תדמית חדשה פרק 39 ♥

הסתכלתי אחורה גם קובי לא היה שם, רצתי לחדר שלי וסגרתי את הדלת, למזלי ההורים בעבודה….שלא יחקרו אותי…
בכיתי.
זה היה היום הכי נורא בחיים שלי לא יצאתי מהמיטה ודן עדיין לא ענה לי …היה כבר שעה חמש וההורים שלי צריכים לבוא…נו באמת, ראיתי מלא שיחות שלא נענו מלורין…ומיתר, אין לי כוח לזה , הלכתי התקלחתי, וישבתי בספה עם שוקולד, הדבר שהכי מתאים במצבים האלה,
"איך ידעתי! מה קרה?!" זאת הייתה לורין בכניסה לבית שלי, "מה…" אמרתי עם כל השוקלד בפה, והיא צחקה ונכנסה לבית, התיישבה לידי, "מה קרה לךך "
"אני..? אני בסדר" חייכתי חיוך מזוייף ואכלתי עוד שוקולד, "די די עם זה.." היא לקחה את החפיסה מהיד שלי, "דן?"
"איך ידעת…" מילמלתי,
"מה קרה לכם?" שאלה והסברתי לה הכל…. אחרי זה היא שתקה, הייתה בשוק כנראה, "בן זונה הקובי הזהה מי היה מאמיןן !! הוא כל כך לא ניראה…" היא אמרה מופתעת, "לא ניראה…אבל הרס לי תחיים,"
"אז אנחנו נהרוס לו את החיים"
"מה כבר אפשר לעשות לו…ומזה שווה דן לא רוצה לדבר איתי בכלל!"
"הוא ירצה שהוא יבין הכל…" אמרה,
"הוא לא מקשיב ליי לא כלום! יאיו, נמאס לי!" צרחתי, "קודם כל תירגעי….וצריך לספר למיתר על קובי…"
"ומה זה יעזור?! היא סתם תתבאס…"
"די להגיד מזה יעזור ומזה…הכל יהיה בסדר" היא חיבקה אותי,

מנקודת המבט של מיתר:
דיברתי עם עומר בצאט מלא…יאיוו די אני מאוהבת בו… הוא כזה נסיך…ועכשיו שזה הדדי …מה יפריד בינינו ?
לפתע קיבלתי הודעה מלורין, היא רשמה משהו שהמצב של רותם לא משהו וזה קשור לקובי ודן….מה לעזעזל ? עזבתי הכל התלבשתי ויצאתי לבית של רותם, אני לא משאירה חברה בצרה.. מיהרתי כל כך שנתקלתי במישהו…"קובי" אמרתי והוא חייך, "הי מה קורה" אמר
"סבבה…"אמרתי וחייכתי אליו, "מה…מה את עושה.."
"סתם בדרך לרותם"
"אה לרותם…קרה משהו ?"
"לא הם פשוט קראו לי, תדע לך שהיה מאוד כיף בטיול"
"כן…אני יודע…"
"אז המ אני יתקדם.." אמרתי ובאתי ללכת, הוא עצר אותי, "קרה משהו? "שאלתי הוא החזיק את ידי בחוזקה ונבהלתי, "את יפה במגבת" הוא קרץ לי, מה לעזעזל!!!
"מה ?!" צעקתי, "זה בסדר…אני יודע שנדלקת עליי"
"אני…לא ישלך טעות " אמרתי
"אין לי שום טעות רואים עלייך מאמי.." הוא התקרב התרחקתי…"מה אתה עושה?"
"מה שרצית בטיול…"
"אני…אני לא רוצה" אמרתי והתרחקתי עוד עד שנתקעתי בקיר ולא היה לי לאן ללכת, הוא החזיק אותי משני הצדדים ולא נתן לי לעבור… נבהלתי, "קובי…תן לי ללכת…" לחשתי, למה אנשים לא עוברים ?! נוו
"את לא באמת רוצה ללכת…שבי בשקט כמו שחברה שלך עשתה…"
"מה?!"
"רותם" הוא חייך, "מה…מה איתה מה עשיתה לה?!"
"תאמת היא ברחה לי לפני שהספקתי…"
"פדופיל!" צרחתי , לשווא אפחד לא שמע אותי…האזור היה נטוש והתחיל להחשיך, "בבקשה לא קובי…" מילמלתי שהוא התחיל לנשק אותי, ניסתי לסמס עם היד השנייה איכשהו עד שהוא סם לב והעיף לי את האייפון מהיד, למזלי…התקשרתי…לעומר ,
"דיי קובי דיי!" צרחתי, הוא הוריד לי את החולצה והשכיב אותי על הרצפה שם, "תפסיק זוז ממני!!" ניסתי לזוז משם, נגעלתי ממנו, התחלתי לבכות, "תשתקי…" הוא חייך,

מנקודת המבט של עומר:
ראיתי שמיתר התקשרה….לא שמעתי כלום לרגע…עד ששמעתי צעקות, זאת הייתה היא…נבהלתי, דיי קובי דיי!"היא צעקה…מה הולך שם!?
עם הדבר הזה נוגע בה… "מיתר?!" שאלתי אפחד לא דיבר רק צעקות, שמעתי גם את הבן זונה הזה, יצאתי מהבית ורצתי…לפני שיהיה מאוחר מדי…..