תדמית חדשה פרק 56 ♥

"אאני לא יכול יותר, "הוא אמר לפתע, "מה?"שאלתי מופתעת, "לראות אותך איתו…לשחק אותה שמח שהכל בסדר שבעצם לא! אני אוהב אותך רותם!" הוא אמר ובהיתי בו בשוק, ציפתי לרגע הזה מתישהו…אבל למה עכשיו?! עד שהכל בסדר…לא שוב ,
"את לא חייבת להגיב…אבל…הייתי חייב להוציא את זה," הוא אמר והלך לביתו במהרה, אני שתקתי, קפאתי במקום, לא הוצאתי הגה…לא יכלתי, צילצול הטלפון הוציא אותי מהקומה שנכנסתי אלייה בעמידה, "הלו.."
"איפה את יאלהה את והמחליק שלך לפה מידד" זאת הייתה מיתר ,"אני בדרךך" אמרתי והתחלתי ללכת מהר, "ומה המחליק חשוב יותר ממני?! חוצפנה," אמרתי והיא צחקה, "בואי חמודה כבר לורין פהה"
ניתקתי, ונכנסתי אליה הביתה, "מה קרההה התעקבת,"
"המ..סיפור ארוך…בואי נכין אותך קודם למה זה לא יגמר,"
"סבבות! יאלה חמודות את על השיער את בוחרת בגדים את.." מיתר התחילה לחלק פקודות, "שקט…אנחנו לא העובדות שלך ולא המשרתות שלך!" התעצבנה לורין ,"טוב סליחה אבל עוד חצי שעה עומר פה ואני לא מוכנהה" היא אמרה והתכוננו , הדלקנו מוזיקה והיה כיף, נגיד שלא חשבתי על מה שניק אמר… ואני עוד הולכת לפגוש את דן אחרי זה,
"אני מושלמתת "אמרה מיתר שהסתכלה במראה, אני ולורין הסתכלנו אחת על השנייה ואז עלייה בכעס, "בזכותכןן בנות יפות שלייי" היא חיבקה אותנו מחצה אותנו, עשינו לה מחליק קרשים מושלם לשיער, והיא לבשה גינס צמוד בהיר ,מגפיים של הצבא (כזה כמו שלובשים עכשיו,) וחולצה ארוכה בצבע לבן, וכמובן איפור מהממם! "כאילו רק קמתי!" היא אמרה, "אם באמת היית קמה ככה…"ציחקקה לורין, "שקטט הוא בא!" היא התלהבה ורצה לפתוח את הדלת, "תיעלמו איכשהוו!" היא צעקה ואנחנו היינו בחדר, "תלכו שאני אלך תודה נסיכות שליי" היא אמרה, ופתחה, הצצנו ,עומר עמד בכניסה, כזה חתיך מרשים…"היי " הוא אמר ובחן אותה, אני ולורין היינו גאות במה שעשינו, "הי.." מיתר הסמיקה, "את ממש יפה," הוא אמר והביא לה יד, "גם אתה.."היא אמרה בשקט, "יאלה נילך? " הוא שאל והם יצאו מהבית, "חמודיים" אמרתי שאני ולורין יצאנו מהחדר, אמרנו לאמא של מיתר שאנחנו הולכות,
"אז…את לדן אני לגיא?" שאלה לורין, "המ…אפשר ביחד, לצאת ביחד.." אמרתי בחשש, "למה?"לורין שאלה כלא מבינה,
"כי..הממ… " מילמלתי ,"מה קרה רותםם"
"בסדר…אני אספר לך שבי," אמרתי לה והתיישבנו על הספסל ליד הבית של מיתר , סיפרתי לה מה קרה עם ניק…אני חייבת להבין דברים , ולדבר איתו..ולא באלי להיות עם דן לבד עכשיו… הוא יבין שמשהו לא בסדר, "תיראי מה נעשה….נהיה אצלי, פשוט תגידי לדן שאת לא מרגישה הכי טוב שאת אצלי… ואני גם יגיד לגיא את זה עדיף שתישארי בבית איתי היום, "היא אמרה, צודקת….התקשרתי לדן, הוא התחרפן ורצה לבוא כי אני לא מרגישה טוב, אבל שיכנעתי אותו שהכל בסדר, "גיא בסדר עם זה, יאלה בואי," אמרה לורין והלכנו לביתה, הלכנו לחדרה, והתיישבתי שם על המיטה יותר נכון שכבתי עלי המיטה הרגשתי בבית אפשר להגיד… "יאלה ערב בנות! ונחזיק ידייים למיתרושש" אמרה לורין ואני צחקתי, "לחיי הלא רווקות," אמרה לורין, "כן, אה… "
"נחגוג את זה מחר עם מיתר כבר.." אמרתי והיא צחקה, "ניראה סרט מפחיד רצח ואז תצרחי כל כך חזק ש…"
"טוב שקטטט ניראלי אני מעדיפה קומדיה…"
"טוב טוב בסדר…יאלה, "היא אמרה וחיפשה, מצאנו משהו וישבנו לראות…

מנקודת המבט של מיתר:
הלכתי עם עומר, ויי הוא כזה נסיך כל הערב דיברנו והכרנו מלא עוד יותר ממש שאנחנו מכירים, "היה לי כיף…" אמרתי לו בסוף, שהיינו ליד ביתי, "גמלי..מאוד," הוא אמר והתקרב קצת, "אז…" אמרתי והוא חייך, "נתראה מחר?" שאלתי והוא שתק פשוט בהה, והסתכל על שפתיי, הוא נגע בפניי והתקרב עוד.. והתנשקנו…זה פשוט קרה, כמה חיכתי לזה..והוו … "והו.." מילמלתי שהוא התנתק ממני ,הוא פשוט חייך ,"את מנשקת טוב" הוא אמר והאדמתי, "גם המ..אתה…" גימגמתי, "עכשיו נתראה מחר," הוא אמר ונישק אותי שוב הפעם בלחי… "לילה טוב " אמרתי לו וחייכתי, החיוך לא ירד מפניי, ובקושי יכלתי לדבר.."לילה טוב אהבה שליי ♥" הוא אמר ואני נכנסתי הביתה…הלכתי לחדר…ופשוט לא הפסקתי לחייך..היום הכי טוב בחיי☺

מנקודת המבט של רותם :
הסרט נגמר… היה ממש יפה, שמתי לב שלורין חצי יושנת, והערתי אותה איכשהו…והיא המשיכה לישון, "דיי אמאא!" היא צעקה, השעה הייתה אחד עשרה בלילה כבר, פאקק!! סימסתי להורים שלי במהרה, וה נרגעו… אחרי כמה דקות שכיבתי את הסרט והכל ראיתי בטלפון של לורין מלא הודעות מגיא, באחד היה רשום…'אני בא', מה בא מי בא מתי בא שו בא…
כעבור שנייה דפיקה חלשה בדלת, הלכתי לפתוח במהרה, לורין בכלל נרדמה, "יא משוגעות נבהלתי לא עונות לא כלום!" אמר גיא והוא נכנס, מאחוריו ..דן, "ראינו סרט ונרדמנו… " אמרתי… "חיימשלי דאגתיייייי" צעק דן וחיבק אותי, איך התגעגתעתי אליוו ! אבל איך …עכשיו ,
"מרגישה טוב חיי ?" הוא שאל, "כן…בטח.."
"אז הסתובבתם ברחוב והחלטתם לבוא?"שאלה לורין חצי ישנונית , "כן…משהו כזה," צחק גיא, "ניראלי אני יחזור כבר מאוחר…" אמרתי, מנסה להתחמק…ללכת… "בסדר אני אלווה אותך," אמר דן, ולורין הסתכלה עליי בעצב, "בסדר…" אמרתי ויצאנו ביחד, הלכנו מחובקים..אני שתקתי, "הכל בסדר?" הוא שאל, "כן למה שלא יהיה הכל מושלם…" מילמלתי, "די נו מאמי…מה קרה?" הוא שאל, אני שתקתי ,"את בטוחה שאת מרגישה טוב?"
"כן…תמיד הרגשתי טוב…" אמרתי בלחש, "מה?" הוא שאל מופתע, "אני…" התחלתי להגיד, "את יוכלה להגיד לי הכל…שחכת מה קבענו ? רותם…תעצרי רגע אני סומך עלייך בעיניים עצמות אהבה שליי מה קרהה? " הוא שאל מודאג שעצר אותי, דמעות ירדו מעיניי…למה למה…
"מהזה…למה את בוכה?" הוא נבהל, "אני אוהבת אותך דן.." חיבקתי אותו , "גמאני אותך מה.." הוא התבלבל, "ניק הוא.."
"שוב הוא?!" ניק התעצבן, "הוא אמר לי ש…"
"ש…? "
"שהוא אוהב…אותי," מילמלתי, "ומה אמרת לו ?"
"כלום," אמרתי ודן הסתכל עליי מאוכזב, "לא יכלתי להגיד כלום…הכל התבלבל, "אמרתי,
"את אוהבת אותי?"דן שאל ועוד שנייה פרצתי בבכי, הוא באמת שואל?! הוא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולםם אני נשבעת…הוא החיים שלי , הנסיך על הסוס הלבן שליי!! למה זה קורה לי תמיד…
שתקתי… לא יצא לי הגה מהפה, "הבנתי, "הוא אמר ועזב את ידי , "זה בסדר…את יוכלה ללכת לניק… את יוכלה זמן לחשוב…שוב… "הוא אמר, לא יכלתי לדבר יותר, הוא המשיך ללוות אותי לביתי עד שהגענו לפתח הדלת, "ביי רותם," הוא אמר ובא ללכת, "חכה!" עצרתי אותו, "מה?" הוא שאל "מה את רוצה להגיד לי ? "
"תישאר איתי.." מילמלתי, "למה זה יעזור?" הוא שאל, "אתה.."
"תיראי כמה דברים מפרידים ביננו….לא יעזור כלום..אולי לא נועדנו להיות ביחד," הוא אמר וקפאתי במקום, למה הוא אומר את זה? למה הוא פוגע בלב שלי ?למה שוב… מלא דמעות יצאו מלא… כאב לו ראיתי…אז למה זה קורה?
"את יודעת כמה אני אוהב אותך נכון ?"הוא שאל והתקרב קצת, "אל תבכי..בשביל שנינו…" הוא אמר וניקה את דמעותיי, "אז …"
"זה נגמר…שוב?" שאלתי בבכי, "עד שתחליטי כן…" הוא אמר , "דן.."
"לילה טוב רותם.." הוא חייך חיוך עקום והלך משם…מתרחק… רצתי לחדר וסגרתי את הדלת, בכיתי מלא… כמו בימים ההם…למה זה אף פעם לא הולך ביננו?! למה תמיד משהו הורס! למה שמישהו יסביר לי למה…אולי באמת לא נועדנו להיות ביחד.