תהל ויניב? פרק 5
פרק 5 :)
"בוקר טואוווב !!" שמעתי קול צורח מעלי,פקחתי עיניים וראיתי את עדן מעליי "מה..מה השעה..?"שאלתי בעייפות "12!!יא משוגעת כמה את יושנת??בואי אנחנו בחוץ אוכלים ארוחת בוקר" היא צרחה סימנתי לה עם הראש כן והיא יצאה מהחדר קמתי והתלבשתי צחצחתי שיניים וסירקתי את השיער שלי."בוקר טוב" אמרתי בחיוך וישבתי לידם בשולחן "בוקר טוב" הם החזירו לי "אז..מה יש לאכול?"שאלתי בהתעניינות "את כל היום חושבת על אוכל אה??" עדן צחקה והביאה לי פנקייקים.חייכתי מעומק ליבי איך אני חולה על פנקייקים !! התחלתי לאכול בכמויות ומשום מה היה שקט "טוב למה אתם יבשים??" אמרתי בפה מלא פנקייקים "כי את פה" יניב אמר ויצא מהדלת.כולם שתקו עד שלבסוף נמאס לי מזה קמתי והלכתי לבית
.
"את כועסת??" קיבלתי הודעה מעדן.סגרתי את הטלפון לא היה לי כוח אליה..נשכבתי במיטה מביטה על התקרה.למה אני עצבנית מזה בכלל?הוא סתם איזה ערס קטן שנעלב מכל דבר?למה אני לוקחת את זה קשה??כאילו מה הוא כבר אמר לי??למרות כל הטענות האלו הרגשתי רע הרגשתי כאילו הוא ירה לי ישר בלב..שנייה,אולי אני מרגישה אליו משהו??לא זה לא יכול להיות נכון שזה לא יכול להיות??הוא כזה חש ועף על עצמו וערס..אני שונאת ערסים אולי בכל זאת..?לא ממש לא!! שתי קולות רצו לי בראש "דייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צרחתי "תהלי הכל בסדר?" אמא שלי קראה מלמטה "כן כן..זה היה כלום" אמרתי בחזרה התיישבתי בכעס בחזרה על המיטה שלי וכבשתי את פניי בכפות ידיי.התחלתי לבכות ולבכות ולבכות..שנייה,אני לא מהאלה שבוכות אז למה אני ממשיכה לבכות??אוף!!מה הוא עשה לי??בנוסף לזה שאני מתאהבת בו עכשיו אני גם רגישה?!אסור לי להתאהב בו הוא חבר של עדן!!צרחתי על עצמי בראש בכיתי מלא ובסופו של דבר נרדמתי בעיניים מלאות דמעות.
"תהלי,תהלי תתעוררי ארוחת ערב" אמא שלי העירה אותי בעדינות קמתי ושפשפתי עיניים "מזה??את בכית??" אמא שלי שאלה בדאגה "לא!!כאילו..זה בטח סתם מעייפות.."אמרתי במהירות אמא שלי הנהנה "בואי הכנתי ארוחת ערב,ואבא לא יוכל לחזור היום הוא טס מחר לאמריקה" אמא שלי אמרה באיטיות "לכמה זמן?" שאלתי ,לחודש.." אמרה בעצב "מה?????????לחודש???הוא אפילו לא אמר שלום.." צעקתי "זה היה דחוף בענייני העבודה הוא לא יכל להזהיר" אמרה אמי כאילו היא מדברת לילדה קטנה ,אבל..אני אפילו לא יודעת במה…במה הוא עובד" גמגמתי בעצב "את יודעת שהוא לא יכול..זה חשאי" אמא שלי אמרה בעצב ,אבל אבל..,"גמדמתי והשתתקתי "בואי לארוחת ערב"אמי חייכה אלי חיוך מזויף.
"אני חייבת לדבר איתך דחוף" קיבלתי הודעה מעדן התעלמתי הרבה יותר דברים קרו לי היום ואין לי עצבים אליה עכשיו.השעה היתה שמונה בערב ירדתי לספה התכסיתי בשמיכה והדלקתי את הטלוויזיה.בדיוק בעיצומה של הסרט כשהוא בא לנשק את השחקנית מישהו צלצל בדלת.אוף איתכם!!התעצבנתי ועשיתי עצור עם השלט.זרקתי את השלט על הספה ופתחתי את הדלת.זאת הייתה עדן היא נראתה כלכך נורא כל האיפור שלה היה מרוח והעיניים שלה היו אדומות "אנ..אני יייכולה לללהיכנס?" עדן גימגמה.הכנסתי אותה במהירות הושבתי אותה על הספה ורצתי להביא לה טישו וכוס מים."מה קרה??" שאלתי בדאגה והושטתי לה את המים,היא לגמה מהמים באיטיות והתחילה לבכות ,אאא…אאננייי בבההייררייוון" גימגמה "מה??????????????????????????????" צרחתי "אני בהיריון" היא בכתה "מה..אבל..אנחנו בכיתה י..איך זה קרה ??" שאלתי מודאגת "אני..זה קרה היום אחרי שהלכת אני ויובל נשארנו לבד וניסינו לדבר איתך ועם יניב אבל לא עניתם לנו
אז סתם התחלנו לדבר והיה ממש כיף איתו אבל אז הוא התתחיל התחיל ל…" היא לגמה שלוק מהמים והמשיכה בסיפור "הוא התחיל להיות קרוב אליי והתרחקתי ממנו אבל אז הוא החזיק אותי ממש חזק והתחיל להפשיט אותי וצרחתי ממש חזק ובעטתי בו אבל זה לא הפריע לו הוא המשיך והפשיט אותי ואז הוא גרר אותי למיטה ו.." לא היה צורך שהיא תמשיך הייתי בהלם מ..מ..מממה?" גימגמתי עדן התחילה לבכות שוב ,אאמרת את זה לללמישהו?" רעדתי "לא רק לך, היא הסתכלה עליי בעיניים אדומות לא היה לי מושג מה לעשות תגידו לי אתם מה עושים במצב כזה???
תגובות (0)