.
אביאל שתק עוד כמה שניות ואחרי כמה שניות של שקט עליתי לחדר נעלתי את הדלת לקחתי את הפאלפון שלי והתקשרתי לאופק.
'מה חיים?' שאלה.
'אני באה היום למסיבה תבואו לאסוף אותי' הודעתי לה וניתקתי.
זרקתי את הפאלפון על המיטה ונשבתי קצת במיטה נותנת לגוף לנוח לפני לילה ארוך.