"תודה לאל שיש אותך" – פרק ראשון

הודעה:
שיש את הסימן הזה פעמים ~~
זה אומר שעוברים נקודת מבט.

"אני עייפה!" נכנסתי לבית ספר ופיהקתי.
"ישנת כל הנסיעה" צחק אליאב.
"עדין אני עייפה" צחקתי גם.
וזה היום הראשון שלי בפנימייה, אני והחברים הכי טובים שלי אי פעם עומדים לשרוץ שנה במקום הזה שנקרא פנימייה.
זה לא שהיו לי בררות אחרות, אח שלי הבכור גר עם חברה שלו, אחי השני בצבא ואחותי בהודו "מחפשת את עצמה" ואני נתקעתי עם אמא שלי והחבר החדש שלה – שלשם שינוי הפעם היא התחתנה איתו.
לא סובלת אותו, ואבא שלי? בואו נגיד שאבא שלי לא ממש אבא שלי, העבודה שלו בדיוק כמו אמא שלי חשובה להם הרבה יותר מהבת שלהם.
"זיו?" בר ניערה אותי
"מה ישלך משוגעת?" עניתי בטון מבוהל
"את לא עונה, בואי נלך לקחת את החדרים שלנו." היא אמרה ואני ואליאב הנהנו
~
"שלום, אני המנהל שלכם דוד אבל, כולם פה כמעט קוראים לי דודו, אז צרגישו בנוח לקרוא לי ככה" הוא חייך בחביבות.
"אז אלה החדרים שלכם.
אליאב תורג׳מן, אתה בחדר עם שוהם אסולין, אחד מהתלמידים הטובים ביותר שיש לנו כאן, חדר מספר מאה שבעים ושמונה, זה בקומה אחת מעלינו תמצא את זה מהר אל תדאג.
בר עמרני, את בחדר עם נוי חזן גם תלמידה טובה, חדר מתאיים ושבע.
ואחר-" הוא בא לסיים אך קטעתי את המונלוג הארוך
"רגע רגע, אני ובר לא ביחד בחדר?" שאלתי בטון כועס
"לא, את בחד-" הוא בא להמשיך וקטעתי אותו שוב
"למה לא? מה הבעיה שניהיה ביחד?" שאלתי באותו הטון
"אני יודע מה השיקולים שלי, את בחדר עם רון שזה חדר ארבע מאות שלושים ושלוש, נראלי שתסדרו מצוין" הוא השיט את המפתחות לשלושתינו
~
"מי את?" ילדה בעלת שיער חום פרוע ועניים חומות הסתכלו עלי בכעס
"השותפה החדשה שלך" חייכתי חייוך מאולץ וגלגלתי עניים
"אין לי שותפים."
"מעכשיו כן." אמרתי באותו טון עצבני
"בסדר בסדר מה שתגידי, כל עוד לא תדברי אלי, תתקרבי לדברים שלי, הכל יהיה בסדר" היא אמרה ואני גלגלתי עניים והתחלתי לסדר את הדברים שלי
מוזרה הילדה הזאת.
חשבתי בבלבול
~~
"את עוד פעם מתעלמת ממני?" ירין עקב אחרי לחדר.
"למה אתה עוקב אחריי?, אלוהיים" שמתי את ידי על מצחיי
"הוא לא קיים." הוא נחר בבוז והמשיך, "מאתמול התעלמת ממני, אפשר לדעת מה עשיתי לך?" פתחתי את הדלת ונכנסתי לחדר
"אפשר לדעת על מה דיברת עם נטע?" הסתובבתי אליו
"עוד פעם ההתקפי קנאה שלך, נוי? תביני נטע היא בסך הכל ידידה שלי, כמו הידידות שלך עם עידו ושוהם והבנים בפנימיה, ככה אני ונטע וכל הבנות בפנימיה" הוא הגיב בטון כועס טיפה
"מצטערת, אתה מכיר אותי שאני קנאית.." אמרתי ונכנסתי לזרועתיו
"ישלך מזל שאני אוהב אותך." הוא נשק לקודקוד ראשי
"היי" בחורה בעלת שיער זהוב ועיני דבש יצאה מהמקלחת.
היא הייתה יפה כמו ברבי..
"את השותפה החדשה שלי?" שאלתי בחיוך והתקרבתי אליה
"כן." היא חייכה אלי בחזרה
"אני נוי, איך קוראים לך?"
"בר" היא הסיטה את שערה לאחור
"וזה י-" הסתובהתי להכיר לה את ירין אבל הוא כבר לא היה מאחור
"הוא הלך" משכתי כתפיים וציחקקתי
~~
"תסתכל לאן שאתה הולך!" אמרה לי בכעס ילדה בעלת שיער שטני ועניים ירוקות שהתנגשתי בה לפני שניה
יפה אבל יש לה פה כמו לא יודע מה.
"אני אסתכל? מרוב שהעניים שלך תקועות באיפון שלך את לא שמה לב מי הולך סביבך" החזרתי לה באותו הטון
"אם כולם פה נראים כמוך, עדיף לא להסתכל." היא גלגלה עניים והלכה
סתם סנובית שחושבת שהשמש זורחת לה מהתחת, ועוד חשבתי שהיא יפה, חחחח דומה לבן לאדן.
"פי עידו דפקה לך תשובה." צחק ירין ושם סיגריה בפה
"מה אתה צוחק יזיין? תביא תביא סיגריה" לקחתי לו מהפה והדלקתי