תהיי ויפה ותשתקי עונה 1 פרק 21 אנה מסתירה משהו ועלי לברר!

יצאתי קצת המחדר ועליתי לקומה השלישית שעדיין לא יצא לי לראות אותה.
ראיתי מסדרון תאום למסדרון של הקומה למטה אך הצבע של הדלתות שונה,הדלקתי את האור עם המתג שהיה בצד הימיני שלי,ככה אוכל לראות בברערות איפה אני.
עברתי בין הדלתות מסוקרנת כשאני רואה שיש עליהן שמות של כול העובדים,כנראה כאן הם משתהיים כשהם מסיימים את המלכות שלהם.
אך הדלת שהכי סקרנה אותי הייתה הדלת עם השם של אנה עליו.רציתי לראות מה היא מסתירה ולמה היא לא מחבבת אותי מהיום הראשון שראת אותי.
הבטתי לצדדים בודקת שאף אחד לא רואה אותי ופתחתי את הדלת שלהפתעתי לא הייתה סגורה.
מיטה רגילה וצנועה לבית הזה נחה בצד השמאלי של החדר,חלון עם ווילונות בצבע קרם בבד שתן נמצא במרכז החדר,מתחץיו נמצא שולחן וכיסא,ועוד דלת שנמצאת תארתי לעצמי שזה השרותים.אך משהו תפס את מבטי היה יומן על השולחן עבודה שלה.
חששתי.ידעתי שזה אסור אבל כול כך הסתקרנתי לדעת מי זאת.
התקרבתי במהירות יודעת שזה עניין של זמן עד שאחד השומרים יקלוט שאני לא בחדר ולא בקומה למטה.
פתחתי אותו באמצע רואה את התמונה שלי ושל גון שהייתה בשער המגזין בשבוע שעבר,שמה שתיינו מחבקים והוא מחבק את המותן שלי.אפשר להאמין שאני נראת באמת מאושרת אך לא.אולי עכשיו זה קצת משנה והוא נחמד אך עדיין אני לא מרגישה שאני יודעת הרבה.
זה חדש לי כול כך.
נסתע לפענך את הכתב המחובר שלה רואה שכתוב את שמי כמה פעמיים.
צמצמתי את עניי רואה את שמו שך גון אך עדיין לא הבנתי באיזו שפה היא רושמת.לא הכרתי את השפה הזאת זה לא אנגלית.
"רוז"
שמעתי את אירנה אחד מהמשרתות קוראת בשמי.במהרה סגרתי את היומן יודעת שאני אחזור לשמה.אנה הזאת לא נראה לי מישהי שכדי לבטוח בה.
"כן"
עניתי מעוץט בלחץ סוגרת את הדלת של אנה ומכבה את המתג של האור.במהירות הלכתי לתחילת המדרגות שבהן עליתי לקומה רואה את ארינה במדרגה השלישית מביטה בי בבילבול.
"גברתי זאת קומת המשרתים הכול בסדר?"
שאלה בחשד אך מעט בדאגה.
רוז תחפשי שקר תחפשי שקר.
"אממ"
אך מלפני שעוד הספקתי לענות קול צלחות נשמע מלמטה.
אריאנה מתעלמת מתשובתי ורוטנת בעצבנות ומהר יורדת ללמטה.
שמעתי כמה צעקות והחלטתי שגם עליי לרדת ללמטה לבדוק מה קורה במטבח.
אך לפניי זה הרגשתי הקלה,כי לא היה לי איך לענות לאריאנה.
מהר ירדתי מתעלמת מי זה שכמעט נפלתי מהעקבים השחורות שלי,שנאתי את המדרגות בבית הזה
היו כול כך הרבה וכול פעם שאני עוברת אותם בהצלחה אני מרגישה כאילו עשיתי משינה בלתי אפשרית.
פתחתי את דלתות המטבח הלבנות הגדולות מעץ,רואה את אנה בכניסה זורקת צלחות על הריצפה וצועקת בשפה לא מוכרת.
צווחה קטנה יצא ממני כשהצלחת נשברה על רגליי,ישר כול העובדים הסתובבו מביטים בי ואנה נעצרה.לחיחה אדומות מבכי והרגשים את המבט של כולם עליי ועלייה.
"גברתי את בסדר?"
אחת מהמשרתות אמרה בבהלה קדה קידה מימולי.
הבטץי על רגליי רואה מעט דם אך זה בסדר יותר הסתקרנתי לדעת מה קורה פה.ההתנהגות של אנה כול כך מסקרנת אותי יותר ויותר.
הננתי אל המשרתת מביטה באנה בשאלה אך היא רק מלמלה שהיא מצטערת ויצאה במהירות.

יצאתי אחרייה מעלמת מהכאב שברגליי ומהדם שנוזל כנראה שאחד מהרססים של הצלחות שרט את רגלי השמלית.
"אנה"
קראתי לה בנואשות מנסה להבין למה היא בוכה ולצה היא כזאת הסתרית בכול מתב אין לי מה לעשות כרגע.
אנה עצרה אך לא הסתובבה אלי.ראיתי איך כתפייה רועדות כמו שלי מתי שאני בוכה.
הנחתי את כף ידי על כתפיה רוצה שהיא תסתובב אלי אני באמת רוצה להתחבר אלייה ולדעת מה היא מסתירה יכול להיות שאנחנו נהפוך לחברות וזה יהיה נחמד.
"אני בסדר גברתי"
ענתה בעקשנות מזיזה את כתפה גורמת לי להתרחק מעט ולראות אותה רצה ללמעלה.
הבטתי בדמותה אך עדייו לא הבנתי מה קורה פה.
"גברתי בבקשה שבי את מדממת"
אריאנה אמרה מבוהלת מקרבת כיסא ומושיבה אותי בכוח.
"האדון לא יהיה מרוצה"
מלמלה וקוראת לעוד כמה משרתות להביא מגבת ומים,הבטתי בה בבילבול מעדיפה לשמור על השקט.
גון לא יעשה כלום אני מקווה…
שמעתי את הדלת של האחוזה נפתחת וראיתי את המבט הלחוץ שעל הפנים של כולם אך אין להם ממה לחשוש הכול בסדר.
לא?
הרגשתי איך ליבי מאיץ כששמעתי את צעדיו על הפרקט,גם אני נכנסתי ללחץ אבל אנשים רק נפצעתי לא כראה כלום.
הפרפרים בבטן משתוללים ושוב תחושה לא נוחה עוטפת את רגליי ,בהירה בבטן שלי רק התעצמה כששמעתי את קולו הסמכותי מדבר אל אחד מהשומרים שלו אך הוא נפסק ברגע שראה אותי יושבת על הכיסא ומגבת ספוגה בדם בתוך הדלי של המים החמים,על הריצפה היו טיפות דם ועל אצבעותיי אך לא נכנסתי ללחץ תאמת זה בכלל לא כאב.
"בייב"
לחש מתקרב אלי במהירות ומבט מודאג נח על פניו.
בייב?.הוא מודאג?
מזה כול החיבה הזאת?!
"מה קרה פה אריאנה?" שאל בקשיחות שגרמה בם לי מעט לפחד.
"או אדוני"
אריאנה אמרה במבטא הרוסי שלה היא הייתה מעט מבוהלת אך זה לא אשמתה.
"זה כלום אני שברתי כוס"
המשפט נפלת מפי לא רציתי שהוא יצעק עליהן,אריאנה ישר הביטה בי אסירת תודה.הרגשתי מעט שמחה אולי ככה הם יחבבו אותי יותר וידברו איתי כי משעמם לי לבד.
גון הביט בי מהסה להבדוק אם אני משקרת לו או לא.
"אחח"
לחשתי כשלחצה על הפתח שלי,גון נתקת את מבטו מעניי והביט על הרגל שלי.
"אני אטפל בה"
אמר בגסות מרים אותי כמו כלה לחדר שלנו.
ידעתי שהוא לא מאמין לי אך לא יכולתי אם אני רוצה לדעת מה אנה מסתירה עליי להתידד איתה.