תיבת המזל של החיים-פרק 3

בס"ד
נקודת מבט של אביאל:
'אני לא נשבר' אמר אביתר וכבר ראיתי שקשה לו.
'אין בעיה גם אני לא' אמרתי בחיוך בניסיון לשבור אותו.
'טוב די אני לא יכול יותר' צעק אביתר קם מהמקום ומצמץ.
'אמרתי לך שאני ינצח' צחקתי עליו.
'טוב סתום סתום היה לי אבק בעין' תירץ אביתר.
'טוב יאלה תפסיד לפחות בכבוד עכשיו קדימה תכין לי שוקו' הזכרתי לו את ההתערבות שלנו.
הוא נאנח וניגש למטבח,אני התרחוותי על הספה .
ככה זה אני ואביתר כמו ילדים קטנים.
'היי' אמרנ נופר ונכנסה הביתה שאחריה שון אחד הידידים שלה' .
'היי' אמרתי והסתכלתי עליו,שנאתי את הידידים שלה הם מדרדרים אותה.
'טוב אנחנו הולכים ללמוד ביי' אמרה ועלתה למעלה.

נקודת מבט של נופר:
'טוב בוא נתחיל ללמוד כי יש לנו רק שעתיים' אמרתי כשנכנסתי לחדר,הנחתי את התיק בפינת החדר וסגרתי את הדלת.
'או שלא חייב ללמוד' אמר שון ונשכב על המיטה שלי.
'אדון דובון קום' ציוויתי עליו.
'נופר לא צריך' הוא אמר וניסה למשוך אותי למיטה.
'כן צריך עכשיו קום כבר' צעקתי עליו והוא קם.
'עכשיו תביא את התיק שלי כי שם הספרים' אמרתי לו והוא קם להביא את התיק עם הספרים.

נקודת מבט של אביתר:
'קח קח הלוואי תחנק' אמרתי והבאתי לאביאל את השוקו שלו.
שנאתי להפסיד ,זה הרגיש לי שאני לוזר.
פתאום נשמע קול של קבלת הודעה מהפאלפון שלי פתחתי אותו "הענק הירוק" זאת רומי.
"בוא לרחוב קפלן 16אני בבייביסטיר והילדה הלכה לישון אני מתה משעמום" שלחה רומי.
"בדרך" אמרתי ויצאתי מהבית בלי לומר דבר.
עליתי על האופנוע והתחלתי לנסוע ,תוך כמה דקות הגעתי לבית המבוקש,פתחתי את השער של הבית הגדול שנגלה לעיניי .
פתחתי את הדלת וראיתי את רומי יושבת על הספה וצופה בטלוויזיה.
'תגידי כמה את מקבלת לשעה?' שאלתי אותה.
היא נבהלה וקפצה במקום,צחקתי עליה .
'לא ידעת לא מבהילים בן אדם ככה' אמרה ושמה את ידה על הלב.
התיישבתי לידה 'מה אז מה קורה רומי?' שאלתי אותה בחיוך .
'אתה יודע רגיל' אמרה בשעמום,'איך אצלך?' שאלה אחרי שנייה.
'ברוך ה' השבח לאל אין תלונות' אמרתי בחיוך.
'הופה מישהו פה מנמק את תשבותיו' אמרה בהתלהבות.
'ראית מה זה החוכמה נוזלת ממני' אמרתי בגאווה.
'כן איפה היו הנימוקים האלה במבחן בלשון הא?!' אמרה.
'בתחת שלי' אמרתי והסתכלתי לטלווזיה.
'אתה ואבא שלך עדיין בריב?' התעניינה.
'אנחנו כל החיים בריב' עניתי והעברתי ערוץ.
'אולי תקח פעם אחת רטלין בשביל שירד ממך' הציעה את מה שכול העולם בערך אומר לי לעשות.
'את לא מבינה שאם אני אכנע לו אז הוא ינצח ואני לא מוכן שהוא ינצח' אמרתי והרגשתי כמה האגו שלי גבוה.
'אתה סתם נלחם איתו' אמרה והתעסקה עם השרוך של הנעל שלה.
'הוא צריך לקבל אותי כמו שאני ולא לנסות לדחוף לי תרופות שעושות אותי זומבי' אמרתי בעצבים.
'שתיהיה בריא' נאנחה רומי שמה את ראשה על ברכיי וצפתה בטלוויזיה.

נקודת מבט של עומרי:
נכנסתי לפנימייה והלכתי לכיוון החדר של נויה,אמרתי שלום לכמה ילדים שאני מכיר ואז ראיתי את דביר אני שונא את הילד הזה,הוא פעם התחיל עם נויה כשרק הגיע לפנימייה,ומתי שהיא אמרה לו שיש לה חבר הוא מציק לה,כבר יצא לי לריב איתו מכות כמה פעמים.
התעלמתי ממנו והתחלתי לעלות במדרגות שמובילות לחדר של נויה.
'הופה את מי זכינו לראות' פתאום נשמע קול מאחוריי.
הסתובבתי ולא הופתעתי לראות את מי שהיה שם ,דביר!
'מה אתה רוצה?' שאלתי אותה ברוגע.
'כלום רק לומר לך שלא יפה איך שאתה מתנהג לחברה שלך היא אתמול לא הרגישה טוב אפילו כמעט התעלפה ואתה לא שם לב אליה' אמר בקול ערמומי.
נויה כמעט התעלפה?!והיום היא באה לבית ספר כאילו כלום,'טוב תודה על המידע אני הולך עכשיו' הודעתי לו .
'מה בלי לומר שלום?!' אמר בחיוך בשביל לעצבן אותו.
התעלמתי ממנו והמשכתי לעלות במדרגות לכיוון החדר של נויה.
דלת שלישית משמאל,הדלת הייתה פתוחה קצת ככה שיכלתי לראות את נויה .
היא ישבה על מיטתה ולמדה כנראה כי היו הרבה ספרים על המיטה שלה ,היא כל כך יפה,כל כך קטנה כזאת שאני כל כך אוהב לחבק אותה .
דפקתי כמה דפיקות בדלת,היא הסתכלה על הדלת ראתה אותי וחייכה.
'מה אתה עושה פה?' שאלה וקמה אליי.
נכנסתי לחדר שלה והתקרבתי אליה.
'סתם מה אסור לי לבקר?' שאלתי בחיוך.
היא חייכה חיוך אמיתי ונישקה אותי .
'אז מה את לומדת?' שאלתי אותה והתיישבתי על הכיסא שיש בחדר שלה.
'פיזיקה' ענתה .
'רק השם משעמם אותי' גיחכתי,תמיד היה לה ראש ללימודים בדיוק ההפף ממני.
היא צחקה צחוק חמוד 'תגידי' התחלתי לומר,'למה לא אמרת לי שאתמול התעלפת?' שאלתי אותה.
היא נאנחה ואמרה 'כי ידעתי שאין למה ידעתי שסתם תדאג וחוץ מזה בכלל לא התעלפתי סתם איבדתי כוחות לרגע אז בזמן שסדרתי את המטבח החזקתי במשהו בשביל לא ליפול אבל עכשיו אני מרגישה יותר טוב' הסבירה.
'את חייבת להפסיק עם זה' אמרתי לה.
'להפסיק עם מה?' לא הבינה את הכוונה.
'לפחד שידאגו לך קצת ,לפחד שמישהו אולי יעזור לך קצת תפסיקי את לא מרגישה טוב תנוחי את לא חייבת לסדר ,כי את תמיד מסדרת,את יכולה קצת לחשוב על עצמך לפעמים' אמרתי לה פעם אחת ולתמיד שתבין כבר .
היא הסתכלה עליי כמה שניות בלי להגיד מילה היא קמה מהמיטה התיישבה עליי ונתנה לי נשיקה .