תדמית חדשה פרק 7 ♥

לפני שאני יתחיל רציתי להגיד שהפרק הזה כבר נמחק לי!!:(( כתבתי אותו והשקעתי הרבה ושסיימתי הוא נמחק, אוף, והוא היה ממש ארוך, והוא לא היה שמור או משהו, עכשיו אני יכתוב אותו שוב >< מקווה שתאהבו ותגיבו ♥

מהפרק הקודם:
, "תירגעי חמודה!" היא צעקה בכעס, "עכשיו את תיראי כמה אני…לא חמודה.." אמרתי בכעס והלכתי לשירותים שם מיתר ולורין היו.

מנקודת המבט של רותם:
"אני שונאת אותה!! שונאת!!" צעקה לורין בכעס ,"די תירגעי, יהיה בסדר," אמרתי, "איך!! איך יהיה בסדר? איך אני יסתכל עכשיו על גיא הוא יצחק עלי! איך אני יוצאת החוצה…" לורין צעקה והתיישבה על הרצפה, והתחילה לבכות שוב,
"מיתר.." "רותם,"
"מה נעשה?" "אל תדאגי העמדתי את אנגל במקומה! היא תדע מהזה להתעסק איתנו,"
"אבל לורין…תיראי.." "אני יודעת ואני מבינה אותה.." אמרתי,
"זה כזה לא פייר, "
"אלה אם כן גיא גם מרגיש אלייה משהו, "אמרתי, "ומי אמר שכן? " "אני."

מנקודת המבט של גיא:
"הייתה מאמין שהסתומה הזאת מאוהבת בך.."צחקה הרפר, "כן.."אמרתי והתקדמתי, "לאן?" שאלה "אין לי כוח לרקוד," אמרתי והתיישבתי בבר בבית שלי,, הזמנתי שתייה הרבה שתייה, ולא ידעתי על מה לחשוב, "מה קורה אחי," דן התיישב לידי, "סבבה" אמרתי ושתיתי מהכוס,
"מה אתה עושה?!" הוא שאל וחטף את הכוס מידי, "תחזיר את זה נו," אמרתי לו, "לא ניראלי "
"מה שבאלך," אמרתי והזמנתי עוד מהמוזג, "תפסיק עם זה" דן אמר לי, ולא התייחסתי, "מה ישלך?" הוא שאל, "מה ישלי?"
"זה בגלל לורין נכון?"
"אני לא מבין איך היא מאוהבת בי, "אמרתי, "מה זאת אומרת…כל בת שנייה בשכבה..סליחה בביהס מאוהבת בך, " צחק דן, "זה לא נחשב אהבה עם כל השאר…"
"זכיתה…אחת כמו לורין,"
"אוח היא לא מתאימה לי, "
"צודק היא לא טיפוס לסטוצים," אמר דן והסתכלתי עליו ידעתי שהוא צודק, לגמתי עוד מהוודקה, ושתקתי,
"אני לא טיפוס לחברה פשוט! לא בנוי לזה.." אמרתי אחרי כמה דקות של שתיקה,
"ולשכב כל יום עם מישהי אחרת זה בסדר?!" הוא שאל בכעס, "זה אני אחי, "
"ואתה לא תשתנה..?"
"אוי פשוט לא בנוי לכל הדבר הזה, לא רוצה חברה למה זה טוב?! רוצה תחופש שלי, למה סתם להיפגע… אף פעם לא התאהבתי…גם ככה," אמרתי, מוציא את הכול,
"זה בגלל מה שקרה עם מאי…כי אם כן.." "לא ממש לא, זה שהזונה החליטה לבגוד בי עם האפס הזה שיהיה לה בכיף, זה העבר "
"טוב אני מצטער שהזכרתי…פשוט, מאז אתה..לא אתה, "
"אנשים לא משתנים…הם רק הופכים למה שהם באמת שחכת?!" אמרתי לו בכעס, והרפר התקדמה לעברנו, "עדיין אין לך כוח? שאלה וחייכה אלי, "עכשיו באלי," חייכתי אלייה בחזרה וקמתי מהכיסא מתקדם איתה לעבר הרחבה, מי יודע אולי אני ישיג היום עוד סטוץ,

מנקודת המבט של רותם:
"טוב אי אפשר לשבת פה כל היום!" אמרה מיתר, "נכון תלכו אתן…"
"אנחנו לא נעזוב אותך," אמרתי, "בשביל מה יש חברות.." אמרה מיתר והתיישבה לידה, התיישבתי גם מהצד השני, "יהיה בסדר מאמי, " חיבקנו אותה ותמכנו בה, "אני מבינה אותך.."
"מה גיא חושב…" מילמלה לורין, "מה כולם חושבים.." הוסיפה,
"מה אכפת לך מה כולם חושבים!?, תיצאי עם ביטחון משלך, אפחד לא יעז להגיד לך משהו, " אמרתי לה, היא הסתכלה עליי ואז על מיתר וקמה, "בואו, "
"מה ?"שאלנו מופתעות,
"כמו שאמרתן אי אפשר לשבת פה כל הלילה, " חייכה ויצאה התקדמנו אחרייה,

מנקודת המבט של דן:
הסתכלתי סביב רואה את גיא והרפר רוקדים צמוד צמוד ברחבה, והוא נוגע בה ולה לא אכפת, להפך היא נהנת, "אוח," מילמלתי ולפתע ראיתי את לורין, מיתר ורותם יוצאות מהשירותים, שיט איזה תזמון…דווקא עכשיו!, הסתכלתי על רותם איך שהיא מתקדמת עם השיער שלה הארוך שגולש על גבה, החיוך היפה שלה, הצחוק שלה….מה אני עושה! אני חייב לחשוב, אם לורין תיראה את….אוי אני לא רוצה לחשוב על זה אפילו…מה שיקרה לה,
"רותם.." אמרתי ורצתי אלייה, היא חייכה אלי, "הי " מילמלה,
"הי"
"קרה משהו ?"
"לא כלום פשוט מקודם נעלמת לי, ו.."
"זה בסדר, אני פה עכשיו, פשוט…הייתי צריכה לעזור לחברה," "כן אני מבין..מה שהיה.." "עכשיו הכול בסדר…" אמרה, כן לגבי ה'בסדר' לא הייתי בטוח,
"טוב אנחנו נילך לנו.." אמרה מיתר וראיתי אותה קורצת לרותם שמחייכת, "לאא אל תלכו! המסיבה רק התחילה!" צעקתי, "אל תדאג לא הביתה.." צחקה לורין, והם התקדמו, אני ורותם התקדמנו אחריהן, הסתכלתי סביב לא היה סימן לגיא וגם לא להרפר, מזל…
רגע…חשבתי שוב, אין סימן לשניהם…איפה לעזעזל הם יוכלים להיות…

מנקודת המבט של רותם :
התיישבתי על הבר עם דן, הוא כזה חתיך, ואין שהוא היה לבוש למות!, "יפה איך שדיברת לאנגל מקודם," אמר , "כן בשביל האנשים הקרובים אליי אני יעשה הכול…חוויתי כבר הרבה בחיים"
"אה הזכרת לי התמונה שלך נישארה אצלי…התמונה שלך ושל חברים שלך, שנפלה לך מהתיק היום בביהס, "
"כן תזרוק אותה," אמרתי שהושיט לי אותה, "חשבתי שצחקת שאמרת את זה,"
הוא אמר ושתקתי ,הנחתי את התמונה על הבר, מנסה לא להזיכר,
שון לפתע בהה בתמונה ומבטו התעווט, "מי…מי זאת?" הוא שאל והצביע על מאי.
"