תהי יפה ותשתקי פרק 30!!להתערסל איתי?

גון הוריד את ידיו מגופי,וסובב את גבו הערום אלי.ויוצא מהחדר בסערה.
אצבעותי נגעו בשפתיי הנפוחות מהנשיקות שלו,כף ידי ליטפה את הירך האדומה שלי מאחיזה שלו.עצמתי את עני,נושמת נשימה עמוקה.
הוא נצח שוב.
הורדתי את השמלה מכסה את יריכי ומסדרת את תחתוני,הרגשתי מעט מושפלת.הוא יכל להשאר פה.
לפחות הרגשתי מעט הקלה בבטן אך עדיין הייתי רעבה לדבר שלא ידעתי מה הוא.
הבטתי במראה,רואה את שערי הפרוע.רוצה דקה להרגע אך מרגישה איך נשמתי חונקת אותי.רציתי רק לבכות פשוט לבכות.אין לי מה לעשות.אני מרגישה כול כך חשופה ורגישה שהוא ככה הלך,עלבון השתלט עלי.
הנחתי את ראשי על הכרית הרכה.הדמעות כבר משתחררו.הוא פשוט הורג אותי.
הלב שלי צובט מכאיב לי,עניי שורפות.אני מרגישה שאני נופלת אחרי שהייתי במקום כול כך גבוה.
למה הוא הלך?
חיבקתי את עצמי,מנסה לא לכלך את הכרית עם האיפור שלי,הרמתי את ברכי לחזה מתקבצת.אברי מעט כואב אך זה הדבר האחרון שדאגתי לו.
אני מרגישה שמשהוא נלקח ממני אך לא יודעת מה,ולא יודעת איך בכלל קוראים לזה.רק בספרים קראתי על זה,אבל עדיין לא הבנתי.
אני רק בת 18.
אספתי את שערי ממשיכה לבכות בשקט,לא רוצה להסתכל על עצמי שוב.אני בטח נראת נורא.
הכל כל כך מתלתל אותי עם גון,הוא מתלתל אותי.אני מרגישה מאושרת לרגע אחד ואחרי זה כול כך כאובה.
"רוז"
שמעתי אותו קורא לי,סובבתי את גבי אליו.לא רוצה לדבר איתו,אך יודעת ששוב אין לי בררה!הרי הוא האדון שלי.
הבעל שלי.הוא הבעלים שלי.
"די"
לחשתי כשהרגשתי שעלה על סוף המיטה,כפות ידיו שוב נחות על מותני מקרבות אותי אל החזה שלו.גורמות לגבי להפגש בחזו.אני מרגידה כול כך קטנה לידו.
"תסתכלי עלי"
לחש לאוזני,מלטף את זרועותי החשופות.שוב הצמרמורת עלה לגבי,הגב התחתון שלי הרגיש מעט לחות.שוב מרגיש שהשמלה לוחצת מידי.נשמתי נתקע כששם את שפתיו על צווארי החשוף והרותח ממה שקרה לפי כמה דקות.
גון שם לב שאני לא הולכת להסתובב אלי,שמעתי אותו נאנח בייאוש ומסובב אותי בכוח אליו,גורם לעני לפגוש עניים זועמות.
"מה?"
לחשתי בעצבים.שונאת את התחושה שהוא גורן לי להרגיש.כאב ועונג ביחיד זה כול כך מייסר אותי וכמו שכבר אמרתי מתלתל כול כך.אני עייפה מי זה כבר.
עיניו בחנו את פניו הסמוקות מהבכי ומעוד משהו…
אצבעותיו מנגבות את דמעותיי,עיניו התרכחו,מביטות בי בהבנה.
"למה את בוכה?"
לחש,נשמתו נוגעת בפניי גורמת לרגלי להסגר אוטומטית.
שוב חם לי.
"אתה הלכת."
לחשתי בכאב נושכת את שפתי התחתונה בכאב רוצה לצרוח עליו.רוצה לקרוע את שעריי, רוצה לחבק אותו,רוצה להרוג אותו,רוצה לברוח.פשוט לברוח.אבל נקשרתי אליו יותר מידי.
"אוי רוז"
לחש מחבק אותי,ראשי נח על צווארו.דמעותיי יצאו ללא שליטה.הוא לא יכול ללכת אחרי שגרם לי להרגיש כול כך עונג.
"אני מצטער אבל לא יכולתי להשטלת על עצמי אם הייתי נשאר.כול כך רציתי לאהוב אותך"
לחש.
וגורם לגופי לקפוא.