תהליך ההחלמה

תחילה האהבה נכנסת לך ללב בסערה, הופכת את כל מה שבדרך, מתפשטת כמו מגפה ארורה, ניתזת אל עבר כל חדרי הלב כמו צבע שנשפך.
ואז היא מתמקמת כמו גברת מפונקת, יושבת איפה שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה אבל למרות הכל היא משרה עלייך תחושה של רגוע ושלווה מסויימת שאתה יודע שלא תוכל להשיג במקום אחר.
ואז היא עוזבת. בורחת ונמלטת ברגע.
יש כאלה שיגידו שהם הרגישו שהיא כבר החלה לאסוף את עצמה ואת חפציה ממזמן, אבל המשותף לכולם הוא שהם לא יכולים להצביע על הזמן המסויים שבה התקבלה ההחלטה הגורלית. 
לאחר שהאהבה עוזבת, היא משאירה אחריה חלקים מפוזרים של אושר ושמחה ובצדדים חלקים של שנאה פחד ובדידות אך בעיקר היא משאירה אחרי מחשבות רבות וזיכרונות מתעתעים.
ואז מתחיל התהליך של הטיהור- הרי היא כבר עזבה את הלב לכן הלב צריך להתחיל לעזוב אותה ! 
אי אפשר לטאטא בנימוס את הרגשות שנדבקו לך חזק ללב, לשאוב את הזיכרונות בקלות מהחדרים בליבך או לקלף את הכאב מקירות הלב כמו שכבת לק שהתייבשה .
זהו תהליך ארוך שמתנהל לפני הזמן .
רק הזמן יחליט מתי תהליך זה ייסתים . 
אך השמחה לא מתכוונת לעזוב את ליבך וגם לא הייאוש-הם דיירי קבע ,אבל בידיך נתונה ההחלטה איזה חדר תקצה להם בליבך 
האושר תלוי בך, בך ולא באף אחד אחר,לכן האחריות שלך היא לא לעזוב אותו אלא להחזיק בו חזק חזק, כי הרי ידוע שהוא ממזר חמקמק