תחזרי

אני מוצאת עצמי כותבת דבר קשה כל כך
עכשיו בשלוש לפנות בוקר
כשאת כבר ישנה
קשה לי
אני רואה את זה בך
משהו שונה
את לא אותה אחת שמדברת איתי כל יום
ואולי גם אני
אבל זה כי את לא נותנת לי
את לא נותנת לי להיות אותה אחת שדיברה איתך
את שונה
ולא לטובה
אני רציתי שנדבר
שתיהי רצינית קצת
ואת פשוט לא
את מעדיפה כל אחד על פני
למה?
זה צובט לי בלב כשאני חושבת על זה
זה עושה לי דמעות בעיניים כשאני כותבת את זה
אני רוצה שתחזרי לשם
שנדבר רק בטלפון
שלא נתראה לעולם
שזה יהיה רק בגדר פנטזיה
למרות שזה יהיה קשה
אבל רק ככה את תיהי אמיתית
את תיהי זה שעוזרת לי
שתומכת בי
שאני אוהבת כל כך
למה את לא יכולה להיות כזאת גם במציאות
כי אולי את פשוט כמו כולם
את לא באמת תתני לי להיות אני
כי להכל יש לך תלונות
תלונות עלי ותלונות אלי
אני רק רוצה שתחזרי
אני רק רוצה שתחזרי להיות זאת שעושה לי טוב בלב
ולא זאת שמכאיבה לי כל כך.