תהל ויניב?פרק 10

פרק 10 :)

הייתי בהלם.מממה?זה בטוח הוא?איך הוא הספיק?כל כך מהר?הרי לפני שעתיים הוא היה לידי החזיק לי את היד עודד אותי לקח אותי לאנשהו הזהיר אותי ממנה ועעעכשיו הוא לידה?מחזיק לה את היד?מנשק אותה?מה ? מאיפה זה בא ?ולמה? למה? למה? מרוב הלם אפילו לא הצלחתי לבכות הלכתי ישר אליהם לא הסתכלתי עליהם אפילו ועברתי לידם כאילו כלום יניב שם לב אלי.הוא אפילו לא ניסה להגיד לי לעצור או לפחות להפסיק להתנשק איתה הוא פשוט המשיך לנשק אותה זה מה ששבר אותי.התחלתי לבכות וברחתי משם.=נקודת המבט של יניב=היא ראתה אותנו כמו התכנית אבל…אבל לא ציפיתי שהיא תבכה,למה היא בוכה??זה לא היה בתכנון!! זה לטובתה,אאני…אני עשיתי טעות ענקית!! אני חשבתי שזה יעבוד שזה לא ישבור אותהטוב…סליחה אתם בטח לא מבינים כלום אז אני אספר לכם מהתחלה:זה התחיל במעודון,

*פלאשבק*
"אני הולך לשירותים שנייה" אמרתי לתהל ויצאתי מרחבת הריקודים פתאום מצד שמאל איזה כוסית נמרחה עלי העפתי אותה בגועליות "יש לי חברה!!" צרחתי עליה היא צחקה "מה שהיא לא תדע לא יזיק לה.." היא חייכה והתחילה לנשק אותי בצוואר בידיים בחזה בהתחלה ניסיתי להשתחרר אבל אז התמכרתי זרמתי איתה והצטרפתנו זה היה כל כך נעים..ואז היא התחילה להרים לי את החולצה "יניב!!!, שמעתי צרחה הסתובבתי לאחור והעפתי את הכוסית "מה אתה עושה??" זאת הייתה עדן רצתי אליה ומשכתי אותה לכיוון בחוץ "את לא מספרת את זה לתהל!!" התחננתי "איכ תתרחק ממני זבל!! זה מה שאתה עושה לכולם…? בוגד בהם??" היא התרחקה ממני במבט נגעל "לא…לא בבקשה לא אני..אני באמת אוהב אותה זאת הייתה טעות אני..אני מצטער אני לא יכולתי להתנגד.." אמרתי כמעט בוכה היא הסתכלה עליי למשך דקות ארוכות "אתה מבטיח שאתה אוהב אותה?" שאלה לבסוף "כן כן אני נשבע בכל היקר לי" אמרתי מתחנן היא נאנחה "איך אני אסתכל לה בעיניים עכשיו??" שאלה בחוסר אונים "את לא! תהיי מגעילה אליה" אמרתי כשרעיון הבזיק בראשי "מה???לא!" היא הייתה מזועזעת "את מעדיפה שהיא תיפגע??" היא נאנחה וחזרנו למסיבה
*סוף פלאשבק*

מאז היא נהייתה רעה לתהל.כן,זה אני שכתבתי את כל ההודעות בווצאפ.כן,זה אני שהכרחתי את יובל ועדן להתנשק במסיבה.כן,זה אני שגרמתי לעדן לצרוח על תהל.כן,זה אני שהכרחתי את עדן לתת מכות לתהל.כן,זה אני שברחתי לתהל וגרמתי לעדן להתנשק איתי.כן,זה אני!הכל אני!! הכל היה בשביל להגן עליה מפני שהיא תיפרד ממני שלא תיפגע בסוף.אבל…נכשלתי,היא נפגעה כל כך מכל הכיוונים.במקום שזה יהיה רק ממני זה היה גם ממני וגם מעדן החברה הכי טובה שלה וגם מיובל ו..אני…אני מטומטם זה מה שאני מטומטם מפגר עד שסוף סוף הייתה אחת שאני אוהב עד שסוף סוף שכחתי את קורל עד שסוף סוף מישהי קראה אותי כמו ספר פתוח שידעה איך לשמח אותי,איך להצחיק אותי כשאני עצוב,איך לעודד אותי,איך לשמור עליי,איך לתקן אותי.עד שסוף סוף היא הגיעה ככה אני זורק אותה?ככה אני גורם לה לבכות?ככה אני שובר אותה? ככה אני פוגע בה? ככה אני משקר לה?

ככה??איכככ אני פשוט מגעיל את עצמי !! הייתי…הייתי צריך לא לעמוד בפיתוי ולא לנשק את הזונה הזאת ואם כבר עשיתי את זה,הייתי צריך לעמוד כמו גבר ולהודות שעשיתית זה אבל לא הלכתי כמו נקניק מנסה להתחמק,מנסה דרכים עקיפות ועכשיו?עכשיו היא נפגעה הרבה יותר עכשיו?אני צריך להתרחק ממנה,אני צריך לגרום לה לשכוח אותי כדי שהיא לא תיפגע יותר אני צריך…בום!! הרגשתי משהו חזק נוחת על פרצופי,פתחתי את עיניי בבהלה,זאת הייתה עדן היא החטיפה לי כאפה וברחה.מגיע לי.

=נקודת המבט של עדן=
רצתי משם.רצתי ממנו.רצתי מהבן-אדם שהרס לי את החיים,לא יכולתי יותר הייתי חייבת לתקן את מה שעשיתי.אני חייבת לתקן את מה שעשיתי לתהל.הייתי כל כך מטומטמת שזה מה שיגן עליה??אם רק הייתי חושבת בהיגיון.אם רק הייתי לא מקשיבה לאידיוט הזה.אם רק הייתי חושבת!רק חושבת! היא לא הייתה נפגעת,היא לא הייתה בוכה,היא ואני?היינו יכולות להישאר חברות הכי טובות.אבל לא…הייתי חייבת להקשיב לו הייתי עיוורת.הייתי מטומטמת.הייתי מפגרת!! למה אני כל כך מפגרת?? "למה?" שמעתי קול חלוש מבעד לכתפי "למה?" הסתובבתי וראיתי את תהל.היא נראתה נורא,האיפור שלה היה מרוח ופניה היו רטובים מדמעות.לא יכולתי לראות אותה ככה ופרצתי בבכי.