תודה שהצלת אותי מעצמי – פרק 9
נקודת המבט של אופק:
"אני לא מבין אותך" אמרתי לו, נאנח.
כאב לי שהוא פגע בה ככה. רציתי לפוצץ אותו במכות, אבל…אני לא יכול.
אני לא מספיק חזק.
"אתה לא צריך להבין, כל מה שאתה צריך לדעת זה שאני לא באמת אהבתי אותה".
ידיי התאגרפו.
"אז למה עשית את כל זה? מה אתה רוצה ממני?" הכעס ניכר בקולי, אך הוא התעלם מכך.
"כי אתה היחיד שאני יכול לבטוח בו מספיק בכדי לספר לו את זה" אמר והשאיר אותי מבולבל.
"למה אתה בוטח בי?"השאלה יצאה מפי עוד לפני שעברה במוחי.
"כי אתה משפחה. וכי אתה גם חנון וככה זה לא יופץ בשכבה" התעצבנתי.
"למה אתה בכלל צריך לשתף את זה" ניסיתי לרסן את קולי. לא הצלחתי.
הוא רק חייך מעט קם והלך.
כעבור מספר דקות דניאל הגיעה.
היא סיפרה לי את כל אשר ידעתי. כמעט.
הדבר האחרון הכאיב לי.
ברגע שהיא סיימה ברחתי משם.
אני לא יכול לראות אותה סובלת.
אני לא יכול לספר לה.
אני לא יכול.
אוף, איזה חיים חרא.
תגובות (3)
תמשיכיייייי
מושלם והצום היה די קל
תמשיכי !!