תהי יפה ותשתקי! עונה 1 פרק 14 שונאת או מחבבת?

אמרו לי להפסיק לבקש תגובות אך אני אוהבת לראות אותכן מגיבות!! בבקשה אל תגיבו רק תמשיכי או מושלם! אני רוצה לשמוע עוד דברים על הפרק או הצעות מימכן לגבי ההמשך של הסיפור!! יאלה תתפרעו אין מטרה היום!תגרמו לי לעלות עוד פרק בקרוב!!
אוהבת מלא מלא לולה!

נכנסתי למיטה במהירות, מנסה לכסות את עצמי כמה שיותר למרות שהיה חם בגלל שאני באמצע בקייץ אך עדיין הפתגמה שלא מכסה כלום מגופי ורק מראה את הקרומים שלי גורם לי להרגיש באי נוחות.
מי חשב לעצמו שהוא איש מאפיה?
איזו אמא הייתה מחתנת את הבת שלה לאיש מאפיה? אמא חולת נפש! חולת כסף.אני בחיים לא אהיה כמוה.
מהר קפלתי את רגליי לחזי רוצה לשחק את עצמי ישנה כשגון עלה על המיטה מאחוריי,התחלתי לשנן בליבי פסוקים שאני מעט מכירה כדי לקבל נחמה.
האיש המאפיה רק הכניס אותי לפניקה יותר גדולה, החיים שלי תלויים בסכנה.למרות שהוא טכנית קנה אותי אני עדיין לא בוטחת בו
מפיונר!
אולי הוא הרג את אמא? או את כול האנשים האחרים שרוצים להתקרב אליו.איך לעזעזל ארגיש בטוחה ליד האוייב ?
רק אני עוד ילדה מסכנה שאין לי שום תוכן בחיים רק אני התחתתנתים עם המאפיה של נוי יורק.מקסים!
"רוז"
לחש לאוזני, שם את ידיו על המותן שלי כשאני מתפללת שהשמיכה מספיק עבה כדי לכסות את הכול.
"ממ?"
עניתי משחקת את עצמי עייפה כול כך.אך זה לא מנע ממנו לנשק את צווארי ממאחורה,אוי לא.
רק לא זה שוב הרגש הזר חוזר..
"תסתובבי אלי"
לחש לאוזני, נושך אותה מעט ומלקק, גורם לי לרעוד מהתחושה המוזרה הזאת ששוב מחדשת אצלי תגובות שונות.
"אני עייפה"
לחשתי מפוחדת.
החזקתי את השמיכה קרוב לחזי לא רוצה שהוא יוריד אותה והוא יראה מה שאנה חייבה שאותי ללבוש,היא שונאת אותי אני יכולה להרגיש את זה מרחוק אפילו, המבט החודר שלה עליי מפחיד אותי וגורם לי עוד יותר לא להרגיש שייכת..אולי גם היא מהמאפיה?
"מזאת אנה?"
שאלתי עדיין גב אליו, לא רוצה שיראה את ההשפע שלו עליי.גם אם אתה מסוכן אני לא מפחדת לא כרגע.
"ממממ"
לחש לאוזני שוב.שונאת אותך.
שוב הצמרמורת שכבר מתחילה לעצבן אותי עוברת בגופי.
ידיו נחו על מותניי מתחת לשמיכה, למרות שכסתי את עצמיי הוא עדיין הצליח להשחיל אותן ממתחת.
תמיד אהבתי כפות ידיים גבריות וגדולות והבונוס שתמיד הן היו חמות וגדולות יותר מאגן שלי.
עצמתי את עניי מתמקרת לתחושה הזאת כשהוא נוגע בי ככה.אהבתי את זה איפה שהוא וגם שנאתי את זה.
גופי הורם מעט מהמיזרון גורם לי להוציא צעקה קטנה מבוהלת.הרגשתי איך הכותונת לילה שלי עולה מעל ברכיי וחושפת את התחתוני תחרה השחורים שלי מתחת לשמיכה.גופי נח על גופו.גבי על בטנו.
"אנה היא משרתת"
ענה בשקט לא נותן לי להמשיך לשאול שאלות. גון ממשיך ללטף את ירכיי החשופות מתחת לשמיכה, שוב לחות קלה נצצה על המצח שלי ועל גבי, הבטן שלי מתקבצת מלחץ לא רציתי בזה לא כרגע ולא איתו.
משרתת?דיי אתה עובד עלי? ידעתי את זה!
"מה העבר שלה?"
שאלתי שוב מנסה לא להתיחס אליו, אולי זה יגרום לו להפסיק?
רך לפתע נהיה כול כך חם! כשלשונו פוגשת את התנוח של האוזן שלי הגוף שלי מצית להבות, הרחקתי מעט את ראשי מפיו אך זה קשה שאני מעליו גב אליו.
אצבעותיו מלטפות את ירייך גורמות לי לשכוח מה שאלתי אותו לפני כמה רגעים.
"מצאתי אותה ברחוב ועשיתי עימה חסד"
או קי.
נסתי לשתחרר מהאחיזה החזקה שלו בי אך דבר אחד הכה בי כמו סכין בגב.אברו מתחכך בגבי גורם לי לקפוץ בבהלה ולהרגיש עד כמה מצחי וגופי רותחים.
הגוף והשכל לא פועלים יחדיו.הרגש הזה שעבר בי כשאברו נגע בי רק גדל! לא רוצה שיפסיק.אך חייבת שהוא יפסיק!
אבל הפחד שלי הוא זה שיגרם לי לחזור לעצמי.
אני רק רוז.לא יותר מי זה.רוז שנשואה לרווק הכי נחשק בנוי יורק שיש לו עסקים עם המאפיה…כבר אמרתי עד כמה זה מקסים בעניי?
"רוז"
נהם מעט בכעס מקרב שוב את גופי אליו, אני יודעת שהוא מגורה וגם אני אך בבקשה תפסיק עם זה ג'ון.
"היא לא מחבבת אותי"
רטנתי מנסה להעביר בפעם הרביעית נושא.
"איך את יודעת?"
שאל לרגע מפסיק למשש את גופי, לרגע גל של קור נוגע בפניי גורם לי להוציא נשימה עמוקה ולדחות את הדחף להוריד את כותנת הלילה שלי ולהתנפל עליו.
"ישלכם עבר?"
שאלתי מנסה להבין מי זאת אנה אם אני אבלה איתה את שארית חיי עלי לדעת מי זאת ואיך אוכל להיות חברה שלה.לא רוצה להיות יותר בודדה לעולם.
שמעת ירח? כנראה שתצטרף אלינו אנה..מה אתה אומר?
"לא"
ענה בקשיחות מניח את פיו בזווית של הפה שלי מפתיע אותי.חשבתי שהוא שונא אותי עם איך שהוא דחה אותי בבוקר.עכשיו הגיע תורי להחזיר לו.
פיו נישק את הזווית של הפה שלי בחוזקה, גורם לי לפסק את שפתיי ולרדד את רמה הלחץ שבגופי.מה קורה לי?תרסני את עצמך רוז!
אך הרגש של לדחות אותו אחרי שינשק אותי גבר.רציתי להחיזר לו.
וגם אם הוא יהרוג אותי אחרי זה , זה בסדר.אני כלום אפס.
אני שונאת אותך. ושונאת את העובדה שאני כול כך נמשכת אלייך.
פיו נח כאילו בתמימות על שפתיי העבות והמלאות, תמיד אהבתי אותן וכנראה שגם ג'ון כי הנהימה שהשמיע מגרונו רק גרמה לי לרעוד ומעט לפרקס.
לשונות נכנסה ללא אישור ממני הרי זה ברור הוא משחק עם הצעצוע שלו למרות שזה מרגיש כול כך טוב.
שמתי את כפות ידיי הקטנות על עורפו מעמיקה את נשיקה ועוצמת את עניי מתכוונת להתנתק עוד רגע ולהחזיר לו על היום בבוקר.שתיינו יכולים לשחק בזה.
אך כשאתי להתנתק גופו הפך אותי תחתיו והרגשתי מאויימת.זה חדש לי.כול כך חדש ומסקרן. ידיו מששו את מותניי אוחזות אותו בחוזקה.נראה כאילו הוא מתאפק אך אני מנסה לגרום לו לעוך ואז להתקוע בו סכין בגב.
קירבתי את אגני להגנו מפתיע אותו.אצבעותיו גולשות מתחת לכותנה מלטפות את בטני השטוחה והחמה.
זהו זה הרגע.התנתקתי ממנו במהירות מסובבת את גופי לצד ומכסה את עצמי בשמיכה.ככה ארגיש שיש מחסום ממנו כי אם גופו יגע בי שוב לא אוכל להאפק.
"מה את עושה לי?"
נשף בתיסכול על עורפי החשוף, מלטף את כתפיי.עצמתי את עניי בחוזקה נלחמת עם הרגש והתשוקה.
"מה אתה רוצה?"
שאלתי בארסיות גאב בי שהפסקתי את הנשיקה.
"אותך לעזעזל! את כולך!"
נהם בחוזקה הופך אוצי על גופו.