תדמית חדשה פרק 4 ♥

מהפרק הקודם:
"כן..די " אמא החזיקה בידי בדאגה, "עוד חודש חוזרים ללמוד איך נמצא עכשיו…" אבא התבלבל,
"אני חייבת…בבקשה….אני חייבת …תדמית חדשה"

לפרק:
מנקודת המבט של רותם:
"בוקר טוב חמודה" אמרה אמי וחייכה אלי שפתחה את הוילון בחדרי הגדול שהרבה אור נכנס מהחלון ,שמתי את הכרית על פניי לא רוצה לקום, "נו תקומי מאמי…את רוצה לאחר ליום הראשון בביהס החדש שלך?" שאלה ואני ישר העפתי את הכרית, והסתכלתי עלייה "וואלה!" צרחתי וקמתי במהרה מהמיטה רצה לבחור בגדים, "אני יכין לך ארוחת בוקר טעימה למטה," אמרה וירדה למטבח,
שטפתי פנים ציחצתי שיניים,ואז ירדתי לאכול שעליתי בחרתי מה לשים , התלבשתי (תראו ברציתי להוסיף) ,והתאפרתי, שמתי מייקאפ שמתאים לגוון עורי, ומעט סומק , אליינר שחור ועיפרון מתחת לעין, עם מלא מסקרה שהדגישה את ריסיי, ואודם אדום מהממם,ואז עשיתי מחליק לשערי השחור הארוך שהגיע עד סוף הגב , שמתי בושם ויצאתי מהחדר,
"מהממת שלי!" אמרה אמא וחיבקה אותי, "אמא..אני לא עולה לכיתה א…" צחקתי וגם היא, "את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?" שאלה ,"בטוחה…בטוחה, במאה אחוז אמא, "
"יופי.." אמרה בדאגה קצת, "די אל תדאגי אמא…" חיבקתי אותה ודמעות התחילו לצאת מעייניה הירוקות, "די..בבקשה, אני גם יתחיל לבכות זה מה שאת רוצה?" שאלתי אותה והיא צחקה שמנגבת את הדמעות, "פשוט כל מה שקרה לך…הילדים האלה…"
"מה שקרה קרה, אני מתקדמת הלאה…" אמרתי לה ,"יאלה מוכנה?" שאל אבא ,"כן בוא ניצא.." אמרתי לו "אתם בסדר? מזה הפרצופים העצובים האלה…עכשיו חיוך!" הוא צעק ושנינו צחקנו, "יהיה בסדר," אמא מילמלה, ואני ואבא יצאנו מהבית,
"ילדה יפה שלי..תהני היום," אבא אמר לי וחייך, שעצרנו ליד הביהס החדש שלי, "תודה" חיבקתי אותו ויצאתי מהגיפ הלבן הגדול שלנו, התקדמתי לעבר המבנה של הביהס הגדול,עם התיק צד שלי האדידס, שמעתי שזה ביהס מאוד טוב, חייכתי לעצמי…אני חייבת להיכנס ברגל ימין, זה התחלה חדשה, חשוב לי להכיר פה אנשים חדשים…חברות טובות…לא כמו פעם, מאי..פחח…בכלל לא נחשבת חברה, כל החב'רה… די לא להיזכר בזה עכשיו, נכנסתי לביהס מלא ילדים התרוצצו שם, היה הרבה רעש ,ראיתי כל מיני חבורות, וכל מיני סוגי ילדים, בחנתי את המקום, ולפתע בן אדם בסיביבות גיל ה-50 נעמד מולי , "נעים מאוד…את בטח רותם התלמידה החדשה," הוא אמר ולחץ את ידי, "או היי" אמרתי, "או אני יציג את עצמי…אני מנהל החטיבה העליונה בביהס הזה…את שכבות י, יא ויב, אני שימי " חייך, חייכתי בחזרה עדיין בוחנת את הסביבה, "אני מבטיח לך שאת לא תתאכזבי שעברת לפה," הוסיף , והוציא משהו מכיסו, "זה המפתח ללוקר שלך, "הביא לי, "את רוצה אני יראה לך איפה זה…ו.."
"לא זה בסדר.." אמרתי לו, "אז ברוכה הבאה," הוא חייך והלך משם, התקדמתי לעבר הלוקרים, וחיפשתי את המספר שלי, יש כל כך הרבה… עד שמצאתי, ניסתי לפתוח והלוקר לא נפתח לי, "נו באמת.." מילמלתי, והתחלתי ל'ריב' עם הלוקר, "לעזור לך עם זה?" שמעתי קול , הסתובבתי עמד שם נער ניראלי בגילי עם שיער שחור קוצים כזה יפה, ועיינים בצבע ירוק מדהימות, שריריו בלטו דרך החולצה שלבש, והו…איזה חתיך הוא ~.~
"המ כן אפשר.. "אמרתי וזזתי מעט הצידה "הינה רק צריך לסובב את זה פה…וזה בשנייה נפתח.." הוא אמר כמסביר לי, ואני בהיתי בו מתקשה לשמוע מה אמר, "הבנת?" הוא הסתכל עליי , "אה..מה כן" מילמלתי שראיתי שהלוקר נפתח, "תודה, " חייכתי והוא חייך בחזרה חיוך מדהים עם גומה אחת מדהימה, "את בטח חדשה פה, " "כן…"
"לאיזה כיתה את עולה?"
"יא" "וואלה גמאני" הוא חייך, "אה..לא הצגתי את עצמי…אני דן," הסתכל עליי מצפה שאגיב, "אה..אני רותם" אמרתי בוהה בעיניו,"ברוכה הבאה," חייך שוב, די הוא כבש אי אפשר ככה, "את יודעת איזה מס כיתה את?" שאל, "כן.המ רגע זה היה רשום פה איפשהו, " מילמלתי וחיטטתי בתיקי מחפשת, ואיזשהו דף נפל לי, ולא הבחנתי בכך ,דן התכופף והציץ בדף, "או אלה חברים שלך מהביהס הקודם?" הוא שאל והראה לי …זה היה תמונה, "מה..לא…אתה יכול לזרוק את זה" אמרתי ,"מה..לזרוק.." שאל מופתע, "כן…" מילמלתי,
"ואני יא'3 ," שינתי נושא, "יופי נהיה באותה כיתה," הוא קרץ לי, "כן…"
"אחי א…" איזה מישהו קרא לדן, הסתובבנו שנינו, התגלה לעיניי נער גבוה עם שיער שטני קצוץ,ועיניים כחולות יפות, ניראה ערס כזה,הוא התקדם ובחן אותי, "ושלום רב לך" הוא חייך, והושיט לי את ידו, "אני גיא" "רותם" חייכתי,
"ברוכה הבאה יפה," אמר, "ייאלה אתה בא לכיתה?" שאל את דן, "כן ברור.." דן ענה,
"רוצה לבוא איתנו?" שאל אותי גיא, "לא אני יאגן את הלוקר…וכבר יבוא…" אמרתי והם התקדמו, איזה חתיכים הם!
שמתי את כל הספרים הכבדים בלוקר וסידרתי אותו, "הו שלום לך נערה חדשה," אמרה איזה מישהי עם שיער שחור כזה עד אמצע הגב, ועיניים ירוקות, "רק באת שמת עין על החתיכים של השכבה…" היא צחקה ומאחורייה היתה עוד נערה בגילי, בלונדינית כזאת עם עיניים כחולות, הם היו ניראות לי משהו בסגנון 'מלכות השכבה' כאלה…אפשר להגיד כמו שהייתי עד שעברתי לביהס הזה, ועכשיו הבנתי..מנערות כאלה…אני צריכה להיזהר,
"מה אתן רוצות?" שאלתי באי חשק שסגרתי את הלוקר, "להראות לך איך העיניים הולכים פה, " צחקה הבלונדינית, "קודם כל אני הרפר…והיא אנ'גל," אמרה זאת עם השיער השחור,
"יפה לכן… "אמרתי ובאתי ללכת, "ואני רוצה שיהיה ברור…שאנחנו העיקר פה, אז אם את רוצה את יוכלה להתחבר אלינו ולהיות במרכז העיניינים תמיד או את יודעת…להיות כמוהו…" אמרה הרפר והצביעה על איזה ילד שעבר שם עם ספר ביד, חנון כזה ניראה, "היי ניקולאס," אמרה אנגל וצחקה, "או היי!" אמר מתלהב ,"ביי ניקלואס" צחקה הרפר…הם כאלה רעות!
"אוי תעשו לי טובה וזוזו לי מהדרך," אמרתי בכעס, "אני רואה שבחרת ב…" הרפר התחילה להגיד והיא ואנגל התחילו להתפוצץ מצחוק, "חבל מאמי…יכלנו להסתדר," הוסיפה,
"כן…לא ניראה לי.." אמרתי והלכתי משם לעבר הכיתה, "מה ניראה לה זאתי.." אמרה אנגל, "אוי אל תדאגי…היא מהר מאוד תחזור על ארבע," צחקה הרפר ואנגל בעקבותיה,
הלכתי לכיתה והתיישבתי בשולחן שלפני אחרון, לפניי ישבו גיא ודן, הם חייכו אלי שנכנסתי,"ממש יפה מה שעשית שם.." שמעתי קול, ראיתי נערה עומדת מולי, היא הייתה ממש יפה, עם שיער חום בהיר ארוך חלק ולמטה בקבוקים, קצוותיה היו מחומצנות לבלונד, ועיינים בצבע דבש, "מה עשיתי איפה?" שאלתי בבילבול, "שם השניים האלה חושבות שהם כל העולם, שהכול שייך אליהם, שני העשירות המעצבנות האלה, אנגל והרפר,ויש עוד אחת בחבורה הזאת של השלושה אבל היא בח'ול, קוראים לה שחר,"
"אה..אלה…סתם מעצבנות," אמרתי, "כן…לא הרבה מסרבות להם," היא צחקה וחייכה אלי, "אני לורין," "רותם" אמרתי ובדיוק המורה נכנסה לכיתה, כבר חשבתי שהשני פרחות האלה לא איתי בכיתה אבל אז הם נכנסו באיחור 'אופנתי' אחרי כמה דקות, "הי" אמרו בקול צבוע,
"אוי נו באמת.." אמרתי , "אל תדאגי " אמרה לי לורין , היא הייתה ניראת כזאת נחמדה, "על היום הראשון לאחר?" שאלה המורה ושילבה ידייה, "מצטערת…לקח לי זמן להתארגן בבוקר… את יודעת…לא סתם ניראים ככה…" אמרה אנגל, והמורה הסתכלה בכעס, "לא היא לא יודעת….תיראי איך היא שילבה את המכנס בכלל לא מתאים לחולצה המוזרה שלה," אמרה הרפר לאנגל באוזן,אבל כולם שמעו…זה היה אמור להיות לחישה? אוקי………..
"שבו מיד!" התעצבנה המורה, ולחשוב שאני הייתי ככה פעם….